"האזרח נטל דרור לעשיית דין"
העליון לא יאפשר לתושב קריית ארבע שירה על רכב פלשתיני, לערער על הרשעה בחבלת זדון
"מדינה דמוקרטית ששלטון החוק הוא נר לרגליה, לא תוכל להשלים עם מצב נורמטיבי פסול וקלוקל, בו נוטלים להם אזרחים דרור לעשיית דין אישית ומשימים עצמם תחת גורמי הביטחון בבואם להשליט, כביכול, חוק וסדר על אלה היראים את נחת זרועם", כתב השופט אדמונד לוי בהחלטתו. עוד הדגיש: "מציאות זו אין לקבל, אף כשמוצאת היא מקומה הרחק מעיני הציבור הרחב, בחבלי ארץ שמעבר לקו הירוק, שם דומה כי לא אחת זוכה היא ליחס סלחני שקשה להולמו".
האירוע בגינו הועמד לבני לדין, התרחש לפני ארבע שנים. בעת שנסע לאדמה בבעלותו, הבחין במשאית כבדה בה נהג פלשתיני, תושב הכפר יאטה. המשאית עוררה את חשדו משום שבאותו יום הוטל סגר על האזורים הפלשתינים, ולבני נטל את רובה ה-M-16 שברשותו והתקדם לעבר המשאית כשהוא מסמן לנהג כמה פעמים לעצור ולרדת מהרכב. לאחר שהאיש סירב לרדת, כיוון לבני את רובהו וירה מספר פעמים, עד שפגע בצמיג המשאית. בעקבות זאת, ירד האיש מהמשאית והציג בפני לבני את התעודות שהחזיק ברשותו. משהאחרון השתכנע שאין מדובר במחבל, הוא שחרר אותו, עזב את המקום ודיווח לגורמי הביטחון על רכב פלשתיני שמבקש לפרוץ את הסגר. אך על דבר הירי, בחר שלא לספר.
משהתבררה מעורבותו באירוע, הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, בחשד לעבירה חמורה של ביצוע המעשים תוך מניע של גזענות. במהלך משפטו, בפני שופט יחיד, התברר כי הסמכות לדון בעבירה כזו מצויה בידי הרכב שלושה שופטים. אז החליטה הפרקליטות לתקן את כתב האישום, כך שלא יכלול את העבירה החמורה ולהגישו לבית משפט השלום בעיר.
מחלוקת בין שופטים
בכתב האישום המתוקן יוחסו ללבני עבירות של חבלה במזיד ברכב ומעשה פזיזות ורשלנות באמצעות כלי יריה. אך לבני זוכה בבית משפט השלום מהעבירות שיוחסו לו, כאשר השופטת העדיפה לקבל את גרסתו ולא את גרסת הפלשתיני וציינה כי במעשי הירי, שכוון לעבר גלגלי המשאית ולא לעבר הנהג, לא היה משום סיכון לחיי אדם או לגרימת חבלה. בנוסף, נקבע כי לבני פעל בהתאם להוראות הביטחון באזור, לאחר שחשש כי מדובר במחבל.
על הזיכוי ערערה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בירושלים, שהפך את ההחלטה והרשיע את לבני בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. השופטים כי קבעו כי מעשה הירי היה רשלני ונמהר ועלול היה לעלות בחיי הנהג, וציינו כי הוא היה מיותר משום שללבני לא נשקפה סכנת חיים ממשית ומיידית.
לאחר שנגזר עליו מאסר על תנאי, הגיש לבני בקשת רשות ערעור לבית המשפט
העליון – הן על הרשעתו והן על העונש. הבקשה נדחתה מנימוקים טכניים, אך באופן נדיר, העדיף השופט אדמונד לוי להוסיף גם את עמדתו האישית בעניין. לוי מתח ביקורת על בית משפט השלום שזיכה את לבני, וציין כי למקרא פסק הדין נותרו בליבו תחושות לא קלות, ואפילו תמיהות של ממש.
"הרי אין איש מעלה בדעתו כי בתחומיה של מדינת ישראל ייצא מי שביצע כלפי שכניו, יהא שיוכם הלאומי אשר יהא, מעשה כמו זה בו הורשע המבקש (לבני) והוא פטור מאחריות בפלילים", ציין השופט. "השלמה עם מצב הדברים המתואר, לא רק שמקוממת היא וסותרת עיקרי יסוד של צדק, יש בה לאיים על אושיות החברה בישראל. דבר זה מחייב את העברתו של מסר שיפוטי מרתיע, חד וברור, הן בשאלת הטלתה של אחריות פלילית והן במלאכת הענישה, וכזה למרבה הצער לא נימצא לי בפסק דינו של בית המשפט השלום".
נא להמתין לטעינת התגובות
