השעה ה-25
דוח מבקר המדינה: ברשות השידור קיימת אנרכיה בכל הקשור לדיווח על שעות העבודה. באין שעון נוכחות, זוכים עובדים לתשלום עבור שעות בהן לא עבדו. הצורך בקיומה של הטלוויזיה החינוכית מוטל, לדעתו של המבקר, בספק
המבקר רואה בחומרה את העובדה כי ברשות השידור אין שעון נוכחות. על פי הדוח, כל קבוצת עובדים רושמת נוכחות בצורה שונה – תמיד באופן ידני. חלק מהעובדים חותמים רק בכניסה, חלק רק ביציאה וחלק לא חותמים כלל. הרשות לא הקפידה על נהלים שהיא עצמה קבעה בנוגע לרישומים הידניים של הנוכחות ולכן נוצרו הסדרים לא כתובים או שאינם מעוגנים בחוזה חוקי, שעלולים להוות תמריץ לאחר לעבודה. במקרים מסוימים נרשם כי עובדים שהגיעו באיחור בן מספר שעות, איחרו חצי שעה בלבד. המבקר קרא לאחד את כל שיטות דיווח שעות העבודה השונות הנהוגות בדירוגים ובמחלקות השונות.
ממצאים חריפים עלו גם מביקורת נקודתית שעברה שדרת ההנהלה ברשות השידור. מסתבר כי אלה דיווחו במרבית החודשים על מלוא מכסת השעות הנוספות האפשרית, גם כשהצטמצמה מאוד העבודה במחלקתם. המבקר העלה את החשש כי הדיווח על השעות הנוספות, נעשה ללא קשר לביצוען בפועל. אף מנהל, ובכללם מנהל הטלוויזיה, מוטי עדן (שכבר עזב את תפקידו) ומנהל הטלוויזיה בערבית, שלמה גנור, לא חתמו במשך חודשים על גיליון הנוכחות ורק דיווחו על שעות נוספות וימי חופשה. המבקר ציין כי הוא רואה בחומרה כי אלו האמורים להוות דוגמא נהגו כך.
על פי הדוח, "השיטה בה דיווחו עובדי המדינה על השעות הנוספות, שנעשתה בגיבוי הממונים, פסולה ונוגדת נורמות ציבוריות תקינות". עוד נמצא, כי 15 מנהלים יצאו לחו"ל יותר מפעם אחת מבלי שחויבו עבורם ימי חופשה עבורם. הגדיל ועשה מוטי עדן, שיצא לחו"ל חמש פעמים במהלך 2006 ל-34 ימים בסך הכל, אך דיווח רק על ארבעה ימים. בעקבות פניית המבקר, ימי החופשה נוכו מיתרת ימי חופשת הפרישה שלו.
בחטיבת ההנדסה בטלוויזיה דיווחו עובדים, בחסות דפוסי פעולה שהתגבשו עם השנים, על שעות עבודה שלא נכחו בהן בפועל – לעיתים עד 11 שעות ביום. במחצית הראשונה של 2006, שלוש מזכירות דיווחו על בין 70 ל-97 שעות נוספות לחודש, ואף ציינו כי נשארו בעבודתן עד חצות למרות שעבודת משרדן מסתיימת בחמש אחה"צ. באחד המקרים אישר את השעות הנוספות, מנהל שכלל אינו עובד עם אותה המזכירה באותו הבניין. המבקר המליץ על נקיטת צעדים משמעתיים במקרים כאלה.
עוד מתברר, כי במשך 16 שנה מקבלים אנשי דירוג העיתונאים של הרשות תוספת שכר לא חוקית. מדובר באישור שניתן על ידי הנהלת הרשות ב-1990 לשעת "הסכם" – שעה נוספת בשיעור של 125% מבלי שעבדו בה. אולם זו מעולם לא אושרה על ידי האוצר. הרשות הודיעה לאחר פניית המבקר, על ביטול ההסכם.
נושא נוסף שנידון בהרחבה בדוח, הוא הכוננות. למרות שעובדים מסוימים לא היו זמינים למצב קריאה הם דיווחו פעמים רבות כי הם נמצאים בכוננות באופן פיקטיבי וקיבלו על כך שכר. הרשות שילמה כ-100 שעות כוננות בממוצע לעובד לחודש, ונוצר מצב אבסורדי לפיו טכנאים במחלקות קול ותאורה קיבלו תמורה עבור 25 שעות עבודה וכוננות ביממה. מבקר המדינה המליץ לרשות, לאור השינויים הטכנולוגיים, לבחון מחדש את ההסכמים בדבר הכוננויות, את עצם נחיצותן ואת התשלום בגינן.
על פי הדוח, סדרי העבודה ברשות השידור לא מותאמים לחידושים הטכנולוגיים. לצוותים בחו"ל הצטרף תאורן למרות שאין בו צורך. בהפקת שידור הגרלת הלוטו משתתפים באופן ישיר 20 עובדים אף שניתן לצמצם את כוח האדם ולהשתמש באמצעים טכנולוגיים במקום מרביתו.
המבקר שיבח את המנכ"ל, מוטי שקלאר, על שנקט בצעדים ראשונים להנהגת שעון נוכחות ולניכוי שעות ההיעדרות משכר העובדים בעקבות ביקורות שערך, וקרא לו לזרז את התהליך. עד כה, על פי הדו"ח, נקטה הנהלת הרשות בהתנהלות "המעדיפה שקט תעשייתי בטווח קצר, על פני תפקוד יעיל, מינהל תקין וטוהר מידות בטווח הארוך". לדבריו אופן התנהלות זה פוגע בציבור ובקופה הציבורית.
מבקר המדינה מטיל ספק בעצם הצורך בטלוויזיה החינוכית. "הסדרת פעילותה של טח"י כגוף שידור ממלכתי נוסף על ערוץ 1 וערוץ הכנסת, היא שאלה של מדיניות שעל הממשלה לדון בה", נכתב בדו"ח, "על הממשלה לקבל החלטה שתקבע את יעדי טח"י, המבנה הארגוני והמעמד המשפטי, וכן את אופן הפיקוח הציבורי עליה ולחלופין להחליט שיש לסגור אותה". קביעה זו של המבקר מגיעה לנוכח העובדה כי בשנים האחרונות דנו מספר ועדות בעתיד הטלוויזיה החינוכית ואולם עד כה לא נתקבלה כל החלטה ממשית-ממשלתית באשר לקיומה.
משרד החינוך עומד לביקורת בכל הקשור לטלוויזיה החינוכית בשל העובדה שלא קיימים מנגנוני פיקוח על ההתנהלות המנהלתית בה. המבקר המליץ למשרד החינוך, בהיעדר חוק המסדיר את פעולות הטלוויזיה החינוכית, "לפעול שניהול טח"י יכלול מנגנונים של איזונים ובלמים". זאת בין היתר על ידי שילוב נציגי ציבור במבנה הארגוני של הטלוויזיה. על פי המבקר נקטה מנכ"ל החינוכית, יפה ויגודסקי בריכוזיות יתר, מינתה בכירים ללא מכרזים ועמדה בראש ארבע ועדות מרכזיות בעצמה. לדברי ויגודסקי התנהלותה זו נובעת מהנחיה מפורשת של נציבות שירות המדינה שהקפיאה את קיום המכרזים בשל העובדה כי החינוכית נמצאת בתהליך של ארגון מחדש. הדו"ח משבח את צעדיי הייעול בהם נקטה ויגודסקי ובהם הצבת שעון נוכחות וצמצום ניכר של מצבת כוח האדם ואולם מביע מורת רוח מכך שמאז הועברו המלצות הוועדה
המבקר אף מתח ביקורת על העובדה כי מרבית שידורי החינוכית המועברים בערוץ 23, אינם נגישים לכלל האוכלוסייה משום שהם משודרים רק בכבלים ובלווין ורק מנויי חברות אלו יכולים להנות מהם, למרות שהם ממומנים מהקופה הציבורית (משרד החינוך). על פי הנתונים שהוצגו בדו"ח, 447,600 משקי בית בישראל לא החזיקו ב-2005 מנוי ל-yes או ל-HOT. מהדו"ח עולה גם כי עמדת המבקר היא כי יש לבחון את נחיצות ערוץ 23 לאור העובדה כי שיעורי הצפייה שלו אפסיים.
הלאה. על פי הדוח, לחינוכית 228 שעות שידור בשבוע בשלושת הערוצים – 2, 1 ו-23, אולם היא אינה יכולה למלאן ועל כן במרבית שעות היום, היא משדרת שידורים חוזרים. המבקר מותח גם ביקורת על בקשתה של יפה ויגודסקי, מנכ"ל החינוכית לצמצם את שעות השידור בערוץ 1 ולטענתו הדבר "אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שטח"י ממומנת מכספי הציבור ולכן שידוריה צריכים להיות זמינים לכל האוכלוסייה". עם זאת מוסיף המבקר, "על המשרד לבחון אם אפשר להקטין את מספר שעות השידור". לטלוויזיה החינוכית קיים חוב של 83 מיליון שקלים למשרד התקשורת, בשל אגרת תדרים שלא שולמה. המבקר תוקף את משרד החינוך על כך שלא טיפל בבעייה והניח לחוב לתפוח לממדים שיש בהם כדי לסכן את המשך קיומה של טח"י. "על המשרד וטח"י לפעול ללא דיחוי להסדרת החוב".
מהטלוויזיה החינוכית נמסר בתגובה לדוח מבקר המדינה: "דווקא בתקופה בה השידור המסחרי אינו משופע בתוכן ערכי מכל סוג, חשוב לקיים ערוץ שמצהיר, כי פעילות התוכן שבו באה על-מנת לחנך ולקדם ערכים לאומיים ואוניברסליים.
"עיון בדוח המבקר השנה בעניין הטח"י, והשוואתו לדוחות המבקרים הקודמים בעניינה, מלמד על השינוי הגדול שעברה הטלוויזיה החינוכית בשנתיים האחרונות. המבקר עצמו מציין את הישגי מנכ"ל התחנה, שהצליחה להבריא את התחנה, לאחר שהייתה על סף קריסה. במקום זה, הטלוויזיה החינוכית עומדת היום על רגליה, הרבה בזכות נכונות העובדים.
"עתה, נערכת הטח"י לביסוס ערוץ 23 כשער הכניסה לשידורי הערוץ, ויציקתו בתוכן מרתק לצפייה. התחנה גם עוברת לשידורים דיגיטליים המתקדמים בישראל, לרבות ארכיון התחנה. כבר עכשיו מותחת הטח"י פעילותה לפלטפורמות נוספות, כמו אינטרנט וסלולר, כדי להדק את הממשק מול קהלי היעד שלה. טח"י ביקשה לפטור אותה מעודף שעות השידור בערוץ הראשון, המהווה נטל על תקציבה. מבחינה זו, אין סיבה, כי מקומו של ערוץ 23 ייפקד מחמשת הערוצים שניתן לקלוט באופן חופשי, ללא תלות בחיבור ללוויין ולכבלים. חשוב, כי המחוקק והציבור הרחב ידעו להכיר בחשיבות הטח"י, ולהקצות בידה את הכלים המתאימים, על-מנת שתוכל להגשים את יעודה ואת שליחותה הציבורית".
מרשות השידור נמסר בתגובה: "הדוח מתייחס לתקופה שלפני כהונתם של הועד המנהל וההנהלה הנוכחיים. הגופים המוסמכים ברשות השידור לומדים את מסקנות הדו"ח וההמלצות שבו, ויפעלו ליישומם".
נא להמתין לטעינת התגובות
