שיעור באורגנית
מזון אורגני הוא טרנד היסטרי? גינה אורגנית היא סופר טרנד. כך מקימים אחת כזו בחצר הפרטית
התשובה לא איחרה לבוא, והיום משתלטת מהפכת האוכל האורגני על כל חלקת מזון חולה בעולם, כשבראש עומדת מחלקת הירקות והפירות האורגניים. מאחר שמחירי הפירות והירקות האורגניים עדיין גבוהים, הפתרון הוא בשיטת עשה זאת בעצמך. כל אחד יכול לעבד גינה אורגנית פרטית לצריכה ביתית. ההתחלה דורשת תכנון מקדים פרטני והיא יכולה להיות מעט מייגעת וקשה, במיוחד עבור כאלה שלא נגעו במעדר מעולם, אבל מומחים לדבר מבטיחים שאחרי עונה או שתיים הגינה כבר כמעט מתחזקת את עצמה.
לפני הקמת גינת ירק יש לבחור מקום בעל אדמה באיכות טובה, יכולת ניקוז מספקת ונגישות קלה. בחורף צריך להקפיד על מקום שחשוף לשמש במשך שש שעות לפחות, ושיש בו שיפוע
לאחר שנבחרה החלקה האופטימלית, מומלץ להגדיר את הערוגות ברוחב 150 סנטימטר, שאותן מחלקים לשלוש שורות שתילה: שתיים של ירקות וביניהן שורה של עשבי תיבול או פרחים, לטובת איזון ביולוגי. המרווח בין הערוגות צריך להיות גדול מספיק לגישה נוחה. אורכן של הערוגות ייקבע על פי כמות הצמחים המתוכננת או בהתאם לאילוצי המקום. כדי להקל על עיבוד האדמה ולזרז נביטת זרעים המצויים בה יש להשקות את האזור המיועד.
שכבות הקרקע העליונות של האדמה מורכבות ממינרלים, מחומר אורגני, מאוויר וממים. יחס של אחוז אחד חומר אורגני, 49 אחוז מינרלים, 25 אחוז מים ו-25 אחוז אוויר הוא אידאלי לחקלאות. בדיקת טיב הקרקע נעשית על ידי חפירת גומות בעומק 20 סנטימטר. ממלאים את הגומות במים ובוחנים את מהירות החלחול ואת צבע האדמה. בנוסף, יש לפורר אותה כדי לחוש אם היא אוורירית או קשה ואם מצויים בה בעלי חיים. כאמור, יש לבדוק אם היא מוצלת בחלקים מסוימים של היום, חשופה לרוחות, מאוזנת או משופעת ואם גדלו בה גידולי בר והיא מלאה בזרעים של צמחים או עשבים שיפריעו לגדילת צמחים חדשים. בדיקה מקצועית של טיב הקרקע ניתן להזמין ממעבדות מיוחדות ולהיעזר במדריכים חקלאיים.
צמחים מעדיפים בדרך כלל סביבה חומצית במקצת, ולכן רמת pH של 6-7 תתאים לרוב הגידולים. עונה גשומה תדלל את כמות המינרלים באדמה והיא תהפוך לחומצית, ואילו בעונות שבהן ההתנדפות רבה תהיה הקרקע בסיסית יותר. בדיקת חומציות ניתן לבצע באמצעות טבילת נייר לקמוס בתמיסה של האדמה או בעזרת מד pH חשמלי. כדי להוריד את רמת החומציות מומלץ להוסיף אבן סיד, שמכילה סידן שהוא מינרל בסיסי.
יש לבחור פירות, ירקות ועשבי תבלין המתאימים לעונה הרלוונטית. אפריל, למשל, הוא חודש מצוין לזריעת אספרגוס, שעועית, כרוב וברוקולי. מכיוון שמדובר בגינה לצריכה ביתית, יש לבדוק את הכמות הנצרכת בחודש. חשוב לוודא ששטח האדמה הדרוש לייצור הירקות הנצרכים מספיק, ולחשב את הכמות הרצויה של זרעים או שתילים. את החישוב מבצעים על פי המרחק האופטימלי בין צמח לצמח כך שהשטח יכיל את היבול במלואו לאחר שהוא גדל, נתונים שניתן להשיג במשתלות ובארגונים העוסקים בחקלאות אורגנית. לכרוב אדום, לדוגמה, יש להשאיר מרווח של 30 סנטימטר בין השתילים בכל שורה ומרווח של 25 סנטימטר בין השורות.
שיטה המתאימה לאלה המגדלים יבולים אחידים בשטחים גדולים יחסית. כדי למנוע מחלות ודילול האדמה מחומרים מזינים כדאי לתכנן מחזור גידולים עונתי או רב שנתי כך שגידול אחד מחליף גידול מסוג אחר על אותה חלקת אדמה, בזה אחר זה ובמחזורים שנקבעים על פי עונות, שנים ומשפחות צמחים.
הזמן הדרוש לצמיחה ולהתחלת הקטיף ההדרגתי יחושב בדיוק מרבי, כך שהזריעה, הנביטה או השתילה יתבצעו בזמן המתאים להן ביותר. זמן הנביטה של שעועית, למשל הוא שבעה עד 14 יום, ועד הקטיף יחלפו עוד 60-70 יום.
כדי להגן על גידולים מסוימים ולעודד ולחזק אחרים יש ללמוד אילו ירקות ופירות משתלבים אלה עם אלה, מהם עשבי התבלין שכדאי לשתול עם הירקות ומיהם בעלי החיים שמעדיפים לחיות בקרבת צמחי תבלין שונים. כך כרובית ניתן לשלב עם סלק וברוקולי, עירית מתאימה לגזר, ודבורים טובות מאוד לשמיר. התוצאה היא הרמוניה ואיזון ביולוגי מושלם של הגידולים המגנים אלה על אלה.
חומרים אורגניים שונים, כמו עלים, ענפים ובעלי חיים נאספים בטבע על הקרקע ויוצרים שכבות שביניהן גדלים יצורים זעירים שמפרקים את החומר האורגני למינרלים גידול צמחים בגינה דורש העשרה של הקרקע במינרלים ממקורות חיצוניים באמצעות דשנים אורגניים ותוספים שונים שאותם משיגים בחנויות המתמחות, ועלותם נעה בין מאה ל-180 שקל.
אחד החומרים האלה הוא הקומפוסט (בעברית: רקבובית) בעצם מדובר בדשן המיוצר מפירוק שרידי צמחים ובעלי חיים. התהליך מתבצע בכל חומר אורגני, משיירי ירקות ופירות דרך זבל ביתי ועד הפרשות בעלי חיים ובני אדם חרקים וחיידקים מפרקים את הפסולת בנוכחות אוויר ויוצרים את חומר הדישון, אשר מתפרק בצורה איטית ומבוקרת ואינו מזהם את הקרקע. שק של 30 ליטר יספיק לגינה בגודל שישה מ"ר ועלותו כ-50 שקל, ומחירו של קוב קומפוסט יגיע לכ-300 שקל. מי שמעוניין לייצר קומפוסט ביתי יכול לרכוש מתקן ייעודי תמורת כ-250 שקל.
ההומוס גם הוא סוג של דשן אורגני, אלא שהוא נוצר בתהליך העיכול של תולעים שניזונות מחומרים בקרקע ומפרישות אותם בצורת חומר עשיר במינרלים ובאנזימים שונים. ההומוס נקי מחיידקים מחוללי מחלות והוא חסר ריח משתמשים בו כתוספת לקומפוסט בקרקע שפוריותה נמוכה, והתוצאה היא קרקע טובה יותר, שסופחת מים ביתר קלות ולמרות זאת מאווררת יותר. ליטר אחד של הומוס מספיק לשלושה מ"ר קרקע, מחירו דומה לזה של הקומפוסט וניתן להשיג גם אותו במשתלות.
ניתן לשפר את המבנה הפיזי של הקרקע, שלא תמיד מתאימה לגידול, על ידי חיפויה במצעים שונים. החיפוי מגדיל את יכולתה לספוח מים ואוויר ומשפר את אחיזתה למניעת סחף, מעלה את כמות החומר האורגני בקרקע ותורם להורדת הטמפרטורה ולהקטנת האידוי מהשכבות העליונות.
כדי ליצור אדמה אוורירית ולחה פורשים עליה קרטונים, עליהם מניחים שכבה של קומפוסט ומכסים בכ-40 סנטימטר קש או גזם. את כל אחת מהשכבות יש להרטיב היטב, ואת הצמחים שותלים דרך השכבות, כששורשיהם נעוצים באדמה. ניתן להשתמש גם במצע סיבי קוקוס שמקורו בקליפת הפרי. מצע הקוקוס נקי ממחלות וממזיקים, 85 אחוז ממנו הם חומר אורגני יציב וניתן למחזר אותו ולהפכו למטייב קרקעות (בדומה לקומפוסט).
תערובת נוספת היא טוף-סלע וולקני המורכב מאפר, מאבק ומחלקיקי סלע שנפלטים מהאדמה בזמן התפרצות געשית, מתאחדים ומתקררים בגושים. הטוף שומר על יציבות המבנה לאורך שנים, הוא מהווה מצע יציב, אין צורך בעיבוד נוסף שלו ואיכותו עולה עם השנים. עוד מצע לקרקע הוא הכבול, שמורכב משרידי צמחים ששקעו בביצות, נרקבו ונדחסו. התפתחות של מחלות שורש בכבול היא שכיחה, לכן יש לחטא את החומר לפני השימוש בו, לרוב בקיטור. מחירי המצעים: טוף 25-60 שקל לשק של 25 ליטר, קוקוס 80 שקל לשק של 70 ליטר וכבול 40 שקל לשק של 30 ליטר.
חיפוי הקרקע מונע גידול עשבי בר לא רצויים, מעודד צמיחת שורשים ועלים, מונע התרבות גורמי מחלות ומזיקים וחוסך בחומרי השקיה. החיפוי האורגני עשוי מנסורת או מגזם דק של דשא או חציר. מומלץ לא להשתמש בעלים שנשרו מעצים מכיוון שהם מפרישים חומרים הפוגמים בהתפתחות השורשים. חיפוי מסוג זה משמש גם כמזון לבעלי החיים בשכבה העליונה של הקרקע ואף לצמחים הגדלים בה. חיפוי קרקע אנאורגני הוא אמצעי מלאכותי ליצירת סביבה טובה יותר לגידול, ובדרך כלל משתמשים ביריעות פלסטיק שחורות (לקליטת קרני השמש), שאותן מניחים על האדמה והגידולים צומחים מתוכן. חיפוי כזה מגן על הקרקע משינויי טמפרטורה קיצוניים, מונע קרינה ופגיעה בקרקע ובבעלי החיים ומפחית את אידוי המים. יתרונותיו של החיפוי האנאורגני הם בלאי נמוך ומניעה טובה יותר של צמיחת עשבים שוטים, בעוד החיפוי האורגני משמר לחות, מתמודד טוב יותר עם שינויי טמפרטורה בין יום ללילה ומשפר את כמות החומר האורגני והמינרלים בקרקע.
"זרעי מורשת" הם זרעים אורגניים שלא רוססו בחומרי הדברה. אפשר לרכוש אותם בחנויות אורגניות שונות או להחליפם באירועים מיוחדים שמתקיימים אחת לתקופה מסוימת, ובהם חקלאים אורגניים מכל רחבי הארץ מתאספים ומחליפים ביניהם זרעים פרי יבולם. בהמשך ניתן ליצור בגינה מחזור זרעים שישמשו לשתילה בעונה הבאה. המחיר: שקלים בודדים.
ניתן לזרוע את הזרעים במנבטה, ורק לאחר שהצמח נבט להעבירו אל החלקה. התהליך מתקיים בתוך מגשי הנביטה מיוחדים העשויים קלקר, בצורת כוסות צמודות. לתוך הכוסות מכניסים מצע גידול מעורבב עם הומוס, מניחים זרע אחד בכל כוס ומכסים בשכבה דקה של אדמה. לאחר כמה ימים, שבהם משקים מדי יום בכמות קטנה של מים, מוציא הזרע שורש זעיר. כדי להרגיל את הצמח לאקלים מחוץ למנבטה, מניחים את הכלי מתחת לעץ למשך יומיים-שלושה, שאחריהם שותלים אותו במקום שהוכן קודם לכן.
דרך אחרת להכין את השתילים היא לזרוע אותם בשטח קטן, שגודלו כארגז חול והוא ממולא בחמרה אדומה. החלקה הזו תחולק לערוגות ברוחב 50 סנטימטר, עם שבילי גישה וצינורות השקיה או ממטירים לכיסוי כל שטח ההנבטה. מזבלים את הערוגות בהומוס ומחדירים אותו בעזרת מעדר לעומק של עשרה סנטימטרים. נועצים מקל ויוצרים בעזרתו תלם בעומק סנטימטר אחד, בתוכו מפזרים את הזרעים ומכסים באדמה. כאשר הצמחים מתחילים לגדול יש לדלל את מספרם ולאחר מכן להעביר את הצמחים הבוגרים לחלקה הגדולה.
בהתאם לתפישה החקלאית האורגנית, השקיית הצמחים נעשית בצורה חסכונית ומבוקרת, רצוי בעזרת טפטפנים המווסתים באופן אלקטרוני את כמות המים ומונעים השקיית יתר. מומלץ להשקות את הגינה בכמויות קטנות מדי יום. למי שניחן בבעיות זיכרון קשות, מומלץ לרכוש מחשב השקיה.
לשמירה על פוריות צריך מדי פעם לכסות בחיפוי את הקרקע שנחשפה ולהזינה בחומרים כמו קומפוסט והומוס. בתחילת האביב ובתחילת הסתיו יש להוסיף לאדמה לחות ולהפוך ולפורר את הרגבים שנוצרו. השמירה על איזון ביולוגי תיעשה באמצעות מעקב אחר אוכלוסיות היצורים השונים בחלקה, כמו יונקים למיניהם, חרקים, בעלי כנף, פטריות וכדומה. מומלץ לבנות מקומות מסתור עבור בעלי החיים המועילים ולהוסיף או להחסיר צמחים ובעלי חיים המשמשים כמזון לאחרים. כדאי לשפר את מצבן של הגדרות או לשתול צמחייה להגנה מפני רוח, להוסיף תולעים לקומפוסט ולגינה כולה ולאוורר את הקומפוסט הקיים. במקביל, יש לגזום צמחייה שהתפשטה, להוסיף צמחים חדשים להגדלת המגוון ולעשב עשבים שוטים.
בעצם, זה לא כל כך קשה להקים גינה אורגנית ולגדל בה את הסלט הפרטי. אבל יש כאלה שלא זכו להתגורר בבית פרטי עם חלקת אדמה שמקיפה אותו, ועבורם יש כמה פתרונות. למשל, אם יש גינה משותפת בבניין, זו ההזדמנות להתגבש עם השכנים ולהכשיר את הקרקע לנטיעת ירקות אורגניים. אם גרים בבניין ילדים, הם רק ייהנו מהחוויה הכפרית ויאכלו ירקות בריאים יותר. במקרה שבבניין אין גינה, יהפוך גם גג גדול, פתוח ומשותף, שפעמים רבות עומד בלי שימוש, לסוג של גינה אורגנית. את זה אפשר לעשות באמצעות מכלים גדולים או אדניות, שבהם ניתן לגדל עלים ירוקים, צמחי תבלין ועוד.
טרנד נוסף שבשנים האחרונות הדביק עירוניים רבים בחיידק הטבע הוא החלקות המשותפות. עיריות, רשויות וסוחרים זיהו את הצורך העירוני בפיסת אדמה חקלאית וייעדו אתרים לחקלאות עירונית. את האדמה הם חילקו לחלקות קטנות והחלו להשכיר אותן לכל דורש. תמורת סכום שנע בין 120 שקל לשנה לבין מאה שקל לחודש לחלקת אדמה בגודל 150 מ"ר, קל מאוד להפוך לעובדי אדמה. התופעה החלה להתפשט ברחבי הארץ, וכיום ניתן למצוא אותה בירושלים, בראשון לציון, בכפר סבא, במודיעין ובהרי הסטף. החלקות מאוישות על ידי בני המעמד הבינוני-גבוה שבאים פעמיים בשבוע לעבד את אדמתם היישר מהמשרד, גמלאים, צעירים שמאסו בבטון ובאפרוריות מול העיניים ושוחרי בריאות שרוצים להכין סלט מתוצרתם. ליד החלקות עומד מחסן גדול ובתוכו כלי עבודה להשאלה וסככות צל למנוחה. אין הגבלה לכמות ולסוג התוצרת, וכל אחד מוזמן לתכנן לעצמו את הגינה כראות עיניו. פרטים אפשר לקבל במועצות ובעיריות וכן באינטרנט.
הבעיה בירקות ובפירות "רגילים" היא חומרי ההדברה הכימית שבהם משתמשים כדי לפגוע במזיקים. מכיוון שגם בחקלאות אורגנית ישנו צורך להדוף את החרקים והמכרסמים למיניהם, נמצאו כמה פתרונות, חלקם נמצאים בשימוש כבר מימי קדם.
תנשמות: אמנם זו לא אופציה ריאלית לגינות עירוניות קטנות, אבל בשדות אורגניים רבים החלו להשתמש בהן כדי להדביר מכרסמים. היישום פשוט: בונים לתנשמות קנים מעץ, ובתמורה הן דואגות לאכול את העכברים.
ערבוב גידולים: פתרון אורגני פשוט, שידוע כבר אלפי שנים. מזיקים וחיידקים נרתעים מניגודיות, מריחות שונים ומצבעוניות. בעזרת שילוב של ירקות ועשבי תבלין ניתן לשמור על הגינה מפניהם, משום שאלה שמעדיפים גידול מסוים נרתעים מהגידול שלידו ונמנעים מלהגיע לגינה.
פרחים: פתרון יפה לעין: כלניות, פרחי שום ופרחים צהובים מושכים אליהם חרקים ידידותיים כמו פרת משה רבנו וחרגולים שטורפים מזיקים אחרים. הדברה ביולוגית: שיטה זו עושה שימוש בחרקים זעירים שניזונים מחרקים חרים המזיקים לגינה. במפעל "ביו בי" שבקיבוץ שדה אליהו מספקים למגדים האורגניים צרעה טפילית שניזונה מזבובים, ואקרית טורפת (סוג של עכביש עיר), המשמשת לחיסול אקרית קורית שנחשבת למזיקה גדולה. מחיר החרקים נע בין 25 ל-140 שקל עבור כ-500 יחידות. מלכודות: הדרך העתיקה לטפל בעכברים יכולה להיות מיושמת גם על נמלים וחרקים אחרים. מלכודת נמלים, למשל, תעלה כ-40 שקל.
תרסיסים ונוזלים אורגניים: בחנויות למוצרי גינון טבעיים ניתן למצוא אינספור תרסיסים שעשויים מחומרים אורגניים בלבד ואמורים לדחות מזיקים ולמנוע מחלות. מחיריהם נעים בין 40 למאה שקל לתכשיר.
נא להמתין לטעינת התגובות
