"אייבי נתן הטיס את התקווה מעבר לגבולות"
מי שעשה כה רבות למען קידום השלום, שירת כטייס במלחמת העצמאות, עזר לפליטים ולנזקקים ברחבי העולם, והקים את הרדיו המחתרתי חגג השבוע 80
"שיישאר אייבי ללא הפסקה ושימשיך לשבור מוסכמות כדי שלנו יהיה למה להסכים", סיכם השר לפיתוח הנגב והגליל, שמעון פרס - חולם שלום בעצמו, שהגיע לברך. "אתה היית האיש הכי חשוב במדינה פעם", הוסיפה הזמרת ששמה נקשר במלחמות ישראל, יפה ירקוני. לרגל יום ההולדת יצא השבוע לראשונה דיסק של "פונוקול" הכולל שירים וג'ינגלים שהתנגנו בתחנת הרדיו שהקים נתן, "קול השלום", קטעים נדירים מהקלטות של אייבי מספר את סיפור חייו וחלקים מיום השידור האחרון של התחנה.
אייבי נתן נולד בפרס, גדל ולמד בבומביי שבהודו. בשנת 1948 התנדב כטייס במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) לסייע במלחמת העצמאות, ומאז נשאר בישראל. לאחר שהשתחרר מהצבא בדרגת סרן, החל לעבוד כטייס בחברת אל-על. בתחילת שנות ה-60 הקים יחד עם כמה חברים לעבודה את מסעדת "קליפורניה", שהפכה עד מהרה למרכז הבוהמה התל-אביבית. בשנת 1965 התמודד בבחירות לכנסת והפסיד, ובהמשך אף שימש כחבר מועצת עיריית תל-אביב תחת ראש העיר שלמה (צ'יץ') להט.
פעילותו של נתן למען השלום היתה שנויה במחלוקת. רבים ראו בו כ"גימיק" או כרודף פרסום. "כל אדם שעושה הוא שנוי במחלוקת", מסנגר עו"ד אמנון זיכרוני שהגיע לחלוק כבוד לנתן, "אבל כשאתה עושה את המאזן ורואה את הדברים שעשה בארץ ובחו"ל, אז גם אם הוא שנוי במחלוקת אתה לא יכול שלא לסכם בקביעה חיובית וחיובית מאוד".
ב-28 לפברואר 1966 טס נתן למצרים, אז מדינת אויב, להפיץ את בשורת השלום. הוא שכר מטוס קל, עליו כתב את המילה שלום בשלוש השפות: עברית, אנגלית וערבית, הצליח להתחמק ממכשירי המכ"מ הישראלי ונחת בנמל התעופה של פורט-סעיד. בהמשך דרכו הוא אף נפגש עם נציגי ארגון הטרור של אש"ף ובהם יאסר ערפאת, עוד לפני שרבין ופרס בכלל האמינו באפשרות שכזו. בעקבות מפגשים אלו הוא אף נשפט וישב בכלא לאחר שעבר על החוק האוסר מפגשים עם האויב.
"הוא הראה מה איש אחד יכול לעשות למען השלום על ידי שבירת כל המקובל והמוסכם", אמר השר פרס ל-nrg מעריב במהלך חגיגת יום ההולדת. "הוא הטיס תקווה גדולה מעבר לכל הגבולות, הנורמות והחוכמות, ונתן לנו יונת שלום נהדרת בצורת טייס אמיץ ואיש נדיר התורם לזולתו ללא הרף".
אבל את עיקר מרצו השקיע נתן בניסיון לעזור לנזקקים. "הוא הקים מפעלים הומניטריים בכל העולם", מספר הנרי אלקלאסי, האופוטרופוס של נתן ומי שמלווה אותו כבר עשרות שנים. "הדוגמא האחרונה שבה המשכנו את דרכו של אייבי היתה בצונאמי בסרי-לנקה.
נתן הגיע לכל פינה: מקמבודיה שבאסיה, לקולומביה שבאמריקה הדרומית, בדיהר ובביאפרה שבהודו הוא חילק מזון לנזקקים, בוויאטנם הוא סייע לאחר מלחמת האזרחים. רואנדה, זאיר, אתיופיה ניקרגואה היו רק חלק מהמקומות בהם הקים מחנות לפליטים. במלחמת המפרץ הוא חילק מים לפליטים כורדים שברחו מאימתו של סאדאם חוסיין בעזרת מסוקים של חיל האוויר האמריקני.
בשנת 1967 הוא החל בהקמת תחנת הרדיו לקידום השלום במזרח התיכון, ושש שנים מאוחר יותר כבר החלו השידורים של תחנת הרדיו "קול השלום", שפעלה מספינה ששטה מחוץ למימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל.
לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 הוא הטביע את ספינתו והמשיך במבצעים ההומניטריים. "הוא לא אמר מילה כמעט על היום בו הוטבעה הספינה", מספר לאטיף דורי, מי שהיה ראש הדסק לעניין הישראלי-פלשתיני במפ"מ ובמרצ, ואחד מהאנשים המקורבים לעראפאת. "התחננו בפניו שישאיר את האניה, אבל לא עזר כלום, הוא עקשן. הוא עמד והסתכל יחד עם כולנו, ואנחנו בהתחלה התחזקנו כשראינו שהאניה לא טובעת. זה לקח חמש שעות עד שהיא טבעה. היא לא רצתה לטבוע. הוא עמד חמש שעות עד שהאוניה טבעה".
בשנת 1997 נסע נתן לארה"ב לכתוב את זיכרונותיו, אך תוכניותיו נהרסו כאשר לקה בשבץ מוחי שהותיר אותו משותק חלקית. מאז הוא מגיב לסובבים אותו בעיקר על ידי מצמוץ בעיניו, דבר שאינו מרתיע את חבריו הרבים שבאים לבקרו.
כיום שוקדים חבריו וממשיכי דרכו בבניית מרכז התנדבותי בגבעת-חביבה שייבנה בצורת אניה שתסמן את אניית השלום. "כאן ילמדו על כל פעילות ההתנדבות של אייבי ומה זה להיות מתנדב בחברה שהיא סולידרית", מסביר אלקאסלאסי. "תהיה שם ספריה שתכלול גם סרטי וידאו על חייו. אני מקווה שעד השנה הבאה נוכל להביא לשם את אייבי, ליום הולדת ה-81 שלו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם