היורשת?
השרה לבני אולי לא תודה בזה, אבל ועדת וינוגרד עושה לה רק טוב. היא כנראה היחידה שתדיח את אולמרט
לפני כחודשיים יצאה שרת החוץ, ציפי לבני, לביקור דיפלומטי בארצות-הברית ובקנדה. באוטווה, בירת קנדה, תוכנן ללבני כנס של לשכת המסחר ישראל-קנדה. אבל דקות ספורות לפני, גילתה לבני שהאירוע החגיגי מתקיים במשרד עורכי דין פרטי.
"איך אתם אומרים לי את זה רק עכשיו?", זעמה על יועציה. "אני לא יכולה להשתתף באירוע שמתקיים במשרד פרטי של עורכי דין. איפה הפרדת הון ושלטון? אתם רוצים לפגוע בי?". המארגנים הנדהמים הסבירו לשרת החוץ הישראלית ש"ככה זה בצפון אמריקה". לבני התרצתה, והופיעה בפני חברי לשכת המסחר, אבל לא לפני שנעצה מבט נוקב ביועציה והפטירה לעברם: "אני לא מעוניינת שזה יקרה שוב".
הסיפור הזה שופך מעט אור על אישיותה ואופן התנהלותה של הפוליטיקאית הפופולרית. במהלך הבחירות האחרונות נשאלה לבני "איך היא הפכה בזמן קצר כל כך לפוליטיקאית פופולרית כל כך". היא שתקה לרגע, וכשהשיבה, הבחינה בין "פופולריות" ל"אמון". "אני מעדיפה לראות בזה אמון, וזה לא קל, כי זה מחייב אותי בכל יום לעבודה קשה ומאומצת כדי לשמר אותו", אמרה.
ואכן, במציאות שבה מפלס השחיתות במערכת הפוליטית עולה על גדותיו, ההתנהגות הקפדנית של לבני בכל הנוגע למינהל תקין היא חיונית, מתבקשת, נכונה. לאויביה בקדימה, ובראשם ראש הממשלה, בוודאי תהיה פרשנות אחרת לאירוע. הם יאמרו מן הסתם שהיא פחדנית והיסטרית.
היום שאחרי וינוגרד כבר כאן. וכעת עיני האומה נשואות לממלאת מקומו של ראש הממשלה, שנתפסת כמועמדת המובילה להחליפו אם ייאלץ להתפטר. זו הסיבה העיקרית לכך שבשבועות האחרונים ספגה לבני חצי ביקורת מורעלים מסביבתו הקרובה של אולמרט. "מנוולת", "כפוית טובה", "מרושעת", אמרו עליה אנשי אולמרט. והיא? נשכה שפתיים ושתקה.
"השתיקה היא לא אידיאולוגיה", הסבירה לבני למקורביה. "אני אביע את דעתי בצורה מנומקת לאחר שאקרא
אילו היתה לבני גבר, שאלתי את אחד ממקורבי ראש הממשלה, האם גם אז הייתם תוקפים את יכולת האיפוק שלה, או הייתם מתפעלים ואומרים שזו תכונה של פוליטיקאי נחוש, חזק ומתוחכם? "מה פתאום", הוא השיב במהירות, "מה זה משנה אם היא גבר או אישה?". הזכרתי לו את שרון, שהאיפוק והריסון היו שמו השני, והוא שתק.
לבני היא עוף קצת מוזר בפוליטיקה הישראלית. היא זוכה לאהדה ציבורית עצומה, על אף (או מפני) שהיא נמנעה עד לאחרונה מלעסוק בפוליטיקה, היא לא התקשרה לפעילים ולחברי מפלגה, לא נפגשה עם עסקנים ועם חברי סיעה, לא סיירה בסניפים ולא התקוטטה עם יריבים. "את לא דיפלומטית, את פוליטיקאית", נזף בה אחד מתומכיה בסיעת קדימה. "אם לא תקפצי לביצה, לא תוכלי לכבוש את ראשות הממשלה".
אבל לקו הנמנע שנקטה לבני גם יש יתרונות. היתרון המובהק הוא שהיא לא התלכלכה ברפש הפוליטי, ודמותה הציבורית נשארת צחה ובוהקת. הציבור הישראלי גומל לה על המודל החדש של הפוליטיקאי שהיא מייצגת, בסקרים מחמיאים. אבל למודל הזה גם יש חיסרון בולט: בפוליטיקה הישראלית המתלהמת, מי שלא נקלע לתגרות במליאת הכנסת או במפלגה, עלול להיתפס כחסר כישורים מנהיגותיים.
ואכן, האיפוק שגזרה על עצמה - היא לא תקפה את אולמרט ולא חיבקה אותו - יצר את הרושם שלבני מפחדת, מהססת, ואינה בשלה להנהגת המדינה. אויביה אמרו עליה שהיא "לא קורצה מחומרים של ראש ממשלה", שהיא "לא ניחנה בכישורים פוליטיים", ואפילו שהיא "קרה" ו"מנותקת".
"אולמרט התחיל לרוקן עליה מחסנית עוד לפני שהתפרסם הדוח", אומרים גורמים בקדימה המקורבים ללבני. "היא לא היתה מגיעה לרמת פופולריות כזו ולמרכז העשייה הפוליטית, רק כי היא 'עברה בסביבה'. אולמרט פרנואיד, הוא יורה לעצמו ברגל, הוא לא מבין שככל שהוא תוקף אותה, הוא מעצים אותה", מסבירים אוהדיה.
מאז דרכה לבני לראשונה ב1999- במשכן נבחרי הציבור בירושלים, היא התקדמה כמטאור בשמי הפוליטיקה, ובמקביל הצליחה לשמר את אמון הציבור בה. אחד ההסברים ל"תופעת לבני" הוא שהיא עניינית, מעמיקה ויסודית. על אף שאולמרט מנסה שוב ושוב לגרור אותה לבוץ, היא דוחה את ההצעה בשאט נפש.
"אין לה כוונות להתעמת עמו, רק כי הוא מתוסכל מכך שהיא מזכירה לו עד כמה הוא לא פופולרי", אמר בכיר בקדימה. "בקרוב יגיע הרגע שבו לא תהסס ציפי להביע עמדה נוקבת. אם הוא צריך כל כך לריב עכשיו, אז שיכלה את זעמו על ביבי".
אריאל שרון לא היה הראשון שזיהה את הפוטנציאל אצל לבני. לפניו היה זה אביגדור ליברמן שמינה אותה למנכ"לית רשות החברות הממשלתיות, ומשם נסללה דרכה לכנסת. אף שתמכה באהוד אולמרט בפריימריז ב-1996, ולמרות תמיכתה בנתניהו בפריימריז ב-2001, שרון שניצח את שניהם ראה בה שותפה לדרך ובת טיפוחיו.
"שרון הבין שציפי מונעת בפוליטיקה מתוך שליחות, ולא רק מתוך אמביציה פוליטית. היא מעולם לא חששה לומר את דעותיה, גם כשהן היו לא פופולריות, והוא העריך את זה", נזכר מקורב לשרון.
לבני היתה נסיכה בליכוד. היא נולדה בתל אביב, ואביה איתן היה קצין המבצעים של האצ"ל. בבחירות 1974 הוא נבחר לכנסת ברשימת הליכוד, וכיהן כחבר כנסת במשך שלוש קדנציות, עד 1984. את ילדותה בילתה עם שלושת אחיה בבית צנוע ברחוב כצנלסון. כשהיתה סטודנטית הצטרפה למוסד, ושירתה באחת היחידות המובחרות של הארגון.
ב2001- מינה אותה שרון לשרה לפיתוח אזורי, והיא בקושי שנתיים בכנסת. בממשלת שרון השנייה היא מונתה לשרת הקליטה. לבני חשקה בתיק המשפטים. "היא התאכזבה קשות מהמינוי ובכתה", סיפר גורם בליכוד. אבל למרות האכזבה התמידה בלויאליות לשרון. בשנים שחלפו, השתלמו הקרבה והאמון שנרקמו בין שרון לבינה לפוליטיקאית הצעירה, והיא כבשה את היעד הראשון שהציבה לעצמה: עם פרישת שינוי מהממשלה ב2004- היא מונתה במקומו של טומי לפיד לשרת המשפטים.
כבר בשנותיה הראשונות בליכוד החלה לבני לאמץ דעות ביטחוניות-מדיניות יוניות יחסית לרוחות הימין הקיצוני, שנשבו אז במרכז הליכוד. האווירה של קבוצת "מנהיגות יהודית" השתלטה על המרכז, ושרים וחברי כנסת החלו מתחרים ביניהם מי קיצוני יותר. בבית הפוליטי שבו גדלה, לבני חשה עצמה לפתע כזרה.
לא היה קל לבתו של לוחם האצ"ל לתמוך במפת הדרכים, ובהמשך בתוכנית ההתנתקות. אבל לבני עשתה את זה - היא מרדה במורשת אביה, גיבשה זהות פוליטית-אידיאולוגית משלה, ועמדה על דעתה. "אריק אהב אותה כי היה לה את האומץ לא רק לשנות את דעותיה, אלא ללכת עם זה עד הסוף", אמר מקורב לשרון. "את מה שדן מרידור ואולמרט חשבו אז, אבל פחדו לומר, אמרה ציפי. באווירת מרכז הליכוד, כאשר היא בתחילת דרכה, כדי לומר דברים כאלה צריך אומץ פוליטי", מפרגן חבר כנסת מטעם הליכוד.
כאשר התלבט שרון אם לעזוב את הליכוד ולהקים את קדימה, הוא קרא אליו את לבני. היא היתה חלק מהצוות האסטרטגי הקרוב אליו, שרקח את הקמת קדימה. "ציפי הרגישה שהמרכז סוגר על הליכוד", מספר מקורב לראש הממשלה. "היא היתה נכס אלקטורלי לקדימה, ולאריק לא היה ספק שאפשר לסמוך עליה".
"עם אולמרט אנחנו לא יכולים להמשיך ולהיות מפלגת שלטון", מסביר השבוע בכיר בקדימה. "מכולם, ציפי היא היחידה שיכולה לשמור על קיומה של קדימה ולספק את הסחורה". אולמרט מודאג מפוטש של לבני, אבל יותר מהמחאה הציבורית שעשויה להתלקח בעקבות דוח וינוגרד.
לבני צפויה בקרוב לשבור שתיקה. לאחרונה היא פצחה בפעילות פוליטית. בין היתר היא מינתה את אורי קידר לראש המטה הפוליטי שדואג - כמו שעשה שרון - שימי חמישי יוקדשו לפעילות פוליטית. לבני תצטרך לשכנע בימים הקרובים שהיא מסוגלת להנהיג את המדינה. "אילו התחילה בפעילות פוליטית לפני שנה, היום היה לה קל וטבעי להתיישב על כיסא ראש הממשלה", אמר בכיר בקדימה.
כפי שזה נראה היום, לבני היא היחידה שיכולה להוביל מהלך שיביא להדחתו של אולמרט. את הכוח ואת התעוזה לכך היא תשאב ממעמדה הציבורי ומהרצון למנוע את התרסקות קדימה. אבל לבני יודעת את מה שאולמרט מבין: שאם היא תדיח אותו היום, יהיה לה קשה מאוד לשמור על שלמות הקואליציה.
"ש"ס יפרשו כי הם לא מסוגלים שאישה תמלוך עליהם, וליברמן יראה בכך הזדמנות מצוינת לברוח חזרה לאופוזיציה", העריך פוליטיקאי ותיק בליכוד. "ציפי לא רוצה לשחוק את מועמדותה, עדיף לה להחליף את אולמרט סמוך ככל האפשר למועד הבחירות הכלליות", אמר בכיר בקדימה המקורב אליה.
אולמרט גמור - כך מעריכים היום בכירים בקדימה. המילים "כשל חמור" יוסיפו להדהד במערכת הפוליטית, ויהפכו עד מהרה לחטוטרת על גבו, שתזכיר לחבריו בקדימה שגם אם הוא לא מתפטר עכשיו, שעון החול כבר החל. "אולמרט רץ עכשיו נגד הזמן. אבל כאשר ייפול גרגר החול האחרון, הוא ייצא מהמשחק, ואנחנו נדאג שלבני תהיה שם כדי להחליף אותו", אמר בכיר בקדימה.
נא להמתין לטעינת התגובות
