הלכות אמא חורגת
מה מותר ומה אסור ביחסים בין הורים חורגים וילדיהם? הרבנים פוסקים: "יש להתיר גם חיבוק ונישוק כשיש צורך בכך".
סיכום "דיני נגיעה וייחוד במשפחה שיש בה הורים חורגים - כיצד יש לנהוג בדיני נגיעה וייחוד בין הורה חורג לילדי בן זוגו? מה הכללים בנושא חיבוקים ונשיקות " נכתב על ידי ראשי ה"כולל" הציוני דתי "ארץ חמדה" הרב יוסף כרמל והרב משה ארנרייך ופורסם בעלון "חמדת ימים".
בתשובתם מתייחסים הרבנים לסיטואציה משפחתית שבה לבעל יש בנים מנישואין קודמים או שלאישה יש בנות מנישואין קודמים. הם מסבירים שסוגיית חיבוק, נישוק וייחוד עם בת חורגת חמורה יותר מאשר עם בת מאומצת, שכן "בת מאומצת, מפני שבת אשתו היא אחת העריות האסורות מהתורה".
ייחוד
בתשובה לגבי "ייחוד" הם מתייחסים לשני תנאים בסיסיים: האם בני הזוג נישאו בזמן שגיל הילדה היה נמוך מ-3 וגידלו אותן מאז יחד והאם עדיין לא הגיעה הבת לבגרות גופנית או קרוב לכך. במקרה ששני התנאים מתמלאים הם פוסקים כי יש להתיר לבעל, האב החורג להתייחד עם הבת. כך גם לגבי האישה: אם בני הזוג נישאו בזמן שגיל הבן היה נמוך מ-9 וגידלו אותם מאז יחד, ועדיין הבן לא הגיע לגיל זה.

הרבנים פוסקים כי במידה ומתקיים רק אחד משני התנאים "יש להתיר במקום צורך, כגון כשאי אפשר להשאיר דלת פתוחה וכדומה, וכן יש להתיר בייחוד לפרקי זמן קצרים כשההורה הביולוגי יכול להגיע הביתה תוך זמן קצר". עם זאת הם מדגישים כי "בייחוד ממושך", למשל כשההורה הביולוגי נסע, למשל, מחוץ לעיר – ראוי להחמיר כשאפשר: להשאיר דלת פתוחה או לדאוג לאמצעי הגנה אחרים.
אילו? במקרה של ייחוד הגבר עם הבת – שיימצא בבית עוד ילד (בן) מגיל 5 , או גבר אחד ביום או שניים בלילה, או שלוש בנות
לגבי נגיעה רגילה (שאינה נגיעה של חיבה, כחיבוק ונישוק) פוסקים הרבנים כי יש להקל בכל מקרה והדבר מותר. אך בתשובה לגבי חיבוק ונישוק קובעים הרבנים: "אם הבעל התחיל לחיות עם הבנות כאב בהיותן בנות פחות מ-3, וכעת עדיין לא הגיעו הבנות לבגרות גופנית – יש להתיר".
כך גם מותר לאמא החורגת לחבק ולנשק את בניה "כשבני הזוג נישאו בזמן שגיל הבן או הבנים היה נמוך מ-9 וגידלו אותם מאז יחד, וכעת עדיין לא הגיעו הבנים לגיל זה". הרבנים הוסיפו כי גם אם קיים רק אחד משני התנאים "יש להתיר גם חיבוק ונישוק כשיש צורך בכך". ועוד קבעו כי גם במקרה ששני התנאים לא מתמלאים "ראוי להחמיר, אך גם המקל יש לו על מי שיסמוך".
באופן עקרוני מנחים הרבנים כי "בכל השאלות הללו צריך להפעיל את השכל הישר, לדאוג לחינוך הילדים לתורה ומצוות מתוך אהבה וחיבה מצד אחד ואחריות וכובד ראש מצד שני".