נפלט, נמלט, מבקש עיר מקלט
עשרות פליטים מאזורי אסון מגיעים רגלית לגבולה של ישראל. שני נערים מאריתריאה, שנלכדו לאחר שניסו להסתנן, פשוט הושארו בתחנה המרכזית. שטח צבאי
לוחמי חטיבת גבעתי, הפרושים לאורך גבול ישראל-מצרים, הצליחו ללכוד שני צעירים בני 17-16 מאריתריאה שבאפריקה, כשהם מנסים להסתנן לישראל. השניים נעצרו בנוהל הקבוע, הועברו אל בסיס היחידה, שם נתנו להם החיילים מים ואוכל.
לאחר מכן קיבלו החיילים הנחייה להעלות את השניים אל רכב צבאי, ולהשאיר אותם בתחנה המרכזית בבאר-שבע, וכך אכן עשו. רק שהפעם, הבחינו אזרחים ערניים בנעשה, ואחד מהם אף ניגש לאחד החיילים ושאל אותו מה פשר המעשה. החייל הסביר לאזרח המודאג שהוא רק ממלא את הנחיות המפקדים, וזו הפקודה שקיבל.
מאבטחי התחנה המרכזית הוזעקו למקום, וגילו לתדהמתם שני נערים מבוהלים, שלאחר תשאול קצר התברר כי צעדו ברגל מאריתריאה, מדינה צעירה הסובלת ממלחמות עם אתיופיה, בצפון-מזרח אפריקה. בשנים האחרונות נרצחו במדינה אלפי חיילים ואלפי אזרחים, והעוני הפך את חיים שם לקשים ביותר עבור אזרחיה.
בנעליים בלויות, ג'ינס משופשף וחולצה מכופתרת, דהויה מהשמש, צעדו השניים והגיעו עד לפתח גזרת האחריות של חטיבת גבעתי, כדי "להימלט מהמוות", לדבריהם. אך שוטרי התחנה המקומית בבאר-שבע, שהוזעקו אף הם למקום, עצרו את הנערים כדי להעבירם לידי משטרת ההגירה.
זהו רק קצה הקרחון, בפרשה ארוכה ומבישה שסופה כנראה לא יגיע בקרוב. לאורך גזרת האחריות של מפקדי האוגדות בדרום, תת-אלוף עימאד פארס באוגמ"ר 80 ותת-אלוף צ'יקו
רק בשבוע האחרון לכדו חיילי צה"ל 40 פליטים לאורך הגבול, והיד עוד נטויה. במקרה הטוב הם נתפסים, זוכים לטיפול רפואי ראשוני מידי צה"ל, ומוענק להם מזון. מאחר ואין ללוחמים סמכות מעצר, הם מועברים תוך פחות מ-24 שעות לשטח ישראל, כדי להימנע מעבירה על החוק.
קצין בפיקוד דרום סיפר כי משטרת ישראל לא משתפת פעולה בנושא הפליטים, מאחר ולאיש אין את הסמכות לגרש אותם למדינה שאינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל. לאחר שהמשטרה מפנה להם עורף, פותחים אנשי הקיבוצים בנגב את ליבם, וקולטים אותם באופן זמני כדי לתת להם מחסה הומניטרי. אבל בכך לא נפתרה הבעיה. במטה פיקוד דרום יש מי שטוען כי "בקרוב יהפוך יואב גלנט לשר רווחה אלטרנטיבי, ויקים קיבוץ מיוחד בנגב לכל הפליטים על סוגיהם".
אהוד בנאי כתב בשירו "עיר מקלט", משפט שמתנגן לו מספר פעמים ברצף: "נפלט, נמלט, מבקש עיר מקלט". אך הפליטים מדארפור לא מבקשים, הם פשוט באים בהמוניהם כדי לקבל מקלט אמיתי. ככה, בלי דיוטי פרי, ללא דרכון וללא בידוק מתאים, הם חודרים למדינה, בעוד שירות הביטחון וצה"ל ממשיכים להתריע ברקע על תופעה הולכת ומתפשטת של גורמי ג'יהאד עולמי המתפתחים בחצי האי סיני ומאיימים על ביטחון מדינת ישראל.
אף אחד לא יתפלא או ייפול מהכסא אם מחר, לצד הזונות והפועלים הזרים ממדינות חבר העמים, יגיעו גם מחבלים במסווה של פליטים. פיגוע אחד באילת כבר נתן לאזרחי המדינה את הטעם המר והקטלני של פיגוע בעיר הקייט הדרומית, שבה החלום לחסינות התנפץ לרסיסים.
לכאורה זהו נושא פעוט ואין בו רייטינג. בוודאי כאשר נזכרים באיומים שמגיעים מאיראן, והאפשרות שתכבוש באמצעות כוח הזרוע ופצצות הגרעין שטחים במדינות ערב, כדי להנחיל את משטר האייטולות במדינות נוספות.
אבל, למי שכבר הספיק לשכוח אחרי שעמד דקת דומיה, השבוע ציינו את יום השואה. הסוגיה הזו, שנוגעת בכמה רבדים, הכוללים אספקטים ביטחוניים וערכיים של צה"ל והומניטריים של מדינה ריבונית, חייבת להיפתר במהרה. אנחנו לא המדינה היחידה שסובלת מבעיה זו, אבל אנו היחידים שנותנים לחיילי צה"ל, וביניהם חייליו של מח"ט גבעתי, אלוף-משנה יואל סטריק, להתמודד עם דילמות, שהפקודות בנוגע אליהן הופכות את הטיפול בנושא למכוער וגס.
שני הנערים, שהובאו לתחנה המרכזית בבאר-שבע, ביקשו מכשיר טלפון כדי להתקשר לאחיהם שנמצאים באיטליה ובשוויץ, על מנת לקבל הסברים איך ניצלים ממוות ולאן אפשר להמשיך לברוח. לפעמים צריך להיות יצירתי כדי להאמין.
נא להמתין לטעינת התגובות
