"עמדה ושאלה : למה??"
האם מותר להתמסר לגוי כדי להנצל? האם מותר להשתמש באמצעי מניעה כדי לא להביא ילדים לעולם כזה? מאות שאלות הלכתיות הופנו לרבני הגטאות והמחנות בשואה. תקליטור שו"ת השואה מקבץ רבות מתוכן. למען ידע דור אחרון
בין השאלות בתקליטור אפשר למצוא שאלות כמו "האם מותר למסור ילדים קטנים שיגדלו אצל משפחות גויות או בבתי יתומים או אצל כמרים כדי להצילם מהנאצים ויש חשש שהם ישתמדו?",
"האם מותרת אכילת מאכלות אסורות כדי למנוע סכנת נפשות כאשר אין פיקוח נפש מידי?" "הנאצים הכריחו יהודים מגטו קובנה לעבוד בבניית שדה תעופה ונתנו להם צלחת מרק פיגול כמזונם היומי, אם מותר להם לאכול את המרק מחשש לפיקוח נפש עתידי עקב חולשת רעב למרות שכעת אינם בסכנה? ", "האם מותר לכלואי המחנות להחיות נפשם בבשר אחיהם שמתו?" ,
"בתחילת חודש אייר תש"ה הוליכו את היהודים מבוכנוולד לטריזנשטט דרך הרי הסודטים ושהינו בשדה ארבעה עשר יום מוקפים בגיסטפו והז'נדרמיה האשכנזית והרעב גבר ומאות מתו מרעב וצמא, האם מותר לחתוך חתיכת בשר מגוף אדם מת להציל את הנפש?".
"האם מותר שימוש בתרופות שפותחו על ידי הנאצים כתוצאה מניסויים ביהודים?". "האם מותר לנהוג חיי אישות בזמן המלחמה?", "הנאצים הודיעו שהם יהרגו כל אשה יהודיה שתימצא בהריון, האם יש להתיר תשמיש במוך?". "האם יש חיוב על היהודים להשיב מלחמה שערה כנגד הגרמנים ולהשיב להם כגמולם, גם כשמסכנים את עצמם?".
"נשאלתי בגיטו קובנה אם מותר לו לאדם להציל את עצמו על ידי קנית תעודת התנצרות ועל ידי זה תהיה לו האפשרות לברוח ליערות ולצטרף לפרטיזנים?
תשובה (מתו"ך שו"ת ממעמקים): "דבר זה אסור שהרי כתב הרמב"ם בספר המצות וז"ל: מצוה ד' היא שצונו לקדש את שמו והוא ממה שנאמר ונתקדשתי בתוך בני ישראל, וענין זאת המצוה אשר אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמתית בעולם ושלא נפחד בהיזק שום מזיק, ואע"פ שבא עלינו מכריח לבקש ממנו לכפותינו שלא נשמע אליו, אבל נמסור עצמנו למיתה ולא נתעהו לחשוב שכפרנו אע"פ שלבותינו מאמינים בו יתעלה עכ"ל הטהור..
והנה בנידון דידן כל עיקר תעודת ההתנצרות באה כדי להתעות את הגוים שיחשבו שהוא יהודי,
עצם האמירה לומר שהוא אינו יהודי יש לו למסור את נפשו אפילו בשעת הסכנה כל שכן בנידון דידן שאפילו אם ירכוש לו תעודת התנצרות כזאת אין בה משום הצלה ודאית, שהרי הוא עלול למות בחרב וברעב אפילו לכשיגיע ליערות. תבנא לדינא שאין שום היתר כלל בנידון דידן לרכוש תעודת התנצרות ושמד אף שהוא חושב שעל ידי זה יצליח להנצל, אלא מצווה הוא לקדש את שם השם וכמו שנאמר ונתקדשתי בתוך בני ישראל".
"האם מותר תחת איום מוות מידי וודאי לאנוס או לבני ביתו, לסייע בביצועם של נסיונות רפואיים בבני אדם הגורמים לנכות מידית"?
תשובה (מתוך "כל הכתוב לחיים"): אף לגבי שאלה זו תופס לכאורה עקרון מאזן הדמים ואף כאן מחייבת הסברא להעדיף חיי אדם על פני אבר הזולת מקום שבלאו הכי ינטלו חיי האדם ואבר זולתו. ואכן, היו בעלי הלכה שסברו כי מותר לאדם להעדיף חיי עצמו על פני אבר זולתו, ... דומה כי במקום שסכנת החיים לאנוס או לבני ביתו היא וודאית כלומר שקציצת אבר של הקרבן - או גרם נכותו - אינו מסכן בוודאות את חייו, ניתן אולי להשיב גם לשאלתנו בחיוב".
"המותר להשחית עובר שבבטן אמו (קרי: הפלה מלאכותית), במקרה של גזירת הצורר שכל מעוברת תהרג עם עוברה?"
תשובה (מתוך "כל הכתוב לחיים"): "בנידון דידן שגם כן ברי הוא הדבר ששניהם ימותו בוודאי, יש להתיר לעשות הפלה מלאכותית כדי להציל האשה".
"האם יש חיוב על היהודים להשיב מלחמה שערה כנגד הגרמנים ולהשיב להם כגמולם, גם כשמסכנים את עצמם?".
תשובה (מתוך שו"ת ממעמקים, ר' אפרים אושרי): "לפי דברי המנחת חינוך הרי ברור, שהמלחמה הזאת שהגרמנים הארורים צאצאי עמלק ימח שמם הכריזו על היהודים לאבדם ולהשמידם, בודאי שהחיוב והמצוה מוטלים על היהודים להשיב מלחמה שערה ולהשיב להם כגמולם ולעשות להם כאשר הם זוממים עלינו ומצוה לרדוף אותם".
נא להמתין לטעינת התגובות
