ניצחון לחתולי רמב"ם
ביהמ"ש הוציא צו מניעה זמני שקובע כי החתולים לא יפונו מביה"ח עד שייערך דיון בגורלם. "תנו לחיות לחיות": חתולי הרחוב מחסלים מזיקים ותורמים לבריאות הציבור
הפרשה החלה עם הודעת הנהלת בית החולים על מבצע לאיתור ואיסוף החתולים שבשטחה והעברתם לתחנת ההסגר העירונית מתחילת חודש אפריל. כיוון שבקשת העמותה מבית החולים למציאת פתרון הומאני יותר לא נענתה, הוגשה בקשה להוצאת צו מניעה לבית משפט השלום בהרצליה, באמצעות עו"ד אסף מרקס.
עו"ד מרקס, שנושא עימו ברזומה פסיקות שונות למען בעלי חיים, מספר שאין כלום בטענות של בית החולים בדבר הסכנה הבריאותית הטמונה בחתולים שבשטחן. לדבריו, הבעיה האמיתית טמונה בעובדה שמחלקות בית החולים אינן סגורות דיין ושבעלי חיים מכל סוג יכולים להיכנס אליהן כרצונם. עוד הוא מוסיף שהבעיה לא תיפתר עם הוצאתם של החתולים כיוון שבית החולים מצוי בליבה של שכונת מגורים בה מצויים חתולים משוטטים רבים ואוכלוסייה חדשה תחדור אליו במהרה.
בחוות הדעת והתצהירים שהוגשו לבית המשפט דחו מומחים מטעם התביעה את טענות בית החולים בדבר הסכנה הבריאותית הטמונה בחתולים והסכימו שהבעיה האמיתית טמונה בעובדה שבית החולים פרוץ ומאפשר את כניסת החתולים למחלקות.
בתצהיר שהוגש על ידי הווטרינר ד"ר אהוד סנפיר, שמטפל משנת 2003 בחתולי רמב"ם, מצוין מפורשות: "הטענה לפיה החתולים מהווים מפגע תברואתי הנה טענה מטעה ומוגזמת". ד"ר סנפיר מספר כי הוא סירס ועיקר קרוב למאה חתולים וכן ביצע בהם בדיקות והעניק להם טיפולים וחיסונים שונים וקובע כי מדובר באוכלוסיה מטופלת היטב, בריאה, מחוסנת ומעוקרת, המואכלת בפינות האכלה מסודרות ואשר לא נשקפת ממנה סכנה.
המומחים מטעם התביעה קובעים שהפתרון המיידי וההכרחי טמון בחסימת פתחי בית החולים כראוי ולא בסילוק החתולים. ראשית, משום שהבעיה האמיתית היא שבית החולים אינו אטום דיו ומאפשר את כניסתם של בעלי חיים שונים, לרבות עכברים, עכברושים ונחשים לתחומו. סילוק החתולים יביא לעלייה בכמות מזיקים כגון אלו, שנוכחותם נמנעת דווקא בזכות קיומם של החתולים. שנית, הניסיון מלמד שחתולים שומרים על הטריטוריה שלהם מפני חדירת חתולים חדשים והאוכלוסיה נותרת יציבה בדרך כלל, אבל פינויה פשוט מביא לכך שמקומה נתפס במהרה על ידי חתולים אחרים, שאינם מעוקרים ואינם מחוסנים.

ד"ר אביטל וייס מזא"ה, ששימשה כמתמחה ברפואה ברמב"ם בשנים 2003-2004, מספרת בתצהירה שבשנים האחרונות טיפלו היא ואחרים בחתולים בהתנדבות וללא כל סיוע מבית החולים, לרבות מתן שוטף של מזון בתחנות האכלה מסודרות, עיקורים, סירוסים וטיפולים רפואיים. היא מספרת שפעילות זו הביאה להפסקת נוכחותם של חתולים במקומות רבים דוגמת איזור חדר האוכל וריכוזם בסמוך לנקודות ההאכלה.
לדבריה, מעולם לא נרשם אירוע בו חתול כלשהו גרם נזק לאדם או לרכוש בתחומי בית החולים. אמנם, היו מספר מקרים בלתי רצויים בהם חתולים חדרו לתוך מבני בית החולים, אבל יחד עם זאת היא מציינת שחלונות מבני בית החולים אינן מרושתות ושאין הקפדה על סגירת הדלתות. עוד היא מציינת, שהבעיה האמיתית במקום נובעת מתחזוקה לקויה של בית החולים ומהעובדה שהוא מצוי בשיפוצים ועבודות בנייה מתמשכות שלדבריה: "אינן מאפשרות הקפדה על הברור מאליו – מניעת חדירת בעלי חיים לתוך המבנים". לדבריה, נציג בית החולים הודה שעיקורים וסירוסים לצד השמת רשתות בחלונות יפתור את העניין, אבל שאין מקורות מימון לכך.
את חייהם של חתולי רמב"ם ניתן להציל בעזרת קצת תושייה ורצון טוב. התצהיר שהוגש על ידי ד"ר ניסים אריאל, וטרינר של עמותת "תנו לחיות לחיות", קובע שהפתרון לבעיית חדירת החתולים
ד"ר אריאל, שלדבריו היה מעורב בטיפול באלפי חתולים משוטטים, לרבות כאלה שהייתה כוונה לסלקם ממתקנים צבאיים או מוסדות שונים, מספר שלפני כשנה הצליחו למנוע את סילוק והמתת החתולים שבבסיס תל נוף, כפי שנהגו לעשות משך שנים רבות ללא הועיל. בחתולים בוצעו חיסונים, עיקורים וסירוסים, נצרו פינות האכלה שמתוחזקות על ידי מתנדבים וכל פחי האשפה ומקורות המזון האלטרנטיביים אחריהן תרו החתולים נסגרו ונאטמו.
התצהירים וחוות הדעת שהוגשו לבית המשפט קובעים שעל בית החולים לנקוט בפעולה בסיסית של סגירת דלתות המחלקות ורישות החלונות על מנת לחסום את הגישה לבעלי חיים משוטטים באשר הם, וכן שיש להתמודד עם נוכחותם של חתולים משוטטים באמצעות בקרה על רבייתם לצד האכלתם באופן מסודר בפינות האכלה, שיאפשרו לשמור על איזון טבעי וימנעו התרבות בלתי מבוקרת ומזיקה.
כך, החתולים יכולים לחיות בשלום ואפילו לסייע בשמירה על איזון אקולוגי, כפי שמציינת אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות": "לחתולי רחוב חשיבות רבה לסביבה האורבנית והם תורמים לחיסולם של מזיקים דוגמת נחשים, עכברושים, עכברים ותיקנים וכך גם תורמים לבריאות הציבור".