הזכות לבריאות – לא עבור כולם
דוח "רופאים לזכויות אדם" קובע: מעל מיליון בישראל לא מקבלים את המגיע בחוק בריאות ממלכתי
על-פי הדוח, כמיליון ומאתיים אלף בני אדם בישראל, המשתייכים לקבוצות חברתיות שונות, אינם בעלי היכולת ליישם את הזכות לבריאות בצורה מלאה. מדובר בשלוש קבוצות שונות, שכל אחת מהן נפגעת באופן שונה, לפי הדוח, אך כולן כוללות בני אדם החיים בישראל – ישראלים ופלשתינים – שאינם מקבלים את המגיע להם במסגרת חוק הבריאות הממלכתי, או שהחוק פשוט אינו חל עליהם.
הקבוצה הראשונה כוללת מעל מיליון בני אדם, הנכללים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי אך נגישותם לשירותי הבריאות נפגעת:
- מיליון אזרחים (15% מאוכלוסיית ישראל) ויתרו על תרופות מרשם, כיוון שלא יכלו לעמוד בעלותן.
- 80 אלף תושבי הכפרים הלא-מוכרים חיים ללא תשתיות של מים וחשמל ומופלים באיכות וזמינות השירותים הרפואיים – כך טוען הדוח.
- 246 אלף פלשתינים תושבי מזרח ירושלים נכללים בקבוצה זו בדוח, הטוען כי המוסד לביטוח לאומי מטיל ספק בתושבותם ולפיכך חוקר אותם בתדירות גבוהה, ומסכן בכך את זכאותם לשירותי בריאות מתוקף החוק.
- מאות נשים ישראליות שנישאו לתושבי השטחים החיים בישראל מצויות גם הן בסכנה, מוסיף הדוח, כיוון שתושבותן ולפיכך גם ביטוח הבריאות, יישללו עקב מדיניות משרד הפנים והמוסד לביטוח לאומי.
- 18,200 אסירים, מציין הדוח, ייפגעו מבחינת איכות וזמינות שירותי הרפואה, מאחר שאי החלתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי על אוכלוסיה זו, מונע מתן שירות רפואי לאסירים.
עובדים זרים, פליטים ופלשתינים
בקבוצה השנייה נכללים 190 אלף בני אדם, שמעולם לא נכללו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ולחלקם אין הסדר אחר. מדובר, על פי הדוח, בכ-180 אלף עובדים זרים, כ-2,000 פליטים ומבקשי מקלט מדיני, כמה מאות קורבנות סחר בבני אדם, ואלפי נשים החיות במערכת נישואים פוליגמית, ואינן יכולות להגיש בקשה לאיחוד משפחות.
הקבוצה השלישית מונה 40 אלף בני אדם שקיבלו בעבר את הזכאות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אך הודרו ממנו בעקבות השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת. הדוח מפרט בקבוצה זו פלשתינים שנישאו לפלשתינים-ישראלים וחיים בישראל, שאינם זכאים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בעקבות התיקון לחוק האזרחות. כמו כן, הם אינם מקבלים זכויות סוציאליות.
"בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקה מתוכננת היטב של ערכי הסולידאריות החברתית, המופיעים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי", מציין הדוח. "שחיקה זו מהווה חזרה חריפה ממחויבות המדינה לזכות לשירותי בריאות, שאינה תוצאה של כורח, אלא של העדפתה של הממשלה לבסס מודל חברתי המושתת על אי-שוויון".
נא להמתין לטעינת התגובות
