גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


הלך הקסם

שערים עקורים, ברזים שבורים, ספסלים מנותצים, פנסי תאורה מרוסקים, חופים מלוכלכים, ועשיית צרכים בתוך המים המזוהמים. עד שהרשויות הממונות יחליטו מי אחראי לביזיון, הכינרת הקסומה והרומנטית מהעבר תמשיך להיות מקור לוונדליזם וזוהמה. הברז של המדינה, לא מה שחשבתם

אריק וייס, המגזין | 11/4/2007 9:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שלושת השומרים שהעסיק במהלך החג בני משה, הזכיין של חוף צאלון בכינרת, לא ממש ידעו מה הם אמורים לעשות. מאות האנשים שפשטו על החוף לא ממש שעו לתחינותיהם, כשביקשו, למשל, אם לא קשה להם להשתדל שלא להשתמש בשירותים. הסיבה, אגב, היתה מאוד פשוטה: המים בשירותים היו מנותקים. חלק מהמבלים בחוף התעלמו, והוסיפו עוד נדבך למצב הלא נעים שהלך והתפתח באסלות נטולות המים. היו גם אחרים שהבינו שמדובר בבעיה ומיהרו להיכנס אל מימי הכינרת התכולים על מנת להשתחרר. גם במקרה הזה, התוצאה, איך לומר בעדינות, היתה די מסריחה.

החוף, אגב, היה אמור בכלל להיות סגור למבקרים בשל התכתשות בירוקרטית. אבל גם בחוף צאלון, כמו במרבית החופים הנעולים בצפון מזרח הכינרת, שתחת השטח השיפוטי של מועצה אזורית גולן, הנופשים מצאו דרכים יצירתיות להשתחל בעדינות מבעד לשערים: בחוף אחד הובאו ג'יפים שנקשרו אל השער ועקרו אותו ממקומו, ובחוף אחר נשלף מסור חשמלי שפרץ את החוף המבוצר.

"זה פשוט לא ייאמן מה שהשאירו לנו כאן", מספר בייאוש הזכיין משה. "שברו לנו ברזיות, הרסו שולחנות, ריסקו פנסים וספסלים, הרסו את עמודי החשמל בזמן שניסו להתחבר אליהם פיראטית, ואני לא יכול לדבר על מה שקורה בשירותים. אני לא מסוגל להתקרב לשם מרוב שהמצב קשה. מי שלא נכנס לשם, עשה את הצרכים שלו בתוך הים ושטף את הטוסיק במים. לחשוב שאנחנו אחר כך גם שותים את המים האלה. זה פשוט לא נעים".
כרגיל , אין אחראים

משה רוטר, יו"ר הזכיינים בכינרת ומי שמפעיל את חוף דוגה, העדיף שלא להישאר בסביבה כשהוא הבין שמדובר בקרב אבוד מראש. שעות ספורות אחרי שחסם עם סלעים את הכניסה לחוף, בעקבות עקירת השער, הגיעו כבר הנופשים שלא התעצלו ופינו את המחסום ביעילות. "למעלה מ-20 שנה אני מתמודד עם הציבור הזה וידעתי שאולי עדיף לברוח כל עוד נפשי בי", הוא מספר. "לא יכולתי לעמוד שם ולהסביר לכל אחד למה החוף סגור ולמה אין חשמל ומים, אז פשוט ברחתי משם".

עכשיו , כשהצחנה מכסה את כל האזור, הנזק המוערך מסתכם בכמה מאות אלפי שקלים לפחות, ומנהלת הכינרת נאלצת להתמודד עם מים מזוהמים במיוחד שכבר גבו את חייהם של כמה עשרות דגים תמימים. אפשר להתחיל ולתהות לאיזה כיוון מפנים את האצבע המאשימה. שאלה לא פשוטה לכל הדעות. קרוב ל-50 גופים שונים מעורבים במתרחש בכינרת, ביניהם משרד הפנים, משרד החקלאות, משרד התחבורה (ועוד כמה משרדים ממשלתיים) מינהל מקרקעי ישראל, מנהלת הכינרת, ארבע רשויות מקומיות שונות, שתי כנסיות וחופן ארגונים ירוקים. מי מהם היה עם האצבע על השאלטר? כרגיל במקרים כאלה, כל גוף משליך את תפוח האדמה הלוהט

על השכן ממול.

המועצה המקומית גולן מאשימה את מנהל מקרקעי ישראל בהתנהלות קלוקלת וסגירת החופים, ואת המדינה בכך שהיא לא מקצה משאבים מספקים; במינהל, מבחינתם, טוענים שלא היתה כל סיבה לסגור את החופים היות שהאישורים ניתנו בזמן וכל התהליך היה ניסיון לא מוצלח במיוחד בניפוח שרירים שיצא מכלל שליטה; מנגד עומדים הזכיינים שטוענים שהכול באשמת משרד הפנים. שם, אגב, טוענים שכל הסיפור לא קשור אליהם ומבקשים להישאר מחוץ להתקוטטות. על דבר אחד בכל אופן כולם מסכימים: צריך למצוא פתרון לבעיה.

"אין ספק שכל מה שקרה שם לא מוסיף בריאות למימי הכינרת", אומר מנכ"ל מנהלת הכינרת שאמונה על איכות המים, פנחס גרין. "צריך לזכור שלפני כל דבר אחר, הכינרת היא מקור המים שלנו, וכשכל המים מלאים באשפה ואנשים עושים צרכים בכל נקודה זה פשוט מזהם את המים. כל המשבר הזה נוצר ממהלך מכוון של מועצה אזורית גולן, שלא הפעילו את החופים ולכן לא היה מי שיפקח עליהם. אבל גם בשאר השנה יש אזורים שלמים שנשארים מטונפים ואנחנו נאלצים לעשות מבצעי ניקיונות עם תלמידים או חיילים, וזה ללא ספק לא תפקידם לנקות".

אז מי כן אחראי?
"זו שאלה קשה. יש ריבוי גופים וכל אחד דואג רק לתחום שלו. יש למשל בכינרת אזור שנקרא רצועת תנודת המפלס. בכל פעם שהמפלס יורד נחשפת רצועת חוף שלפעמים יכולה להגיע לאורך של קילומטר. הרצועה הזו לא נמצאת תחת השיפוט של אף רשות מקומית אלא של משרד הפנים, אבל אין למשרד אנשים שתפקידם לדאוג לאזור אז הוא נשאר מופקר. וזו רק דוגמה אחת להתנהלות הבעייתית כאן".

אז למה לא לדאוג לגוף אחד שירכז את כל הפעילות בכינרת?
"מובן שגוף כזה היה פותר הרבה בעיות, אבל בינתיים רק מדברים עליו כל הזמן ולא עושים שום דבר בנידון".

בינתיים , אגב, ערמות האשפה וההריסות נשארות לנוח במקומן. הזכיינים שמפעילים את החופים טוענים שאין להם כסף לממן את הניקוי, וכך גם המועצה האזורית גולן. "במשרד לאיכות הסביבה הבטיחו לנו שהם מקציבים כמה מאות אלפי שקלים לניקיון, אבל עד שהם לא מגיעים לכאן אין לי מה לעשות", אומר בני משה מחוף צאלון. "ביקשו מאיתנו להעריך נזקים ואני אפילו לא יודע איפה להתחיל, אז בינתיים אני מחכה. ולראות את הכינרת כך זה פשוט כאב לב".
"כשיש ארוחות חינם - ההפקרות חוגגת". צילום: יגאל לוי יגאל לוי

על איכות משלמים

כשפורטים את התסבוכת הבירוקרטית האחרונה למטבעות קטנים, הבעיה העיקרית סובבת כמובן סביב כסף. או ליתר דיוק, המחסור בכסף. במועצה האזורית גולן טוענים שאמנם הדרישה של מנהל מקרקעי ישראל (שמחכירה להם את הקרקע) כי לפחות שליש מהחופים בכינרת יהיו פתוחים לציבור הרחב ללא תשלום מבורכת, אולם מישהו בכל זאת צריך לשלם על הצעד. ורצוי שזה לא יהיה הם.

"אם המדינה רוצה חופים בחינם, אז שגם תממן אותם", אומר בזעם אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן. "הרי לא מדובר בדבר של מה בכך, מדובר בהרבה מאוד כסף. אנחנו לא תל אביב שנהנית מתשלומי ארנונה גבוהים, אנחנו מועצה אזורית שמבקשים ממנה להיכנס לגירעונות על מנת להפעיל חופים בחינם. זה אבסורד. המדינה אומרת בצורה פופוליסטית שהיא רוצה חופים חינם? אז שתצרף צ' ק על סך עשרה מיליון שקל כדי לאפשר את זה. אם היא אינה מוכנה, אז שתאפשר לרשות המקומית לגבות כסף עבור המשתמשים בשירותים האלה".

אין ספק שיש הרבה היגיון בדברי ראש המועצה, מנגד, מי שביקר לאחרונה בכינרת יודע שבילוי משפחתי בחיק הטבע עולה ביוקר. מרבית החופים דורשים בכניסה לחניה כ-80 עד 100 שקל לרכב פרטי, וכ-500 שקל לאוטובוס. ישנם גם חופים שדורשים ממתרחצים שמגיעים ללא רכב תשלום בכניסה. ועוד לא השחלנו מילה על החופים הפרטיים, שנסגרים בניגוד לחוק ומשלשלים לבעליהם סכומי כסף לא מבוטלים.

"אני טוען שהכול צריך להיות בתשלום", מתעקש יו"ר זכייני הכינרת, רוטר. "הרי אנחנו רואים מה קורה כשיש ארוחות בחינם - ההפקרות חוגגת. ברגע שאדם משלם הוא חושב פעמיים. אם הם רוצים חוף ציבורי פתוח לכולם, אז שישלמו לנו כדי שנפעיל אותו. הרי אנחנו לא יכולים להפעיל את החופים האלה בחינם. אני השקעתי 20 שנה בחוף הזה ואני כל הזמן רואה שיד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה. יש כאן זכיין שקיבל אישור לחריגת בנייה כדי להקים מרפאה ומזנון נוסף, ומיד אחרי זה באים מהמינהל ומאשימים אותו שהוא עובר על החוק. אני לא יודע אם זה מצחיק או עצוב".

"בשורה התחתונה הציבור פשוט לא מצליח ליהנות מהכינרת", קובע רני פינצי מנהל המנהל לשלטון מקומי ויו"ר הוועדה המשותפת שהקים משרד הפנים על מנת להסדיר את הבעיה. "המטרה שלנו היא להפוך את הכינרת לנגישה לכולם, כדי שמתרחצים יוכלו ליהנות ממנה ממש כפי שהם נהנים בתל אביב.חוף נקי ושירותים בסיסיים מבלי לשלם עליהם אגורה. יש כיום 55 קילומטר של חוף בכינרת מתוכם רק 33 לכאורה נגישים לציבור,אבל זה רק לכאורה.התפקיד שלנו הוא להסדיר את כל הסיפור הזה, ואנחנו מתחילים לעבוד על כך בשבועות הקרובים".

אז איך תיגמר כל התסבוכות הזו? למרבה הפלא, כל הגורמים המעורבים מתעקשים לשדר אופטימיות. במינהל מקרקעי ישראל אומרים שעד פתיחת עונת הרחצה ייחתמו החוזים מול הזכיינים שמפעילים את החופים ומול המועצה. גם ראש המועצה, אלי מלכה, מיהר לדווח על שיחת טלפון מעודדת שהתקיימה בין הצדדים אתמול בשעות הצהריים. "אחרי הכול, אני חושב שלעם ישראל יש דברים הרבה יותר חשובים להתעסק איתם", הוא אומר בחיוך. לפחות עד הפעם הבאה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים