אשכנזי יעשה סדר בצה"ל
למרות שהרמטכ"ל מבקש מכולם להתאזר בסבלנות, עומדים בפניו אין ספור אתגרים לשינוי המציאות הצה"לית, כדי להכין את הצבא לעימותים אפשריים
בראיית מערכת הביטחון, זוהי תקופה שהמגמה המרכזית בה מאופיינת בחוסר יציבות אזורית ולאו דווקא כחלון הזדמנויות. הסיכון להידרדרות קיים כל העת באופק, עם הציר הרדיקלי איראן-סוריה-חיזבאללה-חמאס, שמוביל מהלך באמצעות הטרור נגד מדינות מתונות כמו סעודיה.
ערב חג הפסח, עיני המדינאים וגורמי הביטחון נשואות גם למתחולל בעיראק. הדרך בה תסיים ארה"ב את המלחמה בעיראק תשפיע באופן ניכר על ישראל. ארה"ב לא נמצאת באותו מעמד בו היתה כאשר נכנסה לעיראק, וישראל נדרשת להיערך לאפשרות של הסלמה באזור, ולהכין את התוכניות המבצעיות.
ההידרדרות האזורית עלולה להתבטא בכמה מובנים, והאיום על העורף הישראלי יילך ויתרחב - מהמחבל המתאבד ביהודה ושומרון, דרך רקטות הקסאם מעזה ומלבנון, ועד הטילים מסוריה ואיראן.
הטרור מעזה לא פסק. אי אפשר לומר שרק הג'יהאד האיסלאמי פועל, וניתן להכריז בפירוש שגם ידו של החמאס במעל. עכשיו כבר אפשר לספר שפיגוע הירי בו נפגע עובד חברת החשמל מירי צלף סמוך למסוף קרני, היה פיגוע תוצרת חמאס, שתוכנן במשך זמן רב. במערכת הביטחון מודים כי זה היה אחד מתוך שורה ארוכה של פיגועים שהחמאס ניסה "לגלגל", אך נכשל בהם. ממשלת האחדות ברשות רק האיצה את התהליכים הפנימיים שמדרבנים את החמאס להגביר את פעילות הטרור.
כעת ברור שזה רק עניין של זמן עד שדרישתו של מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף צ'יקו תמיר, לפתוח בפעולת תגובה נחרצת לטרור הפלשתיני, עד כדי חצייה של גדר המערכת כדי לחשוף מטענים ומנהרות, תיענה. הכדור נמצא בידי הדרג המדיני.
באזור הצפון, החיזבאללה מאתגר את ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, שמתגלה כהפתעה חיובית בעיני לא מעט גורמים במערכת הביטחון. מצד שני, ארגונו של נסראללה רחוק רק צעד אחד מכוח פוליטי שיאפשר לו להטיל וטו על מהלכי הממשלה הלבנונית. כוח כזה יכול לאפשר למזכ"ל החיזבאללה להתנגד לחידוש הסכם האו"ם, שמאפשר את פעילות כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון.
החיזבאללה מנסה לתמרן באופן חשאי ומוסווה מדרום לנהר הליטאני, ומנסה להחזיר לעצמו את יכולת הפיקוד והשליטה שהיתה לו לפני המלחמה. במקביל, מנסה הארגון לחדש את מלאי הרקטות שהיה ברשותו לפני ה-12 ביולי 2006. להבנת צה"ל, אין לחיזבאללה אינטרס בשלב
במקביל, סוריה היא זו שעדיין נחשבת בעיני מערכת הביטחון לאיום המרכזי בצפון. ואולם, על פי המידע המודיעיני, אין להם כוונות התקפיות בתקופה זו, מה גם שלא נראה כל שינוי בהיערכות הסורית ברמת הגולן.
במעגל הרחוק, מהווה איראן את האיום הרציני ביותר שמתפתח על מדינת ישראל. זהו איום קיומי ומרכזי, ולכן נדרשים לו מלוא המשאבים. גם הג'יהאד העולמי הולך ומתפתח בזירה הלבנונית, בסיני ובירדן, ואסור להתעלם מכך.
לפי הגדרתו של הרמטכ"ל אשכנזי בפני ועדת החוץ והביטחון, צה"ל נמצא בתהליך מורכב וקפדני של יישום לקחי המלחמה. בפני אשכנזי עמדו כמה אפשרויות כאשר נכנס לתפקיד: אפשרות אחת היתה לדחות את התחקירים שנערכו לאחר המלחמה, ולבצע תחקירים בעצמו. אך אשכנזי החליט להביע אמון בתחקירים שבוצעו על ידי חלוץ ואימץ את המסקנות תוך כדי יישומן, למעט כמה תחומים במבנה הצה"לי בהם הוא מבקש לבחון השלכות של שינויים אותם ירצה להנהיג בצה"ל.
לצה"ל, בראייתו של אשכנזי, צריכים להיות שני מצבים: או שהוא נלחם, או שהוא מתכונן למלחמה, תוך כדי התרעה, הרתעה ועליונות מודיעינית. עוד גורס הרמטכ"ל כי על צה"ל להחזיר את התמרון כגורם מכריע בקרב היבשה. כמה נשתמש בתמרון ובאיזה מינון? זו שאלה מעניינת.
מול כל תרחיש תיבנה תוכנית פעולה, שתכלול את כל היחידות והזרועות. מפקד שלא יימצא בידיו כל הציוד הנדרש, ידליק נורה אדומה ויכבה אותה רק בעת השלמת החוסר. כעת עובדים בצה"ל על הרכבת התוכניות, לפי סדר העדיפויות.
המרכז לאימוני יבשה כבר סימן את דרכו להכשרות ולאימונים. לדברי קצינים, הרמטכ"ל הנכנס הנחה את הדרגים השונים להתכונן למלחמה, ולהתאים את עצמם לעימות מוגבל ולא להיפך, כפי שהיה קודם לכן. על כן, ההכשרות בצה"ל יהיו תחום שיוגדר כ"פרח מוגן" והפגיעה בהן תאושר רק במקרים חריגים, למרות עומסי הביטחון השוטף.
במקביל, ייפתחו קורסים שלא היו בעבר, כמו קורסי מפקדי חטיבות וקורס פיקוד ומטה משולב לכל הזרועות, בו ישולבו צוותים מהתחום היבשתי ומתחומי המודיעין, הלוגיסטיקה, האוויר והים. למרות התוכניות, עדיין חסרה תוכנית להכשרה גבוהה. הרעיון להקים בית ספר גבוה למצביאות כבר קיים, אך לא בטוח שהנושא יטופל השנה. כפי שזה נראה כרגע, אשכנזי יהיה מעורב בתחום הפיקוד כדי לוודא שקצין אשר קיבל פיקוד במילואים עבר הכשרה מלאה.
כמה שלא ננסה להפוך את המציאות בצה"ל, היא מורכבת וקשה. יש מפקדים שהחוויה המעצבת שלהם נעוצה במחסומים ובמעצרים ביהודה ושומרון בלבד, ולכן אימוני החטיבה והגדוד מעניקים למפקדים רבים חוויה מתקנת. התחקירים כבר הצביעו על קושי בהבנת תפישת ההפעלה, שעל פי הנחיותיו של אשכנזי תהיה מעתה ברורה ומקצועית. אשכנזי הורה להשתמש בשפה צבאית ברורה ומוכרת: שהכל יהיה ברור, מי אחראי על מה, וממתי עד מתי.
שינוי נוסף ובולט שהנחיל הרמטכ"ל החדש יהיה בסמכויותיו של סגן הרמטכ"ל, שיקבל אליו סמכויות בהקשר של הפעלת כוח ואישור תוכניות אופרטיביות, מה שיחזק מאוד את מעורבותו המבצעית. אגף המודיעין יידרש לחזק את ההתרעה ולהגביר את שיתוף הפעולה עד לדרגי השטח.
הפיקוד הלוגיסטי, שהיה חסר מאוד במלחמה האחרונה, יקבל מענה מיידי, אך טרם הוחלט מי יקבל עליו את התפקיד. גם באגף התקשוב כבר מתכננים למנות פונקציה מבצעית, שתשב ככל הנראה בתוך האגף ותפעל כזרוע מבצעית ליחידת לוט"ם.
זרוע היבשה, לפי ראייתו של הרמטכ"ל, תתמקד בבניין כוח: פיתוח תורת הלחימה והכשרת אימונים ואמצעי לחימה. גורמים בזרוע היבשה כבר הבינו שלא מצפים מהם בעתיד להיות הזרוע שמפעילה את הכוח.
במקביל, יופסק התהליך לפירוק החילות, בו החל הרמטכ"ל הקודם, דן חלוץ. אשכנזי יבקש להחזיר את הזהות החילית לצה"ל, ולהדגיש את הסמכות המקצועית בידי מפקדי החילות. אחרי הקמת הגיס הצפוני על ידי האלוף משה עברי סוקניק, שזוכה לשבחים מאשכנזי על דרך פעולתו, תחל בקרוב עבודה להקמת גיס דרומי, שיהווה כוח עתודה לפיקוד המרכז ולצפון.
משיחות שביצע הרמטכ"ל החדש עם מפקדי החטיבות ומפקדי הגדודים, הם הבינו שהוא אינו מתרגש מהביקורת על ה"פלזמות", ובהחלט מאמין שהטכנולוגיה חשובה להשגת המטרות. ואולם, באותה נשימה הזכיר אשכנזי שהטכנולוגיה לא צריכה לבטל את הימצאותו של המפקד בחזית. אשכנזי גורס כי אין לכך תחליף, וזה לא צריך להפריע למפקדים. לטענתו, מפקד צריך להיות מקדימה, ומעת לעת לחזור לאחור.
אחד התחומים הקשים בהם יצטרך אשכנזי לטפל, הוא תחום משרתי הקבע בדרג הזוטר, שם מתחיל כבר להירשם שבר עצום, כשאלפי קצינים בדרגת סרן מרוויחים פחות משכר מינימום, בהם גם קציני מודיעין מחיל האוויר וממקצועות יוקרתיים אחרים בצה"ל.
באשר לתחום המילואים, על אשכנזי להגדיר את המשימות באופן ברור. ההנחיה של הרמטכ"ל ה-19, שכבר בנאום הבכורה שלו בלשכת ראש הממשלה חיבק את המילואימניקים, היא לספק להם משאבים כגון מתקנים וציוד. לדאוג שהמשימה תהיה ראויה, שיהיו בה כלים, וכמובן לספק לחיילי המילואים תחושה שהם לא מבזבזים את הזמן. בכירי מערך המילואים יקבלו בשנה הקרובה הצעות מגוונות, כגון מילוי תפקידים כפולים במילואים: אלוף פיקוד ב' במיל', קמ"ן ב' במיל', קצין אג"מ וכיו"ב. האלוף במילואים גיורא איילנד, כבר הסכים לכהן כראש אגף מבצעים ב'.
בתחום המבצעי משתמש אשכנזי במיקרוסקופ כדי להתעמק גם בפרטים הקטנים ביותר, על מנת להדגיש שמה שהיה לא יחזור. בצה"ל כבר הבינו שהקערה ביישובי הנגב המערבי ובשדרות יכולה להתהפך על פיה בכל רגע. 156 רקטות קסאם נפלו מאז הפסקת האש על יישובי הנגב המערבי. אם הקסאמים יגבו, חלילה, הרוגים, ברור יהיה לכולם איך תרצה המדינה להגיב, ועל צה"ל להיערך לכך. בפעם הבאה יצטרך צה"ל לפגוע בחמאס באורח אנוש, כדי שבתודעה הציבורית ייזכר שצה"ל השיג תוצאות, ולא רק בנקודות.
בתחום המינויים הבכירים אימץ אשכנזי את מדיניות "העמימות". הרמטכ"ל החדש לא הבטיח שום הבטחות לאלופים כאשר נכנס לתפקידו. הוא רק הקשיב, הינהן בראשו, וכעת הוא חושב. להבדיל מקודמו, הוא גם ממעט לדבר על זה עם סביבתו. אני, באופן אישי, מתגעגע לימי שבת, בהם אפשר היה להתקשר לחבריו של חלוץ כדי לגלות את מחשבות ליבו.
הנושא שמטריד את האלופים ותתי-האלופים שרוצים להתקדם, הוא חזרתם של קצינים במילואים לשירות פעיל. אשכנזי, כך עולה לפחות משמועות, לא פוסל זאת על הסף, כאשר שמו של תת-אלוף במיל' שמואל זכאי עלה לא אחת.
אבל לא הכל נמצא בידיו של הרמטכ"ל. בסוף חודש אפריל תכריע ועדת ברודט בשתי סוגיות: האם לצה"ל יהיה תקציב רב-שנתי, ומה יהיה גובה התקציב. כרגע, אין מי שמעריך שהתקציב יגדל, ולכן ייאלץ הרמטכ"ל להתאים את עצמו, ולוותר על הצטיידות ופיתוחים שונים כדי לממן את עלויות האימונים האינטנסיביים.
בין אם שר הביטחון, עמיר פרץ, יישאר בתפקידו או לא, הקשר בין צה"ל לדרג המדיני יתהדק. יותר ישיבות, פחות מילים מפוצצות וללא הבטחות. על השולחן כבר מונחת הזמנה לתרגילים שייערכו בתחילת הקיץ, ואנשי הצבא ירצו לראות בקהל הצופים גם את שרי הממשלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
