נח"ק רד"ת תבמ"י
ואלו עשר המכות שסופגים בני ישראל כל השנה בטלוויזיה, וחנה קאופמן נותנת בהם סימנים: נינט, חסויות, קוסמים, רקדנים, דודו טופז,תוכניות לקט, בחורות מצחיקות, מה קשור ויום שישי אחה"צ
כמו בכל רשימה תחרותית ומדורגת הגיעה גם הפעם מלכת ישראל למקום הראשון. אין לי משהו רע להגיד על הפרסונה נינט - מתוקה, כוסית, עם קול נעים מאוד וקסם מתפרץ.
נינט היא מכה לכל מי שרוצה להצליח והוא לא נינט. למעלה משלוש שנים שלאף אחד אחר אין מקום לידה. בכל טקס בו היא מופיעה היא האטרקציה המרכזית, וגם אם עוד כמה דקות יכריזו על הכוכב נולד הבא הרי שמחר יזכרו רק את ההופעה שלה. האור שלה נהיה כל כך מסנוור שלידה אפילו האהוב שלה נראה כמו סקיצה בשחור לבן.
סרטוני פרסומת קצרים בני 6 שניות העונים גם לשם חסויות. מדובר במכה כפולה, גם לאלה שצריכים ליצור אותה, לספר סיפור בשש שניות בלי להגיד מה המוצר כמה הוא עולה או למי מצלצלים כדי לקנות
זה פורמט מיותר, שלא עושה את העבודה, רק מעמיס על אנשי קריאייטיב בעבודתם ומחרפן את צופי ערוצי הספורט.
בזריזות ידיים מטורפת לנגד עיננו הנכלמות, החלו שוטפים את המסך עשרות קוסמים, יורשים לקוסמים ואומני הזיות שונים. יש בעיה מאסיבית ואמיתית עם תוכניות קסמים:
אי אפשר להוכיח שמדובר באמת.
לא תשכנעו אותי שאדם אחד מוצא תיבה בחדר אחד מתוך 4000 בבית מלון, כי הרי אני רואה שיש מצלמה ובמאי ועורך וגם אם יביאו לי פאנל של עשרת הצדיקים שעוד בחייהם הובטח להם להיכנס לגן עדן, לא אאמין למה שאני רואה.
גרוע מכך, לא ברור לי מאיזה בוידעם נשלף הז'אנר הילדותי והכה לא קשור למציאות האינטרנטית של ימינו.
אני יכולה להבין את ההנאה שנגרמת לצופה בעודו חוזה במרפסתה של בלרינה רוסיה מתקרבת ומתרחקת מאיזה שחקן כדורגל. אני גם יכולה להבין את העניין שיש ברקדן בן 19 דופק ריקוד סולו מלודרמטי, מלא תוכן, כשלגופו תחתון סליפ מנומר בלבד.
אבל להבדיל מתחרות שירה בה קל לי להגיד שלזה יש קול יפה או את ההוא לא בא לי לשמוע, כאן אני פשוט מביטה ברקדנים ואין לי שום דיעה, טובה או רעה. לא יודעת לקבוע מי רקדן טוב יותר. מבחינתי אם הבחורה מצליחה לעשות שפגאט הרי היא רקדנית פרקסלאנס.
הפלייבוי הישראלי הראשון חוזר, למרות שעבד עלינו, מרח אותנו וסיפר שחייזרים עומדים לנחות בשידור חי, (וגרף 46 אחוזי רייטינג) הוא מבקש שנתייחס אליו ברצינות למרות שעשה שלושה ילדים משלוש נשים ורוצה שנמשיך לחשוב שהוא חתיך בן שלושים בעזרת כמה שרשראות מגניבות שקנה בתאילנד.
דודו טופז הוא ביבי של הבידור. חרטטן בעטיפה של בונבוניירה. ולמרות שבשעתו, "קשת" נפנפו את טופז מהפלייליסט שלהם והפכו אותו למיליונר המובטל הראשון, ערוץ עשר החזירו אותו לדרך המלך המשובצת יהלומים מזויפות. אוי לנו ואבוי לנו.
לפני כמחצית היובל נוסדה תוכנית התחקירים האחת והיחידה שמעבר להיותה פורצת דרך ותופסת גנבים, היא גם היוותה חומר גלם מעולה למיטב החקיינים והדאחקיונרים בארץ.
לא היתה ואין תוכנית תחקירים הדומה לכלבוטק (שם מהאייטיז) ולמרות הניסיונות האמיצים לחשוף אינסטלטורים גנבים, להיות המשמר האזרחי שלנו או לדחוף את הצדק עם בולדוזר, שום דבר לא הפחיד אותי כמו דון רפי גינת. תוכניות התחקיר של ימינו הפכו למטחנת רייטינג, ממש כמו "כוכב נולד", שם ימרחו אותנו וימכרו לנו לוקשים ערוכים היטב רק כדי שנצפה. יותר ויותר תחקירים נגנזים לפני השידור או חוטפים וואחאד תביעה אחריו. באייטיז זה לא קרה.
בעידן האימיול, דיבמיול, יוטיוב, אתר "קשת" כבר מליון גולשים, פליקס והיפ, אין מקום לתוכניות לקט. הרי שניה אחרי כל שידור בעולם אני יכולה כבר לצפות באיזה קטע שאבחר. מה אני צריכה להמתין ליום שישי לצפות בקטעים ששודרו שבועיים קודם. ומה זה המנהג הזה לעשות לקט כל ארבע תוכניות? זה מעצבן את האינטליגנציה של הצופים.
או כאלה שהן חושבות שהן מצחיקות. כאלה יש יותר בטלוויזיה שלנו. נקעה אוזני למשמע צווחותיהן הקולניות של כנופיית דגן-אשכנזי-אבוהב-מגן-שבו וההיא מיאיר לפיד. מה, אין בחורות מצחיקות עם קול רגיל? אין בדרניות שלא צועקות?
תצחיקו חלש. או לפחות תצחיקו. או שתביאו לנו איזה גבר במקום.
ואני שואלת, באמת, מה קשור? מה זה קשור לתרבות? מה קשור זה למצחיק? מה קשור הגשש החיוור? מה קשור דיסק ושיר במקום הראשון במצעד הפזמונים? מה קשור תוכנית יומית בפריים טיים? מה קשור הממלכה הקטנה? ומה קשור ציון וחתיך?
יום שישי. שעה חמש. אני (כמו כל נשות ישראל) בדיוק מסיימת עם הניקיונות, בישולים, סיבובי דאווין, ים, חד"כ, מכונה, סחבה.
לאה ועצלה אני מתיישבת אל מול המסך הקטן ונתקלת בשלוש שעות מתות של טלוויזיה משמימה. לאן שלא אפנה אתקל בטופ-שוט של מחבת בתוכנית בישול. איך אף אחד שמה בטלוויזיה לא מבין שאת התוכניות בישול צריך לשים כשאנחנו מבשלות, יעני בצהריים, ומאחר הצהריים לשים את הלופ של הטלנובלות שנוכל לצפות בכיף ולא מבעד למגב.
נא להמתין לטעינת התגובות
