מזנות לחירות
נעמה יחזקאל סבורה שחג הפסח זה הזמן לסייע לנערות להשתחרר ממעגל המצוקה שמוביל לזנות
היא החליטה להקים ארגון שפועל למען אותן נשים ונערות, לעזור להן לצאת מהמעגל הנורא הזה. היום הארגון מונה צוות של נשים וגברים, כ-80% מהם שורדי סחר, ומתנדבים רבים. הם מסייעים לכ-150 נשים ונערות בשבוע. "אנשים רבים טוענים", היא סיפרה, "שהנשים הללו ידעו בדיוק למה הן נכנסות, שהן בחרו לעסוק בזנות. המטופלת הצעירה ביותר שלנו היא בת 11. מתי בדיוק ניתנה לה ההזדמנות לבחור באורח חייה?".
כשאנחנו פוגשות, במסגרת עבודת השטח שלנו, נשים בזנות, אותם הסיפורים עולים שוב ושוב. נערות ונערים שבאו מרקע של עוני והתעללות, בלי סמכות שתדאג להם ותכוון אותם. זו לא בחירה מודעת ומחושבת, כמו ללמוד באוניברסיטה או לפתוח עסק. זהו מפלט אחרון. מצוקה שאי-אפשר להעלות על הדעת אם לא נחשפים לשורשיה.
היקף הסחר בנשים אל מדינת ישראל ירד
בשנים האחרונות בעקבות לחץ בינלאומי, ובעיקר בזכות מאמצים של ארגונים בלתי ממשלתיים כמו "אשה לאשה", מוקד סיוע לעובדים זרים ואחרים, ושל גופים ממלכתיים כמו המשטרה, והוועדה הפרלמנארית למאבק בסחר בנשים, ושל "סתם" אנשים שפשוט אכפת להם.
זהו הישג, אבל את הריק שנוצר דאגו במהרה הסרסורים והסוחרים למלא על ידי גיוס נשים ישראליות – זנות מקומית - כי קליינטים לא חסרים. בישראל של 2007 עדיין יש נשים, נערות ונערים שנסחרים לתעשיית המין, כאילו היו חפץ.
ולכן, אולי המסר החשוב ביותר שיצא מהכנס הוא שאנחנו צריכים להפסיק להפריד בין סחר בנשים לבין זנות. אלה אותן הנשים והנערות, בין אם נולדו במדינת ישראל ובין אם מחוצה לה: אוכלוסיה בלי ברירה אחרת. עכשיו בדיוק הזמן לשמוע את קולן, לעזור להן להשתחרר - בסימן מעבדות לחירות.
הכותבת פעילה בארגון "אשה לאשה"
נא להמתין לטעינת התגובות
