העץ הנדיב
בין פגישות מדיניות מצא לו מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, זמן לנטוע עץ בירושלים כחלק מהתכנית העולמית "חגורה ירוקה", לפיה יינטעו עצים ברחבי כדור-הארץ במסגרת המאבק בהתחממות הגלובלית
הטקס נועד לציין את הצטרפותה של ישראל לתכנית "החגורה הירוקה" שיזם האו"ם, שהציבה יעד לנטיעת מיליארד עצים ברחבי העולם במטרה להפחית את ההתחממות הגלובלית. משרד החוץ התחייב לנטוע, באמצעות ובסיוע קק"ל, שישה מיליון עצים לזכר ששת מליון קרבנות השואה. הטקס התקיים לאחר סיור ב"יד ושם", בחורשת אומות העולם שביער ירושלים שהוקם על ידי קק"ל, העוסקת כידוע, בייעור ובנטיעת עצים מזה שנים רבות.
עד היום נהגה לקשור זאת בערכים דוגמת ציונות ואהבת הארץ, אבל בהצטרפות לפרויקט יש כעין הכרזה על מעלה חדשה וחוצת יבשות: הפחתת ההתחממות, הלכה למעשה. בתעודת הנטיעה המחודשת של קק"ל, אותה קיבל מזכ"ל האו"ם מידי יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, מופיעה פיסקה חדשה שמדגישה את תרומת העץ שניטע להפחתת ההתחממות הגלובלית, מאחר וכל עץ סופח במהלך חייו כ-1.5 טון פחמן מהאטמוספרה.
יוזמת התכנית לנטיעת מיליארד עצים הייתה זוכת פרס נובל לשלום לשנת 2004, פרופ' וונגארי מטאי, שקראה למאבק בהתחממות כדור הארץ ושינויי האקלים. באו"ם התייחסו לקריאתה ברצינות ויצאו במבצע לנטיעת מיליארד עצים ברחבי העולם. החשיבות שבנטיעת העצים קשורה קשר הדוק בהתחממות כדור הארץ (או יותר נכון במניעת המשך התחממותו), שנגרמת מפליטת והצטברות דו- תחמוצת הפחמן, ממתנות העולם המודרני והמתועש.
ישי שכטנר, ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בקק"ל, מספר שכיום יודעים לזהות באילו שנים עלו רמות הפחמן ובכמה ולדבריו, אין ספק שרמות הפחמן עלו למן התקופה המודרנית: "כדור הארץ נמצא בהליך התחממות ואם לא יחול שינוי אנו עשויים לעמוד בפני אסונות קשים ובלתי צפויים".
שכטנר מספר שאת השינוי ניתן לעשות באחת משתי דרכים: הראשונה היא הפחתת הפליטה, תהליך שלרוב לא מזדרזים לבצע בשל ההפסדים הכלכליים הכרוכים בו, זאת למרות שעל פי הדו"ח הכלכלי המקיף על שינויי האקלים שהוצג בוועידת ניירובי בנובמבר 2006, כל עיכוב בהפחתת פליטת גזי החממה אינו רק מסוכן, אלא גם בלתי- רווחי משום עלות הנזקים הגבוהה של אי הפחתת הפליטה. השנייה היא ייעור, שכן, כפי שיודעים כל ילד וילדה בכיתה ב', עצים סופחים פחמן ומשחררים חמצן.

מזכ"ל האום ויו"ר קק"ל. צילום: קק"ל קק''ל
על פי נתוני הבנק העולמי, העולם מאבד מידי שנה כחמישה אחוז מיערות הגשם. אמנם קשה להאמין ששטחיה המצומצמים של מדינת ישראל יהווה תחליף הולם לשטחים העצומים של יערות הגשם, אבל שכטנר מספר שתמ"א 22 (תוכנית מתאר ארצית ליער וייעור), שבהתאם אליה מבצעת קק"ל את הייעור, מותירה די והותר שטחים שוודאי יספיקו לנטיעת שישה מיליון עצים, שיסייעו בספיחת 2.86 מיליון טון פחמן מהאטמוספרה. עוד יש לציין, שעל פי נתוני קק"ל, היא נטעה כ-230 מיליון עצים עד היום, אשר סופחים 110,000,000 טון פחמן מהאטמוספרה.
שכטנר מספר שרווח נוסף עשוי להיווצר כתוצאה מהצטרפותה של ישראל לתכנית "החגורה הירוקה" והיא השתלבותה במפת הסחר העולמית בפליטת גזי חממה, הליך שנבחן בימים אלו. המסחר מתנהל בין מדינות מפותחות ומתועשות, שנדרשות על פי אמנת האו"ם להפחית
ולצמצם את הפליטות שבשטחן באמצעות שיפורים טכנולוגיים, נטיעות וכיו"ב, לבין מדינות מתפתחות שיכולות למכור להן את "זכויות הזיהום" הלא מנוצלות שלהן.
הבנק העולמי מאפשר למדינות מתועשות לסחור בעודפי הפחמן שלהן גם באמצעות מימון מיזמי ייעור בארצות מתפתחות. מבלי להיכנס עתה לויכוחים אודות הגינות המסחר כלפי המדינות המתפתחות, הרי שבבסיסו עומד הרעיון הגלובלי לפיו כדור הארץ מהווה יחידה אורגנית, ומשום כך אין זה משנה מקור הפחמן אלא כמותו הכללית באטמוספרה.
מאחר וגם ישראל הוכרה כמדינה מתפתחת, שכטנר אומר שניתן יהיה למכור את פוטנציאל ההפחתה של גזי החממה שייווצר שבזכות נטיעת העצים. יחד עם זאת הוא מציין שכללי המסחר הקשיחים קובעים שמותר לסחור רק ביער "תוספתי", כלומר בנטיעות שנוספות על אלו שקק"ל נוטעת או משקמת בשגרה.








נא להמתין לטעינת התגובות


