הכלב הראשון של הטלוויזיה הישראלית
אם אתם בגיל המתאים, אין ספק שאתם זוכרים את טוליפ - בן זוגו המיתולוגי של דליק ווליניץ בתכנית הנוער "שמיניות באוויר". בכל יום רביעי דיבר דליק על נושאים קשים שמטרידים את ילדי ארצנו. טוליפ היה שם לרכך את האווירה, עד שמת בגיל 16 המופלג
טוליפ, רועה גרמני מעורב עם קולי, היה הכלב הראשון שנטל חלק פעיל ורציף בתכנית טלוויזיה בישראל, במשך הזמן הארוך ביותר עד כה. "שמיניות באוויר" שודרה מסוף שנות השבעים ועד לתחילת שנות התשעים ודליק וטוליפ הפכו לדיירים קבועים על מסכי הטלוויזיה בכל יום רביעי אחר הצהריים. התוכנית שגרפה למעלה מ-50 אחוז רייטינג, הפכה לפופולארית בקרב שכבות אוכלוסייה מגוונות.
לדברי ווליניץ, "שמיניות באוויר" הייתה תכנית ראשונה מסוגה בארץ, כיוון שהייתה הראשונה לדבר עם ילדים בגובה העיניים. היא עסקה במגוון רחב של נושאים וכללה פינות שונות, דוגמת פינה מוזיקלית שארחה זמרים ולהקות פופולריים. כל תכנית התמקדה בנושא אחר והתראיינו בה ילדים שדיברו על בעיות שונות, בתוכן מחלות דוגמת סרטן או המופיליה, שכול וטראומות שונות.
ווליניץ מספר כי זו הייתה התכנית הראשונה שהעלתה אל פני השטח נושאים ובעיות שלא הייתה אליהם מודעות, דוגמת דיסלקציה ואנורקסיה, ושבזכותה חלו שינויים אמיתיים ומהפכות: "התארח בתכניתי נער בן 16, שדיבר, לראשונה באופן פומבי, על הדיסלקציה שלו ועל ההשפלות אותן ספג מן החברה הסובבת אותו. עד אז לא הייתה מודעות לעניין, אולם שידור התכנית עורר הדים, שהביאו בהמשך לתקנות, דוגמת הארכות זמן.
"במקרה אחר, בעקבות תכנית על אנורקסיה בה רואיינה נערה אנורקטית, התעוררה מודעות גדולה יותר לבעיה, שהייתה מוכרת בחוגים רפואיים מצומצמים בלבד". אדריאנה סגל, מי שהייתה תחקירנית ועורכת בתוכנית, מצטרפת לדברים ומספרת שבעקבות המודעות שנוצרה, נושאים אלו, ורבים אחרים, אף הגיעו לשולחן דיוני הכנסת והפכו להצעות חוק.
למרות שרבים מבין צופי התוכנית זוכרים את טוליפ כמי שישן לצידו של דליק רוב הזמן ולא עשה יותר מידי, מתברר כי הוא היה לעזר רב: ווליניץ מספר שהכלב סייע לו לשבור את הקרח עם ילדים שקשה היה לדובב אותם ופעמים רבות הציל ממש את המצב. גם לדברי סגל, אין ספק שטוליפ סייע ביצירת אווירה ביתית והקל על הילדים להיפתח ולספר את סיפוריהם, כיוון שאהבו את הכלב החברותי וחשו רגועים יותר בנוכחותו. היא מספרת שהוא לא הצריך סידורים לוגיסטיים מיוחדים משום שישב בשקט מופתי בזמן צילומי התכנית, ששודרה בשידור חי וארכה כשעה.
פה ושם הוא נטל חלק פעיל כשהיה אומר שלום לצופי הטלוויזיה ולאורחי התכנית, או מביא לווליניץ דברים שונים דוגמת מכתבי הצופים. אגב ווליניץ מעיד שמחוץ לשעות הצילומים, טוליפ היה כלב ערני ופעיל, שמאוד אהב
ווליניץ מדגיש שטוליפ מאוד אהב אנשים ומעולם לא נשך אף אחד, אבל גם מקומם של אירועים משעשעים ובלתי- צפויים אינו נפקד. "ארע מקרה בו הכלב הענוג נזכר פתאום שהוא יכול להיות גם גדול ומפחיד וניסה להתנפל על כבשה באולפן.
בפעם אחרת, בה הוטל עלי ועל נתן דטנר להכין תוכנית על זהירות בדרכים, דטנר נכנס לבמה תחת תחפושת של החתול שמיל. טוליפ, שלראשונה בחייו ראה חתול בסדר גודל שכזה, החליט לקפוץ עליו, ודטנר ברח כל עוד נפשו בו", הוא מספר ומוסיף: "באחת התוכניות התארחה ילדה עיוורת שנורא שמחה לגלות שיש כלב באולפן, אבל לא הייתה מודעת לגודלו. היא ליטפה אותו וליטפה אותו, עד שלפתע הבחינה שהוא לא נגמר והבינה שיש לצידה אריה קטן... היא נבהלה מעט אבל נרגעה במהרה".
טוליפ נטל חלק ב"שמיניות באוויר" למן התוכנית הראשונה והמשיך ליטול בה חלק כמעט עד לתקופה בה ירדה ממסכי הטלוויזיה. על נסיבות שילובו בתוכנית מספר ווליניץ: "כאשר עבדתי ב'זהו זה', קיבלתי הצעה מדני פארן, המפיק הראשון של התוכנית (במהלך השנים היו שתי מפיקות נוספות לתוכנית: שוש פרידמן ז"ל ודפנה קפלינסקי - ב.פ.), להנחות פינה בתוכנית פיילוט חדשה. הפיילוט בוטל אבל אז דני הציע לי להנחות תוכנית שלמה והציע, בצחוק, שאביא את הכלב שלי ובאמת הבאתי אותו".
לדבריו, טוליפ לא עבר אילוף מסודר, לבד מתקופת אימונים קצרה לצורך תפקיד אותו מילא בהצגה, בה משה אנגלברג, מאלף כלבים ידוע, לימד אותו לבצע פעולות מיוחדות כגון חטיפת אקדח מאחד השחקנים. יחד עם זאת, ווליניץ מעיד שהייתה לו קליטה מהירה ושתמיד הוא ידע להיעתר לבקשותיו: "טוליפ היה כלב מדהים וחכם באופן נדיר. היה בינינו קשר טלפתי מיוחד במינו ותמיד הוא ידע מה רצוני, בלא שאצטרך להוציא הגה".
ווליניץ מספר שפגש את טוליפ בחנות חיות והתאהב בו למן הרגע הראשון, אבל מודה שלא התכוון לגדל אותו אלא למצוא לו בית. במהרה הוא גילה שאינו יכול להיפרד ממנו ובהמשך לקח אותו עימו לקריית שמונה, שם השתתף בפרוייקט התיאטרון החברתי של נולה צ'לטון. בתקופה זו כמעט וקרה אסון בלתי הפיך, כשטרקטור דרס את טוליפ והווטרינרים המליצו להמית אותו. ווליניץ מספר שהוא התעקש להחזיקו בחיים ואכן, אחרי שבוע הוא חזר ללכת כמו חדש.
טוליפ, שגדל עם ילדיו של ווליניץ וחי בביתו כבן משפחה לכל דבר, לא הותיר אחריו דור המשך, מאחר וכוכב הטלוויזיה התגלה כביישן בכל הנוגע לבנות. ווליניץ נזכר: "היינו מביאים לו כלבות מדהימות אבל הוא היה מתעלף ולא מתפקד". בלית ברירה אימצו בני משפחת ווליניץ כלב נוסף בשם טנגו, רועה גרמני גזעי שהפך ל"בנו" של טוליפ וכך גם הוצג בפני צופי הטלוויזיה כאשר התארח ב"שמיניות באוויר". בהתחלה הוא הופיע לצידו של טוליפ, אולם לקראת סופה של התוכנית הוא ירש את מקומו של טוליפ, שהיה זקן מידי. ווליניץ מספר שהתקופה בה חלקו חיים משותפים הייתה מלאת הרמוניה ובלא שהתרחשה ולו מריבה אחת.
טוליפ מת זמן קצר לאחר שירדה התוכנית מהמסכים, בגיל 16 המופלג. ווליניץ מעיד בעצב שהליך ההזדקנות שלו היה ארוך וכואב: "תקופת חייו האחרונה ביישה את עלומיו. לא השלמתי עם השיבה שלו ובטיפשותי לא הייתי מוכן להרדים אותו". ווליניץ, שעדיין מתגעגע לכלבו האהוב, מציין בצחוק שרק דבר אחד קטן קצת מעצבן אותו לפעמים: הזיהוי שאנשים מבצעים בינו לבין טוליפ עד היום, כשהם מתבלבלים ופונים אליו בשם "טוליפ"...
נא להמתין לטעינת התגובות
