סנה - שיאן ההוצאות על "קשר עם הציבור"
הכנסת פרסמה דוח שסיכם את הוצאות הח"כים תחת הסעיף "קשר עם הציבור" ל-2006. סנה עומד בראש עם הוצאות של 81,364 שקל, ואחריו פינס וטאהא
מדי שנה מקצה הכנסת לכל ח"כ השוכר לשכה פרלמנטרית מחוץ לבית המחוקקים 68 אלף שקל תחת הסעיף "קשר עם הציבור". ח"כ שמוותר על הלשכה, נהנה מתקציב שנתי של 49 אלף שקל "בלבד", לצורך מימון הוצאותיו. אולם, לכל חבר משכן מותר להוציא עד 80 אלף שקל בשנה, על חשבון התקציבים של השנים הבאות או הקודמות.
חלק ניכר מסל ההוצאות של סגן השר סנה מימן את שכירות לשכתו הפרלמנטרית ואחזקתה (35,416.26 שקל), על כנס הסברה שכרסם 10,395 שקל מהתקציב וקטעי עיתונות בסך 8,309.49 שקל. בראש הוצאותיו של ח"כ פינס עומד אתר האינטרנט שהקים, בעלות של 18,924.77 שקל. הלשכה הפרלמנטרית של פינס עלתה הרבה פחות מזו של סנה, וההוצאות על שכירותה עמדו על 15,030 שקל. השלישי ברשימה, ח"כ טאהא, בזבז 21,436 שקל על הדפסות, 1,297 שקל על מיני-בר ו-2,499 שקל על מחשב כף יד.
כדי לשמור על קשר עם הציבור גילו כמה מחברי הכנסת יצירתיות רבה. למשל, ח"כ מתן וילנאי (העבודה) שילם 7,000 שקל עבור כתיבת נאומים, כדי שהציבור ייטיב לשמוע את דעתו. וכדי שיוכל להשתמש ברכישותיו, הוא ארגן לעצמו כנס הסברה בעלות של 13 אלף שקל. ח"כ דני נווה מהליכוד אמנם פרש לאחרונה מהפוליטיקה ועבר לעסקים פרטיים, אבל טרם פרישתו הוא רצה שישמעו טוב מה שיש לו לומר ולכן רכש ציוד הגברה באלף שקל.
שר התמ"ת אלי ישי סבור כנראה כי עליו להגביר את הקשר עם דוברי שפות זרות, שכן אחרת קשה להסביר מדוע מחצית מהוצאותיו על קשר עם הבוחר, סכום של 11,728 שקל, הוא הוציא על לימודי שפה זרה. ישי לא לבד, גם ח"כ אלחנן גלזר (הגמלאים) הוציא 4,877 שקל על לימודי שפה, וח"כ דוד טל (קדימה) הוציא 5,717 שקל על לימודים כאלו.
ומי הוציא 8,574 שקל על לימודים? ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו). לא, לא מדובר בהשכלה אקדמאית בבר-אילן, אלא בלימודי שפה. בנוסף, היא
ברשותו של המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, אחד מוותיקי הכנסת, כנראה יש כבר ספרות מקצועית ענפה, ולכן הוא נזקק רק ל-49 שקלים להוצאות בקטגוריה זו. לעומתו, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) מעונין כנראה לדעת עוד על העולם, והוא הוציא על ספרות מקצועית 6,952 שקל מתקציב "הקשר עם הבוחר".
ח"כ משה כחלון (ליכוד) החליט לקרוא על עצמו ידיעות מהעיתון ושילם 16,392 שקל עבור קטעי עיתונות. ואילו ח"כ אחמד טיבי מרע"מ-תע"ל הקליט נאום של עצמו במליאה, ושילם על כך 291 שקל. ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) מתקשה להיפרד מעולם העיתונות, והיא הוציאה 3,893 שקל על רכישת עיתונים.
בניגוד אליה, ח"כ רוחמה אברהם (קדימה) כנראה לא מרבה לקרוא עיתונים (אולי היא מסתפקת במהדורות האינטרנטיות), והוציאה על רכישתם סכום של 14.60 שקל. אברהם רצתה כנראה לדעת מה חושב עליה הציבור, והיא הוציאה סכום של 770 שקל על סקרים.
הוצאות על סקרים בתקציב הקשר עם הבוחר הפכו לטרנד של ממש בתקציב "הקשר עם הציבור" בשנת 2006: ח"כ גדעון סער הוציא 22,135 שקל על סקרים. כנראה שהבחירות הם שגרמו למגיפת הסקרים בכנסת: הח"כ לשעבר רומן ברונפמן הספיק להוציא 13,735.35 שקל על סקרים, הח"כ יצחק לוי הוציא סכום של 10,924 שקל על הוצאה זהה, גם אברהם פורז שילם 10,195 שקל על סקרים, כמו גם מיכאל רצון, שהוציא 9,903 שקל.
אצל ח"כ יוסף שגל מישראל ביתנו כנראה כדאי להתארח, שכן הוא הוציא במרוצת השנה החולפת 4,821 שקל על כיבוד קל. ח"כ עתניאל שנלר מקדימה רכש מי-חם חשמלי ב-259 שקל ומיני בר ב-1090 שקל. גם אצל השר אבי דיכטר כדאי להתארח, שכן הוא הוציא סכום של 5,370 שקל על כיבוד קל.
המשרד של ח"כ חנא סוויד מחד"ש בנוי לתלפיות: שימו לב להוצאות שהוציא השנה, בהן 11,600 שקל על ריהוט ללשכה, מזגן ב-3,900 שקל, ציוד משרדי בסכום של 3,912 שקל וכן מיני-בר וטלוויזיה בעלות של 2,240 שקל. בסוף עוד נשארו לו גם 175 שקל לצורך פירוק דיבורית.
שר האוצר, אברהם הירשזון כנראה מכור לשליחת הודעות הטקסט: בשנת 2006 הוא שלח אס-אם-אסים בסכום של 1185 שקל. גם ח"כ חיים כץ שילם סכום של 1,398 שקל על הוצאה זהה.
ח"כ דני יתום (העבודה) רכש מנוי חניה בסך 5,116 שקל, כדי לשמור על קשר עם הציבור. יו"ר מרצ, יוסי ביילין, שילם 2,010.60 שקל עבור עתירה שהגיש לבג"ץ, וגם הח"כית לשעבר נטע דוברין (העבודה), שלא הספיקה לבלות זמן רב במשכן, שילמה על עתירה לבג"ץ 1,641 שקל מהתקציב המדובר לשנת 2006.
אחד מחברי המשכן החסכנים ביותר בשנה שחלפה היה השר שאול מופז, שהוציא 27 שקלים, כולם על ציוד משרדי. יו"ר הקואליציה, אביגדור יצחקי (קדימה), היה גם הוא צנוע, והוציא בסך הכל סכום של 5,000 שקל, מתוכם 99 שקלים על קומקום.
במשך השנים גילו הח"כים יצירתיות רבה בפירוש המונח קשר עם הציבור: אחדים רכשו מכשירי ניווט לוויינים לכלי הרכב, אחרים קנו מכשירי וידאו, מקרנים, מחשבי כף-יד, מצלמות דיגיטליות, מכונות אספרסו, מכונות לשטיפת כוסות ואף שלחו אלפי זרים פרחים וקנו מתנות לחברי המרכז.
בכנסת הוחלט לרסן את "מסע הקניות" הפרוע, ולצמצם את הגדרת הצרכים ל"קשר עם הבוחר". נאסר לרכוש מתקציב זה מכשיר ניווט לווייני, מצלמה דיגיטלית, כרטיס טיסה לכנס, נייר מכתבים הנושא לוגו של המפלגה ומקרן.
נא להמתין לטעינת התגובות
