טוהר הגזע
פיני לא לבד. השבוע צף על פני החרא יהודי דגול נוסף, איש ספר, אינטלקטואל בין-לאומי, מומחה עולמי לנעליים, הפרשן הלאומי והגזען שלמה שרף. וגם: אולמרט לא השתתף בטקס לזכר חללי אסון המסוקים, אבל זמן פנוי למרק הקובה של הגברת זקן הוא מצא גם מצא
יהודים, השמיעו קול זעקה בטרם יתרחש האסון הגדול ונמצא את ארץ ישראל מלאה את צאצאי העמלקים, החיווים, הפריזים, היבוסים, האתיופים, הניגרים, ועוד מיני שחורים בעלי מראה קופי שכמה מהם טרם ירדו מהעצים וכמה מהם ראויים לגור בכלובים בגני חיות או בג'ונגלים.
שומו שמים ותרעד ארץ - שווארצעס, מלוכסני עיניים, ערלי זין, רומנים אנטישמים, טורקים מוסלמים ושאר מיני גויים, פשטו על ארץ הקודש כמו ארבה, והם מכרסמים בכל חלקה טובה את בנות עמנו ואת בניה מאחור ומלפנים, מצד ימין ומצד שמאל.
אנו שולחים ברכה לאחינו היהודי הדגול, כסוף השיער ורב-הכישרונות, עתיר הממון ונושא המדליון הקדוש פנחס "פיני" גרשון, הכוהן הגדול של היהודים הצהובים, שלא היסס לרגע ואמר את האמת לפני מנהלים בכירים בכנס לפני ז' שנים, במילים ברורות צחות ונוקבות שכמו נלקחו מדברי אבי תורת הגזע, וכה אמר פנחס: "יש שחור ויש מוקה. המוקה הם יותר חכמים, השחורים הם באמת טמבלים".
פיני הגדול לא לבד. השבוע צף על פני החרא יהודי דגול נוסף, איש ספר, אינטלקטואל בין-לאומי והאיש שהמציא את "תורת השפיץ", מומחה עולמי לנעליים, האיש והאושיה, המאמן הלאומי, הפרשן הלאומי, הגזען הלאומי, האיש שנושא בגאווה את שמו של מלך המלכים של העם היהודי, החכם באדם, המלך שלללללללללללללללמה שרף.
וכה אמר שלמה על היצור המגעיל, הבבון האדום-שחור זיטו אוגובונה: "כמו שהוא נראה הייתי מכניס אותו לכלוב ושולח אותו לניגריה".
שלמה "המלך" ופיני "הכוהן הגדול" הם שניים מיקירי העם היהודי. הם באים והולכים בחצרות מלכים ושועים, הם מככבים ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות. המלך והכוהן הם דוגמה חינוכית לילדים ולנוער. אחרי פיני מוכנים לרוץ מאות אלפים לכיכרות, לקפוץ למענו לנהרות, לטפס עבורו על הרים וגבעות.
שלמה המלך הוא מנהל מוסד לנוער החושב ברגליים, הוא מחנך בעל שיעור קומה, ואם צריך דוגמה ליכולתו לחנך לגאוניות, הרי העילוי השנון והמבריק חד הלשון ומהיר המחשבה, האסטרטג והטקטיקן יצחק "שומי" בצל נחשב תלמידו
כששני מאורות כמו המלך והכוהן מדברים כך על השחורים אין זה פלא שבאצטדיונים מלכותיים כמו בעיר הקודש ירושלים אלפי אוהדים מקומיים, בוגרי הפקולטות לחשיבה מקורית ואנליטית באוניברסיטאות אופסלה, שטוקהולם וקופנהגן ישימו ללעג ולקלס שחורי עור שמגיעים להתארח באצטדיון שלהם ולטנף בזיעתם השחורה את הדשא הירוק מרחק יריקה מהכותל המערבי ומהר הבית.
אין זה פלא שמכל רחבי הארץ מגיעות ידיעות ושמועות על היחס לשחורי אתיופיה, לפליטי סודן, לעובדים קשי יום מניגריה, לנשים עמלות מגאנה.
היחס לשחורים הנמצאים בארץ מלווה בהשמעת כינויי גנאי כמו "בבונים" ו"מסריחים" ובהשמעת נהמות בסגנון נהמות הקופים.
נכון, חייבים לציין שלא כל היהודים חושבים ומתבטאים כמו שלמה ופיני.
חייבים לומר שלא כל באי האצטדיונים נוהמים כמו קופים בלעג ובוז לשחורים (ולערבים).
חייבים להדגיש שלא כל הרוסים חושבים שהאתיופים הם תתי-אדם חסרי תרבות ומצחינים.
לא כל המרוקאיות חושבות שהרוסיות הן זונות.
לא כל הייקעס חושבים שיוצאי ארצות המזרח הם "שווארצע חייעס" (חיות שחורות, נ"ז).
לא כל האתיופים חושבים שהרוסים הם שיכורים ורוצחים.
לא כל הכדורסלנים חושבים שהכדורגלנים הם פרימיטיביים מפגרים שחושבים ברגליים.
לא כל הכדורגלנים חושבים שדיזנגוף נולד רחוב.
לא כל המאמנים הם בהמות גסות רוח גזעניות.
לא כל המאמנים הם חסידים שוטים של באבות וקמעות.
לא כל המאמנים מדורגים בחלק העליון של סולם הטמטום.
לא כל אזרחי ישראל הם גזענים מתועבים בעלי דעות חשוכות וצורות התבטאות מגעילות.
לא כל היהודים החיים בישראל חושבים שהעם היהודי הוא עם סגולה.
לא כל היהודים חושבים שהבחירה של הקדוש ברוך הוא ביהודים כעם הנבחר היא בחירה מוצלחת.
אם בין נבחרי העם הנבחר ישנה נבחרת של 120 המובחרים שביניהם בולטים יצורים כמו טרטמן, מרציאנו, חזן, בלומנטל, נסים, שרוני, פרץ 1, פרץ 2, גורולובסקי וכדומה, אז מצבו של העם היהודי בכי רע וכדאי להתכונן לחורבן הבית השלישי.
כשהיה לחיים רמון, החבר המורשע של אהוד אולמרט, בלגן, אז אולמרט מצא לנכון לצלצל לעבריין לחזק את ידיו, לאמצו ללבו, ללחוש לו מילות עידוד ואהבה.
לקצינה ה', שעבדה במשרד ראש הממשלה והייתה הנפגעת מהעבריין, הוא לא טרח לצלצל, לעודד, לאמץ ללבו החם. מי היא בכלל? סתם קצינה בצה"ל חוצפנית-חרמנית שדפקה לחיימק'ה את החיים עם תלונה אינפנטילית על החדרת לשון. כולה לשון, פאק איט. כזה הוא אולמרט, אין מה לעשות.
לא הייתי נדרש לסיפור העתיק של אולמרט-רמון-הקצינה ה' אלמלא נתקלתי בשתי ידיעות זו לצדה של זו בעיתון המתחרה.
הידיעה הראשונה עסקה בכך שלא נמצאו לאחר עשר שנים לאסון המסוקים שני מיליון שקל להקמת אנדרטה ראויה ל-73 הלוחמים שנספו באסון. מי שזינק על "המציאה" וזכה לעוד תהילה הוא המיליארדר גאידמק, שבהשקעה ראויה של שני מיליון שקל לאנדרטה סידר לו - ואולי לביבי - עוד כמה מנדטים.
ההורים השכולים, שכמה מהם עוסקים יום ולילה בעניין ההנצחה, פנו ללשכת ראש הממשלה מבעוד מועד וביקשו שביום השנה העשירי לאסון הנורא ייערך טקס ממלכתי בהשתתפות ראש הממשלה. אהוד אולמרט הודיע להורים כי לא יוכל להגיע והבטיח לשלוח קלטת וידאו שיישא בה דברים לזכר הנופלים.
ההורים טוענים כי הם מתחננים כל שנה לפני שרים וחברי כנסת שיבואו לטקס האזכרה, אך לטענתם נבחרי הציבור מזלזלים בהם ולא באים.
הידיעה השנייה עסקה ביום הולדת חשוב מאוד - יום הולדתה ה-50 של גברת בשם שולה זקן, המושעית כבר חודשיים מעבודתה בלשכת ראש הממשלה בגין חשדות לביצוע עברות על חוקי המדינה.
ביום שישי שעבר הכינה הגברת המושעית - או אם תרצו החשודה - מרק קובה. חברי כנסת, שרים ושועים שלחו פרחים, הגיעו לבקר, צלצלו לגברת זקן ואיחלו לה בריאות, אושר ושתנוקה ותזוכה.
ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט הודיע למאבטחים שהוא חייב להגיע לשולה לאירוע החשוב לכבוד יום הולדתה. בשעת צהריים ברכב מוסווה הגיע ראש הממשלה לבית החשודה, העניק זר פרחים, הביא לה בוסה והתיישב לאכול מרק ולשוחח עם החשודה.
שולה נרגשה עד דמעות. אהוד אמר לה שמחכים לה ומתגעגעים אליה.
להזכירכם, שולה זקן חשודה, הורחקה מראש הממשלה ומהלשכה, נאסר עליה לדבר עם הנוגעים בענייני החשדות וליצור עמם קשר.
חס וחלילה, אינני משווה בין שני האירועים - יום הזיכרון העשירי ל-73 חללי תאונת המסוקים ויום הולדתה ה-50 של אשפית המטבח והרל"שית המסורה שולה זקן, אבל כשקראתי את שתי הידיעות האלו זו לצד זו הרגשתי בחילה לא מובנת, קבס כזה, סוג של בחילה, בעעעעעעעעעעעעעעעעעע.
נא להמתין לטעינת התגובות
