אובר-דרמה
אייל גפן לא התרגש מ"תעשיית השחיתות של אולמרט", וחש שאנו נמצאים בימי ציד מחרידים
הכל נראה לי כמו דברים לא ערוכים במדור אחורי במגזין שמנסה לעשות המולה מכל הנפת לשון של מר יהודה לוי או יציאה לא סדירה של גברת נינט. זה לא ריתק אותי כמו כל ההסתערויות האחרות שבדקו קניה ומכירה של עשרות מטרים מרובעים בערים קדושות של כל מיני ראשי ממשלה מכהנים. זה לא תקע אותי עם אותה חתיכת עוגה לכל הערב להבין מי הפוצע ועד כמה עמוק הפצע.
עבר עוד יום. למען האמת, די נבהלתי שהדברים הנוראיים והאיומים האלה, שנאמרו בכזה פאתוס יום לפני, אפילו לא קיצרו לי את נשימה. הייתי מוכן להתפשר על כאב בצד לכמה דקות, אבל כלום, שקט וזהו. ניסתי לבחון בכובד ראש, למה כשדרוקר הציג בקשה קיקיונית וניסיון ל"סדר" למישהו מחורשי המזימות מספר טלפון רציף, צריך להכניס את כל המערכת לכאוס נוראי, ולא הצלחתי לפרוץ בבכי.
בחיי הקצרים פניתי אני, ופנו אלי בלי סוף, בכל מיני סידורי חיים. פעם הם עשו ופעם אני עשיתי, והכל המשיך לנשום כאילו זה מובן מאליו. אנחנו מדינת "החבר'ס". במו ידינו אנחנו שומרים ומתחזקים את "הבייחדנ'ס" הזה, ופולקלור ה"תעשה טובה" שמתפתח מתוך הקרבה הזאת הוא ברוב המקרים בסדר, ולא פעם שומר אותנו צמיגים וחזקים ומיוחדים.
אבל בתוך כל הלא המולה הזאת, מה שכן גרם לי להרגיש מבועת ומדוכא היה לראות כמה וכמה אנשי מרכז ליכוד מישירים מבט למצלמה,יישובים מדושנים על כסאות מרופדים, ויורים לתוך העדשה משפטי נקמנות. הרצון לנקום על הבטחה שלא קוימה מעביר אותם על דעתם. מישהו פגע בהם, מישהו אמר להם "לא", מישהו העז להפר רבע משפט שהבטיחו לו.
והם לוקחים את הזמן, כי החברים בחברת החדשות נותנים להם אותו. מה זה נותנים, נותנים להם מכל הלב, וחסידי הצדק האלה מיירטים טקסטים הכי נחותים והכי בוטים, ולא זוכרים שיש אלוהים בשמיים שצריך לשמור על כולם. למה מה? מי יכול
הם מנגנים באינטונציה מאיימת ותובעים שיזכרו מי הם מהיום ועד הבחירות הבאות. ואם מישהו אמר או נתן איזה מילה לחיים ואזנה (סתם שם) אז שיכבד, ואם לא נגזור לו את הימיים בלוח השנה. ובמערכת החדשות הגועשת והחוגגת מוחאים כפיים. הם טורחים להקרין את האנשים האלה הלוך וחזור, חזור והלוך, כי הם ההוכחה הכי חותכת לשערורייה הזאת שלא רוצה להמריא.
ואנחנו, בטיפשות איומה, מייצרים להם את שדה הקרב. אנחנו מאפשרים להם את מלחמת התולעים הזאת בינם לבין עצמם. אנחנו אלה שמספקים להם אולפנים ויחידות תאורה ואיפור, רק תקיאו כמה שיותר.
כל הקומבינטורים שהפכו לנציגי ציבור מתחסדים, מכל קצוות הקשת הפוליטית ללא הבדל שם וגזע ועדה, וזיינו לאמא של המדינה הזאת את הצורה, הפכו לגיבורים. אנשים שכל מכונת אמת היתה מתפוצצת מצחוק על כל חצי משפט שהם היו מוציאים, אנשים עם מוסר אבוד וערכים מקומטים, הם אלה שעל פי מוצא פיהם והיושר שהם מציגים הפכו לגיבורים. לא יכול להיות שאנשים שלא סדרו להם מספר טלפון, או לא סעדו את הבן דוד של אחותם הצולעת יפילו פה ממשלות.
אני מעריך את רביב דרוקר בכל מאודי, ואין אף כתב או מדווח או פרשן שמתקרב ליכולות שלו, אבל יש לי הרגשה משונה שבמחנק הכולל הוא הולך שולל.
אני לא תמים ולא מסתיר לעצמי את החיים. אני יודע ומבין שיש פה שחיתות איומה ואנשים מושחתים למעלה ולמטה, אבל אנחנו בימי ציד מחרידים. כולם מכוונים על כולם, רק שתבוא איזה חתיכת בשר בשביל לנעוץ בה את השיניים. בכל פעם שראיתי את אותם "חסידי אומות הצדק", נוסף עוד חור בתוך המסננת שדרכה נוזלת לי הארץ הכל כך יקרה הזאת בין הידיים.