חשמל בקילו ולפי מטר רץ
הפסקות חשמל והפרעות בזרם תקין יכולות להביא איתן תוצאות הרות גורל למחשב האישי, וגרוע מכך לנתונים שעליו. אם עוד אין לכם אל פסק, זה הזמן לחשוב על אחד.
הדברים הללו יכולים לעשות שמות לרכיבים השונים במחשב שלכם וגם לנתונים החשובים שלכם, המאוכסנים על הדיסק הקשיח. כאשר המערכת סופגת מכת מתח העולה ביותר מעשרה אחוזים על המתח הרגיל, למשל עקב פרצי מתח חשמלי העלולים לקרות, היא עלולה "להתבשל" באופן מיידי.
ירידת מתח רגעית אולי לא תהרוג את המחשב עצמו, אבל נתונים בדיסק היא בהחלט עלולה להרוג או לחילופין מסמך חשוב שכתבתם ולא הספקתם לשמור בזמן. כאשר תוכנה פתוחה ועובדת וקבצי התוכנה נמצאים בזכרון ברגע נפילת המערכת, בלא ירידה מסודרת וסגירת התוכנה כראוי, עלולים גם קבצי התוכנה עצמה להנזק, לעתים עד כדי הצורך לנקות את שאריותיה ולהתקינה מחדש. כן, במלים פשוטות, הפסקת חשמל יכולה גם במקרים מסוימים לאלץ אתכם להתקין מחדש את מערכת ההפעלה.
בדיוק בשביל להתגונן מפני מרעין בישין שכאלו המציאו את האל פסק. אנשים רבים משקיעים ברכיבים חדישים ובמעבדים חזקים כפולי ומרובעי ליבה, אבל שוכחים להשקיע במכשיר אל פסק. אחרים, מחשבים את מחיר האל פסק לעומת מחירו של נניח ספק כוח חדש אבל שוכחים לחשב את משמעות התקנת כל מערכת הההפעלה מחדש או אבדן כל הנתונים ברגע הכי גרוע (נניח יומיים לפני הגשת הדוקטורט כשאתם נזכרים באימה שכבר חודשים שלא טרחתם לעשות גיבוי כמו שצריך).
מכשיר אל פסק (או בשמו המלא: Uninterruptable Power Supply), אמור לספק לנו אספקה רציפה של זרם חשמלי לפעולת המחשב. אם יש הפסקת חשמל, אמור המכשיר לספק מהסוללות שלו מתח מתאים להפעלת המחשב לפחות לזמן סביר כדי לשמור נתונים, לסגור תוכנות ולכבות אותו בצורה מסודרת.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של מכשירי אל פסק:
הראשון, Stand By, הוא מכשיר פשוט וזול יחסית מכולם. יש בו ממסר קטן המכניס את הסוללות לפעולה בעת הפסקת חשמל או בעת שמתח הרשת נופל מערך סף מסוים. מכשירים כאלו אינם מגינים בפני הפרעות "קטנות" במתח אלא פועלים רק בעת נפילת מתח. מהירות התגובה שלהם מספיקה להתערבות מהירה ולהורדת המערכת בטרם הושפעה מהפסקת החשמל.
הסוג השני נקרא Line Interactive והוא מבוסס על שיטה קצת יותר מתוחכמת. כל עוד קיימת אספקת מתח מרשת החשמל, המכשיר לא רק מעביר אותו אלא גם מבצע במידה מסוימת בקרה וויסות. כלומר, המתח יהיה קרוב לערך הרצוי בכל זמן נתון - הכל במגבלות יכולת המערכת. לכך הכוונה במושג AVR, המופיע בפירסומים למכשירים אלו. כאשר מתח הרשת נופל מתחת לערך מסוים שבו המערכת כבר לא מספקת וויסות ובקרה תקינים, עובר המכשיר לעבוד על הסוללות שבו וכך שוב אנו מקבלים מתח מיוצב לצורך סגירת המערכת.
הסוג האחרון נקרא On Line ובו מתבצעת אספקת הזרם בכל רגע נתון מהמרת מתח הרשת למתח ישר, המשמש גם לטעינת הסוללות שבמכשיר, והמרתו חזרה למתח חילופין בערך הנדרש. קוראים לזה גם המרה כפולה. מקבלים בכל זמן מתח מהסוללה, שאינו משתנה ושאין בו פרצים של מורדות ועליות. המתח והתדר המתקבלים הם יציבים באופן מוחלט וגם הגל הוא סינוס טהור. כל עוד יש מתח רשת, הסוללות נטענות בד בבד עם אספקת הזרם למערכת והתכנון הוא כזה, שתמיד יכנס מספיק זרם
לרוב האנשים לשימוש ביתי סטנדרטי מומלץ מכשיר מקבוצת Line Interactive, המהווה את הפשרה הטובה ביותר בין העלות, התמורה והתאמה לצרכי המשתמש הממוצע.
הֶסְפֵּק, כאמור, נמדד ביחידות וואט. כל אחד יודע כמה וואט סה"כ יכול תיאורטית לספק ספק הכוח במחשב שלו - זה כתוב על הספק עצמו. גם מסך המחשב שלנו, אם אינו דק, הוא זולל חשמל לא קטן. צריכה של 120 וואט בעבודה מלאה (להבדיל ממצב רדום וכדו') היא סבירה למסך לא דק בגודל 17 אינץ'. במקרה הזה, הגודל דווקא כן קובע והצריכה גדלה ביחס ישר לגודל. מסכי LCD דקים צורכים כמחצית מזה ואף פחות - יש לבדוק בנתוני היצרן.
הספק מכשירי אל פסק, לעומת זאת, נקוב ביחידות וולט-אמפר (VA). הסוד טמון בנצילות ובשיטת החישוב (לא תמיד אפשר פשוט להכפיל מתח בזרם כדי להגיע להספק האמיתי). בלי להכנס לחישובים מיותרים, הרי שהכפלת ערך ה-VA במקדם של 0.60 תתן לנו בסיס איתן של וואטים לעמוד עליו, ולמחשב יתן אספקת חשמל מספיקה די והותר ללא בעיות מיוחדות.
אז כמה בכל זאת? ניקח למשל מחשב ממוצע, שמתחמם בו מעבד פנטיום-4 בינוני, עם כרטיס מסך סביר לא הכי חזק בשוק, וכונן קשיח אחד במהירות 7200 סל"ד (נפח הדיסק אינו חשוב). נוסיף עוד צורב, כונן DVD וכרטיס טלויזיה והגענו לצריכה צפויה של בערך 300 וואט, זאת בהנחה שהכל עובד בו זמנית. היות ולא מחברים גיבוי למדפסת ולסורק אז נצטרך סה"כ בערך 420 וואט כדי להיות מכוסים מכל הבחינות, כולל צג המחשב. בחישוב פשוט יוצא שנזדקק למכשיר אל פסק בהספק של בערך 700-750VA, למרות שגם 650VA עשויים להעניק הגנה מספקת.
לתמיכה במחשב משרדי ישן, למשל פנטיום-3 במהירת 766 מה"צ, עם כרטיס תצוגה בינוני, כונן קשיח ישן יחסית, CD-ROM שלרוב לא עובד, ללא צעצועים מיותרים, עם מודם פנימי וצג 15אינץ', הותאם בהצלחה אל פסק של 520VA. מחשב אחר ובו מעבד AMD Athlon 2800+, כרטיס מסך FX6200, כונן צורב, כונן CD רגיל וכונן קשיח 7200 סל"ד נהנה ממכשיר של 700VA, שמחזיק בנוסף גם צג 17אינץ' לא דק בלי בעיה. בכל מקרה, אף מחשב לא צורך יותר מאשר המקסימום הרשום על ספק הכוח שלו.
לא כדאי לרוץ ולקנות אל פסק עם הספק גבוה מדי מהדרוש. מכשירי אל פסק פועלים במיטבם כאשר ההספק הנצרך מהם אינו עולה על 85 אחוזים מהמקסימום שלהם ואינו פחות מאשר עשרים אחוזים מההספק המירבי. מכאן, שיותר יוצא פחות וכמו בדברים רבים אחרים, גם כאן יש להתאים את המוצר לדרישות.
בספקי הכוח איכותיים יש להתחשב בנתון נוסף, הנקרא PFC (או תיקון מקדם הספק). ספקי כוח בהם יש PFC אקטיבי צריכים לקבל גל סינוס כדי לפעול ביעילות עם מכשיר אל-פסק ולא כל אל-פסק יתאים להם. ישנם מכשירי אל פסק מסוג Line Interactive, שלמרות שאינם מפיקים גל סינוס הם מותאמים לסוג זה של צרכנים ויודעים לעבוד במתואם עם ספקי כוח כאלו. חשוב לברר זאת לפני הרכישה.
כל מכשיר מצוייד בסוללה המספיקה לעבודה במשך זמן מסוים, בהנחה שההספק הנצרך בזמן זה הוא שבעים אחוז מההספק המירבי הנקוב של המכשיר. אם צורכים פחות חשמל (כשלא הכל עובד בו זמנית) הרי שהחשמל האגור בסוללות יספיק לנו ליותר זמן. הדבר תלוי בסוללה שבפנים ונתון זה צריך להיות רשום בנתונים הבסיסיים של מכשיר אל פסק. הנתון לא רשום? כנראה שיש סיבה טובה ליצרן שלא להתגאות בכך. מקובל שרוב המכשירים הקטנים מספיקים לחמש עד שמונה דקות בערך. אם מעמיסים יותר על המכשיר זמן הגיבוי כמובן יתקצר.
מכשירי אל פסק שונים יכולים להתחבר למחשב בחיבור סריאלי או USB. בסיועה של תוכנה קטנה הם יודיעו למשתמש על כניסת הסוללות לעבודה ועל זמן הגיבוי שנותר. יש גם אפשרות לביצוע אוטומטי של פעולות כמו סגירת הישומים, הורדת מערכת ההפעלה וכיבוי מסודר של המחשב. הדבר מאד יעיל למי שמשאיר את המחשב עובד בלא השגחה להורדות שונות ועשוי להעזר בהגנה אוטומטית כזו. ישנם מכשירים המשלבים גם הגנה על קו הטלפון, לבידוד והגנה מפני השפעת ברקים העלולים להגיע מקווי בזק החשופים בחוץ. יש המתאימים גם לשרתים ולמשתמשי רשת, כאשר התוכנה מודיעה לכל משתמשי הרשת על כניסת המכשיר לפעולה ומתריעה בעת הורדת השרת.
לסיום, מומלצים מוצרים המיוצרים בארץ מסיבה פשוטה מאד - השירות והחלפים. לסוללה נטענת יש מספר מוגבל של מחזורי טעינה ושעות עבודה שלאחריהן יש להחליפה (בערך לאחר שלוש שנים). נוח שיש מעבדה מקומית עם טכנאים שמכירים היטב את המכשיר ולא מתעצלים גם לתקן רכיב - כי להחליף את כל המכשיר זה הכי קל אבל לפעמים גם יקר.
מנסיוני האישי אני מכיר היטב שני יצרנים ישראלים. הראשון, גאמאטרוניק - יצרן ירושלמי ותיק מאד וידוע באמינות מוצריו. מייצא לכל העולם כולל לצרכנים המקפידים במיוחד על האיכות והאמינות ועם שירות מעולה ומקצועי. מגוון רחב של מוצרים מכל סוג וגזע ולכל צורך והספק. היצרן השני הוא אדוויס אלקטרוניקה - יצרן מקומי השוכן ליד ראש העין. מוצרים מעוצבים ואמינים, מהשורה הבסיסית ביותר ועד המקצועית והיקרה.
וכך, למרות שהמכשירים הקטנים והזולים (יחסית) שלהם מורכבים בפועל על ידי פועלים מלוכסני עיניים במזרח הרחוק, זאת כדי שלכם יהיה יותר זול, שניהם מתכננים כאן ומקפידים על התוצרת. טוב גם שיש עם מי לדבר בעת הצורך לקבל יעוץ מקצועי.
הכותב הוא חשמלאי מוסמך ועבד כטכנאי אחזקה במערכת טכנולוגית.
מדור במה מוגבהת נותן לכם, הגולשים והגולשות, במה לפרסם מאמרים וכתבות שכתבתם. מעוניינים לפרסם כתבה? שלחו אלינו מייל וקבלו את כל הפרטים הדרושים לקבל גם אתם כתבה במדור.
נא להמתין לטעינת התגובות
