עיר עם הפסקה מפוהקת

כמה יוזמות של ח"כים עלולות להרוס את חיי הלילה, שתל-אביב כל-כך נודעת בהם. אסור שזה יקרה. מכתב לרון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב יפו

גדי טאוב | 5/3/2007 3:39

אדוני ראש העיר, אתה ודאי יודע שאחד הדברים היפים בתל-אביב הוא חיי הלילה הסוערים שלה. זו לא רק אטרקציה בקנה מידה ישראלי, זו אטרקציה בקנה מידה בינלאומי. רק ברצלונה וברלין משתוות אליה, וצעירים בכל העולם יודעים את זה.

לאחרונה, חברי כנסת מלאי עזוז ומרץ - רוחמה אברהם, יואל חסון, גלעד ארדן ושלי יחימוביץ' - עוסקים בניסיון לחסל את האטרקציה הזאת. שורה של חוקים חדשים, חיקוי ליוזמות דומות בארה"ב ובאירופה, עלו על שולחן הכנסת ותוצאתם תהיה לא פחות מחיסול חיי הלילה של העיר. חוק אחד הציע להפסיק למכור אלכוהול אחרי שתיים בלילה, ובגרסה מעודכנת - לאסור שתיית אלכוהול בחוץ אחרי תשע וחצי בערב. חוק אחר מבקש לאכוף את חוקי שכר המינימום, כך שטיפים לא ייחשבו למלצרים וברמנים חלק מהשכר. עוד חוק מבקש לאכוף את איסור העישון גם במקומות שבהם המעשנים הם רוב מכריע. כל אחד לחוד בעייתי. כולם יחד - ברור לאן כל זה חותר.

חוק הגבלת מכירת האלכוהול אחרי 2:00 נועד למנוע נהיגה בשכרות. ספק אם זה מה שהוא ישיג, וספק אם אי-אפשר להשיג את מה שהוא מבקש להשיג ע"י אכיפה בכבישים, במקום סגירת מקומות הבילוי מוקדם. בארץ מתוחה ולחוצה כל כך, הלילה הוא מפלט. לא במקרה תל-אביב היא באמת עיר ללא הפסקה. עניין שכר המינימום למלצרים וברמנים: לכאורה, מדובר בצדק חברתי. בפועל, זו בדיחה.

מקומות בילוי מעסיקים מלצרים בזול, ובין השאר בשל כך הם פורחים. המלצרױת והברמניױת הן עבודות זמניות שהשכר בהן מגיע בעיקר מטיפים. הן מאפשרות לאנשים צעירים, שמוכנים לעבוד קשה, להרוויח לעתים קרובות יותר מהשכר הממוצע במשק. זאת הזדמנות לצעירים לממן לימודים, מגורים, ובילויים, שבדרך אחרת לא היו מצליחים לעשות זאת. כשהממשלה עצמה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן עשוקי זכויות, זה נלעג, שלא לומר צבוע, שחברי הכנסת ייראו כצדיקים על ידי "הגנה" שהיא למעשה פגיעה במשכורתם של צעירים.

זכותו של המעשן

ואחרון, העישון. יש צדק בדרישה של לא-מעשנים לשמור על זכותם לנשום אוויר נקי. אבל אותם אנשים לא מוכנים לשמוע על זכותם של המעשנים לעשן במקומות משלהם. יותר מזה. על-פי החוק החדש המוצע, יוכל לא-מעשן אחד להשבית את שמחתם של מאה מעשנים בפאב.

פירושו, כפי שאנחנו יודעים מניסיונם של מקומות אחרים, שחיי הלילה יתכווצו עד כדי היעלמות, פחות או יותר. זה קרה בסן-פרנסיסקו, אחר-כך בניו-יורק, שהפכו מערים ללא הפסקה, להפסקה

אחת ארוכה ומפוהקת. אם לא יימצא בחוק החדש סעיף המאפשר למקום להכריז על עצמו כמקום למעשנים בלבד, גם מקומות שיש בהם רק מעשנים ייאלצו לאסור את העישון. פירוש הדבר הוא שאחד הדברים היפים בתל אביב, סירובה להפסיק לשמוח גם בתנאים הלחוצים של ישראל, ייעלם מן העולם.

חבל. כדאי לעשות משהו לפני שרוח הצדיקות החדשה של מחוקקינו הצעירים תעשה את מה שהטרור והמלחמות, השסעים החברתיים, והמשברים הכלכליים לא הצליחו לעשות.