העדיפה את הכלא על לשלם דוח של 100 שקל
בת 61 מרחובות לקחה את המאבק בדוחות החנייה צעד אחד קדימה כשבחרה לשבת יומיים בכלא נווה תרצה על פני תשלום דוח, שלא הגיע לה לטענתה
זיידמן קיבלה את הדוח לפני כשנתיים, לאחר שחנתה ברחוב בו אסור לחנות בעיר. בניגוד לרוב האזרחים, שהיו מעדיפים לשלם את הדוח ולהימנע מכל הבירוקרטיה והעברת העניין לבית המשפט, היא החליטה ללכת עד הסוף, סירבה בתוקף לשלם וטענה כי פקחית של העירייה שחלפה במקום הטעתה אותה ואמרה לה כי היא יכולה לחנות באותו הרחוב.
לאור בקשתה של זיידמן הועבר הנושא לבית המשפט לעניינים מקומיים ברחובות, והדיונים נמשכו למעלה משנה וחצי. בשבוע שעבר נפלה ההחלטה על ידי שופט צבי הרטל, שקבע בהכרעת הדין כי "זיידמן מורשעת בכך שחנתה במקום המתיר חנייה רק לדיירי הרחוב". השופט הרטל גזר על זיידמן לשלם קנס בסך 100 שקל או לשבת יומיים במאסר תמורתם.
נחישותה של זיידמן הפתיעה את כולם, בעיקר את בית המשפט ואת המשטרה, כאשר זו בחרה בחלופת המאסר כדי להימנע מלהעשיר את קופת העירייה בעוד 100 שקל בגין הקנס שחוייבה לשלם.
"מנהלות הכלא היו מאוד נחמדות"
זייזמן בילתה את שני הלילות האחרונים בבית הכלא "נווה תרצה" ועם יציאתה לחופשי אמרה: "נכנסתי לכלא בגלל עקרונותיי. אני עדיין עומדת על כך שהוטעיתי על ידי הפקחית. לא מדובר כאן בבעיה כספית, זה סכום פעוט אבל הרגשתי שזו חובתי".
לדבריה, במשך שעות הופעל עליה לחץ כבד להתקפל ולשלם את הדוח. "אף אחד לא הבין איך אפשר להעדיף ללכת לכלא במקום לשלם 100 שקל", סיפרה. "השוטרים הדתיים התארגנו והציעו שיאספו ביניהם את הכסף ויקיימו מצוות פדיון שבויים". היא ציינה כי רוב השוטרים הבינו את האבסורד אבל לא כולם.
על חוויית המאסר סיפרה זיידמן כי "לפני
השחרור הוזמנתי לחדר ישיבות מפואר והמנהלות הגבוהות ביותר של הכלא, שהיו נחמדות מאוד, שאלו אותי איך היה לי אצלם. אמרתי שהוגן מאוד".
היא הוסיפה כי ביציאה מהכלא קיבלה שובר לנסיעה בתחבורה ציבורית וכעת היא מתכוונת להגיש בקשה לממלאת מקום נשיא המדינה, דליה איציק, למחוק לה את הרישום פלילי בגין המאסר. "את חובי לחברה שילמתי וכעת אני פותחת דף חדש. אני סברתי אז וגם היום שיש מקום להילחם על מה שאתה מאמין בו".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה כי "בית המשפט נתן את פסיקתו. אנו מצרים על כך שתושבת העיר בחרה בחלופת המאסר ולא בחרה לשלם את הקנס".