אכזריות ססגונית
למה דגי הנוי בחנויות כל-כך צבעוניים? כי טובלים אותם בכימיקלים ומזריקים להם צבע
בשנים האחרונות מגיעים ארצה מהמזרח הרחוק דגי מים מתוקים, עם צבעוניות יוצאת דופן. צבעי הירוק, האדום, הוורוד והכחול העזים והזרחניים, שהולכים אולי מצוין עם צבע הריפוד והווילון בבית, נקנו בייסורים. לדג כמובן.
הדגים שגדלים בחוות ונצבעים במדינות המזרח הרחוק, מיובאים כיום ארצה כמעט על ידי כל יבואני דגי הנוי. שתי השיטות העיקריות לצביעת הדגים הן הזרקה תת עורית והשרייה. ההזרקה נעשית במחט עבה, שדוקרת את הדג שוב ושוב ומחדירה את הצבע אל מתחת לשכבת העור העליונה. הצבעים הם בדרך כלל זרחניים, כדי ליצור אפקט מרשים. חלק מהדגים גם מקועקעים בצורות שונות, כמו לבבות, פסים, דגלים ומה לא. ההזרקות נעשות בדרך כלל בדג הזכוכית ההודי שהוא דג שקוף, דגי קריסטל, דגי אלמנה אלבינו, בוטיות, טייגר ברב, ציקליד תוכי ואחרים.
בשיטת ההשרייה, מניחים את הדג בתמיסה צורבת, המסירה את מעטה ההגנה הרירי שעל עורו. אחר כך טובלים אותו בצבע מסוג זה המשמש למדפסות. לסיום, משרים את הדג בחומר כימי נוסף, המגרה את עורו להפריש מעטה רירי חדש.
יוסי (בוגי) לביא, בעל חנות לדגי נוי בכפר אז"ר, החליט להחרים את יבוא הדגים הצבועים, ומקווה שחובבי דגי הנוי האחרים יילכו בעקבותיו. "הסיפור הזה קיים כבר כמה שנים, אבל מרבית הקונים לא מודעים לו", הוא אומר. "אנשים רואים דג בצבע ורוד זרחני וחושבים שככה הוא מגיע מהטבע. הם קונים את הדגים האלה ונופלים בפח. חוץ מהעובדה שהצבע לרוב דוהה תוך זמן קצר. דג צבוע הרבה יותר רגיש למחלות ותוחלת החיים שלו קצרה. זה לא מפתיע שדג קטן, שעובר הזרקה במחט שמיועדת לבני אדם (מקביל להזרקה לבן אדם במחט בקוטר עיפרון), נחשף לזיהומים ולמחלות".
אבל לביא מוטרד בעיקר מהסבל הנגרם לדגים. "מדובר בפציעות טראומטיות ובהליך כואב, שמביא למוות של חלק גדול מהדגים. לצערי המגדלים יכולים להרשות את זה לעצמם, כי מחיר של דג אחד מכסה על אובדן של עשרה דגים אחרים. רק 10 אחוז מהדגים שנצבעים שורדים לאורך זמן. מי שלא מת תוך כדי הצביעה, מת כעבור חודש או חודשיים".
גם הווטרינר ד"ר תדהר קליין מסכים שצביעת דגים היא תהליך אכזרי ומיותר. "אפשר לשחק עם המזון של הדג כדי
לשנות או לחזק את הצבע שלו וזה לגיטימי. לא צריך לצבוע אותו בשיטות כל כך לא הומניות. לדג כל כך קטן ועדין, כל טראומה כזאת יכולה להיות פטאלית. יש מעט מאוד דברים שאפשר לעשות לדגים האלה שהם סבילים, כי מערכת החיסון שלהם די מנוונת. כשהיא נאלצת להילחם בזיהום, כלומר בצבע, זה גורם למחלות. גם ההסרה של ריר ההגנה שלהם, חושפת את הגוף לפטריות, וירוסים ושאר טפילים וכמובן שכל התהליך גורם להם לסטרס, שמקצר את חייהם".
"מדובר בהתעללות לכל דבר", אומר לביא, "אבל לצערנו אין חוקים שמגנים על יצורים כמו דגים ודו-חיים. צריך לזכור גם שהצביעה נעשית על ידי עובדים חסרי ניסיון, במשכורת רעב ובתנאי עבדות במדינות העולם השלישי, וזו סיבה נוספת להחרים את תעשיית הדגים הצבועים. יש מספיק דגים עם צבעוניות יפה וטבעית, שהם גם עמידים ובריאים יותר ועולים פחות".
מי שממש חייב לשלוט בצבעיהם של דגי הנוי שלו, יכול ללמוד כיצד לעשות את זה באמצעות תוספי מזון ושמירה על איכות המים, בכתבה המתפרסמת באתר אקווה, העמותה הישראלית לדגי נוי.
נא להמתין לטעינת התגובות
