"הפל-קל עדיין מסכן רבים"
דוח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות מזהיר מפני הסכנה במבני הפל-קל שעוד לא טופלו
הביקורת של משרד המבקר העלתה ממצאים חמורים באשר לטיפול של הממשלה ושל המשרדים השונים הנוגעים בדבר ביישום המלצותיה של ועדת זיילר. "בדוח הביניים של ועדת זיילר נאמר לגבי מבני הפל-קל ש'יש להזעיק בעניין זה שמיים וארץ בטרם יתרחש חלילה אסון נוסף'", מזכיר המבקר בדוח.
עד מועד סיום הבדיקה שעשה משרד המבקר (בנובמבר 2006), יותר מחמש שנים לאחר האסון הנורא באולמי ורסאי בירושלים בו נהרגו 23 בני אדם, טרם יושמו מסקנות דוח הביניים של ועדת זיילר וטרם נעשו פעולות הכרוכות ביישום הדוח הסופי שלה.
"גם החלטות הממשלה שהתקבלו בעקבות מסקנות הוועדה טרם יושמו", קובע המבקר. "רוב גופי השלטון המקומי שאמורים היו לבדוק את המבנים שבשטחם, לא מילאו את חובתם שבדין לפעול לבטיחות של מבני פל-קל".
על פי הדוח, בספטמבר 2002 דנה הממשלה בהמלצות דוח הביניים של ועדת זיילר והחליטה להקים מטה מקצועי-הנדסי כדי ליישום את ההמלצות. כמו כן, הוחלט להקים מינהלת לריכוז עבודות המטה והארגון.
המטה שהוקם פעל באופן רציף במשך שנה, אולם בחודש דצמבר 2005 הודיע יו"ר המטה לראש הממשלה ולשר הפנים דאז, אריאל שרון, כי הוא מתפטר כיוון שהממשלה לא מילאה את התנאים שהציב בפניה המטה.
כאשר סיים משרד המבקר את בדיקתו, למעלה מארבע שנים לאחר החלטות הממשלה, לא נעשו פעולות ממשיות ליישום ההחלטות, והמבקר מפנה אצבע מאשימה לעבר משרד
בחודשי פעילותו של המטה, הוא הכין עבור הרשויות המקומיות שורה של הנחיות לצורך אבחון ראשוני של הסיכונים האפשריים בשימוש במבני הפל-קל, ולנקיטת אמצעים לטיפול בהם. אך מכיוון שלא נחתם הסדר, לא הוצאו הנחיות אלה אל הפועל.
"טיפולם של משרדי הממשלה בהסדרת נושא השיפוי היה כושל והתאפיין בסחבת", נכתב בדוח. "משרד הפנים העביר את העניין למשרד המשפטים, אך לא נקט בפעולות אפקטיביות לקידום העניין. טיפולו של משרד המשפטים בעניין השתהה במשך חודשים רבים".
לטענת משרד המבקר, הטיפול הכושל ביישום הדוחות מעורר חשש בדבר קיומן של שתי בעיות יסודיות בנוגע לתפקודם של משרדי הממשלה, שאינן נוגעות רק לטיפול בנושא בטיחות המבנים. "מידת המחויבות של משרדי הממשלה בכל הנוגע ליישום החלטות הממשלה נוגעת למידת התיאום ולשיתוף הפעולה שבין המשרדים", נכתב בדוח.
המבקר מציין כי על משרדי הממשלה לפעול בנחישות ליישום ההחלטות, וכי על מנכ"ל משרד ראש הממשלה להגיש לממשלה בתוך פרק זמן קצר את המלצותיו בדבר כוח האדם והתקציב הדרושים לביצוען.
נושא נוסף בו עוסק הדוח הוא טיפול הרשויות המקומיות בנערות במצוקה. "שבע שנים לאחר שהתקבלה החלטה על הכנת תוכנית לטיפול בנערות במצוקה, משרד הרווחה לא הכין שום תוכנית", קובע המבקר.
על-פי הדוח, באפריל 1999 החליטה הממשלה לקדם את סוגיית הטיפול בנערות במצוקה, והטילה על משרד הרווחה להכין תוכנית עבודה לשנים 1999-2000. צוות שהקים משרד הרווחה הכין דוח שכלל המלצות בדבר מערך פעולות שנועדו למנוע הידרדרות של נערות במצוקה, אולם הדוח לא הוגש לממשלה מעולם, ולא יושם.
"הדוח נגנז בשל חילוקי דעות בין נציג משרד האוצר לבין חברי הצוות האחרים", מציין המבקר. "משרד הרווחה לא דיווח על המחלוקת למרות שהיה צריך לדווח כדי ליישם את החלטת הממשלה" .לינדנשטראוס מוסיף כי שבע שנים לאחר שהתקבלה ההחלטה, משרד הרווחה לא קבע את אמות המידה האמורות לטיפול בנערות במצוקה.
הדוח, שחושף כשלים חמורים בהתנהלותן של הרשויות המקומיות בנושא הטיפול בנערות במצוקה, קובע כי עובדות סוציאליות שמועסקות ברשויות וצריכות לאתר את הנערות, אינן עושות עבודתן.
"בעיריות שנבדקו: בני-ברק, לוד, עפולה וקריית-גת, עובדות אלו מסתפקות בקבלת מידע מיועצות בבתי הספר. העובדות לא איתרו נערות, לא יצאו למקום הימצאן ולא פעלו ליצירת קשרים עם נערות במצוקה", נכתב בדוח. עוד עולה ,כי הטיפול ב-20 נערות שהופנו על ידי גורמים בקהילה אל העובדות הסוציאליות, החל רק לאחר תקופה של בין שלושה חודשים לשנה וחצי.
בנוסף, נקבע כי ברשויות המקומיות שנבדקו, מתוך 78 נערות במצוקה שטופלו לאחר שניסו להתאבד, 45 לא קיבלו טיפול פסיכולוגי הולם כחלק משיקומן. כמו כן, מציין המבקר כי התקציב שמועבר לעיריות אלו לצורך טיפול בנערות במצוקה לא מנוצל במלואו.
דוח המבקר מתייחס גם לנושא השווקים והירידים ברשויות המקומיות. משרד המבקר בדק את העיריות רחובות, באר-שבע, קריית-אתא, חיפה, קריית-אונו, ראש-העין וראשון-לציון בין החודשים דצמבר 2005 לאוגוסט 2006, בדיקה שהעלתה ממצאים חמורים מאוד מבחינה תברואתית.
"מצבם התברואתי של השווקים ברחובות ובקריית-אתא היה ירוד", נכתב בדוח. "העירייה לא קבעה לווטרינר העירוני תוכנית ביקורת שתכלול גם את השוק העירוני ואת העסקים הטעונים אישור. עיריית רחובות ועיריית באר-שבע הזניחו את הטיפול באזבסט של השווקים. החומר התפורר והפך למפגע עבור המבקרים והסוחרים בשוק".
מהדוח עולה עוד כי בקריית-אונו ובראש-העין התקיימו ירידי אוכל ללא רישיון עסק, עובדה המעידה שהעיריות כלל לא בדקו את קיומם של תנאים נאותים להפעלת הירידים בכל הנוגע לתברואה ולבריאות הציבור.
עיריית רחובות ממשיכה ל"ככב" בדוח, בו מצוין כי בידיעת ראש העיר, עו"ד שוקי פורר, בתמיכתו או ביוזמתו, העניקה העירייה הטבות למכללת "ידע" בעיר. "המכללה זכתה לקידום האינטרסים שלה בעירייה ואף להטבות הקשורות בביטול חוב חשמל שצברה במשך חמש שנים", קובע המבקר.
בנוסף, נמצאו ליקויים בהתנהלות העירייה וראש העירייה פורר גם בכל הקשור להעסקת יועצי תקשורת. על פי הדוח, לאחר שממלאת מקומה של היועצת המשפטית של העירייה קבעה שהתקשרות עם יועצי תקשורת מחייבת הליך של מכרז, פנה ראש העיר לקבלת חוות דעת חיצונית מעו"ד רועי בר.
"לא היה כל צורך לפנות ליועץ משפטי חיצוני לחוות דעת נוספת, ובנוסף ראש העיר פנה ליועץ חיצוני שכבר הביע את עמדתו בעניין בפניו, מה שהכשיר את הקרקע עבורו להתקשר עם יועצי תקשורת שיש לו עימם היכרות מוקדמת ללא מכרז", נכתב בדוח. "משרד המבקר רואה בחומרה את התנהלותם של העירייה ושל ראש העירייה, עו"ד פורר".
גם עיריית תל-אביב-יפו זוכה לאזכור בדוח, ממנו עולה כי היא גבתה מתושביה, במהלך השנים 2001-2005, תשלומים כדי להקים חניונים ציבוריים, למרות שמרביתם לא הוקמו. בכסף שנשאר מתשלומים אלו, שהסתכמו עד חודש פברואר 2005 בסכום של 77.4 מיליון שקל, השתמשה העירייה לכסות את הגרעון שלה.
המבקר מציין כי חלק גדול מהתושבים ששילמו כסף כדי שיוקם חניון סמוך לביתם נותרו ללא הכסף וללא החניה, ותבעו מהעירייה החזר כספי. "העירייה אמנם הגיעה להסדר החזרים עם חלק ממי שתבעו את כספם, אך היא לא עשתה פעולות להשבת הכספים לאלה שלא תבעו", נכתב בדוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
