לי קופי?
פרסום ראשון: הקמפיין החדש של חברת לי קופר ממש ממש דומה להפקה שנעשתה עבור החברה במגזין 360 מעלות. תגובת לי קופר: "ההפקה היא על בסיס הקמפיין הבין לאומי". תשפטו בעצמכם
עד כאן הכל יופי. אבל מבט ממוקד יותר בקמפיין יגלה דמיון שאינו משתמע לשתי פנים להפקה מסחרית, שיצרו עבור אותה קולקציה אנשים שונים בתכלית במגזין האופנה והתרבות "360 מעלות". את קונספט ההפקה, שפורסמה במגזין לפני חודש וחצי לערך, יצרו הסטייליסטית שרון בונד והצלם גולי כהן. ספק אם שניהם ידעו כי הם תורמים לקמפיין המסחרי של לי קופר. כך או כך, לא צריך להיות גאון אופנה עולמי כדי להביט בתמונות ולראות את הדמיון החד בין שתי ההפקות. לנוחיותכם, חיברנו בין שתי ההפקות בפוטומונטאז' (בתמונה למעלה, מימין: שי יחזקאל ללי קופר. משמאל: גולי כהן עבור "360 מעלות").
חברת לי קופר לא נתנה קרדיט על הקונספט לאנשי הצוות שיצרו את ההפקה עבור "360 מעלות" ובדיוק בנקודה הזו עולה מהעניין צחנה לא נעימה. "ברור שאנחנו רגילים לראות מקרים שבהם חברה מקומית, למשל, מחליטה להעתיק הפקה מחו"ל. זהו מקרה מקובל", מסר שלא לייחוס גורם מקורב להפקת המגזין. "אבל זה מקרה שונה. אנשי 'לי קופר' היו יכולים לרכוש את ההפקה מהמגזין ואז לעשות בה כרצונם. נראה שהתעריפים של המגזין היו גבוהים מדי עבורם והם העדיפו ליצור את הכל מחדש עם צוות זול יותר".
ההפקה החדשה של החברה נעשתה עם הצלם שי יחזקאל והסטייליסטית מזל חסון. אל צילומי קולקציית הנשים האמורה התווספו צילומי אוסף בגדי הגברים. אלה, אגב, לא צולמו כלל עבור "360 מעלות". ניכר כי הקפידו בהפקה לשמר על רוח צילומי קולקציית הנשים: בגדי הגברים צולמו גם הם בשחור לבן, עם דוגמן בודד שמנסה לשמור גם הוא על ארשת פנים שלא היתה מביישת סטטיסטים נלהבים בקליפים של "בלינק 182".
כאמור, זו לא הפעם הראשונה בישראל שחברה מסחרית מתבססת על קונספט שהופיע בהפקת אופנה מגזינית. בהפקות מקומיות מקובל לראות השפעות מהפקות שמופיעות במגזינים בעלי חשיבות עולמית. די אם נזכיר במילה, למשל, את השימוש הרב (והמעיק משהו, אגב) שעשו כאן בעונה הקודמת בסוס כחלק מהסט. אחד ממקורות ההשראה לעניין היה הפקה בכיכובה של מדונה למגזין W, שם היא צולמה כליידי אנגליה לצידה של החיה האמורה. בהקשר הישראלי, חברת האופנה "אירית", למשל, הזדרזה להנחית את בר רפאלי על סוס מזדמן, וחברות אחרות פשוט יישרו קו עם הקונספציה המשומשת.
אין ספק כי בתעשיית האופנה (העולמית והמקומית כאחד) שוררת לעתים תחושת מבוכה לגבי הגבול שעובר בין העתקה להשראה. רק לפני חודשים מספר עלתה אצלנו שוב הסוגיה לסדר היום: זאת, כשאלינור דביר זיהתה כי שמלת כלה שעיצב רונן פארג' למיכל אמדורסקי בתוכנית "פרסי האופנה" נשאה דמיון רב מדי לשמלות קיץ 2005 של איב סן לורן. פארג' טען שמדובר בקו העיצובי שלו, אבל העין, לעומת זאת, זיהתה קווי דימיון שקשה להתעלם מהם בין השמלות. סביר כי הפיתרון לבעיה לא יימצא גם הפעם. הגבולות אפורים מדי, מטושטשים מדי וההכרעה בין העתקה למקורות השראה תמיד נותרת בידי המתבונן.
לפני מספר ימים נמסר לנו שלא לייחוס כי אנשי "360 מעלות" פתחו בהליכים משפטיים כנגד חברת לי קופר. נראה כי הפעם צוות המגזין לא מתכוון לעבור על העניין לסדר היום. במקביל, הופננו שלא לייחוס אל משרד הפרסום "פוגל - אוגילבי", בטענה כי הקונספט הבעייתי לקמפיין
קרן ארנלדס, מו"לית ועורכת האופנה של מגזין "360 מעלות", ציינה כי היא לא מעוניינת להגיב לדברים. גם שי יחזקאל, שצילם, כאמור, את ההפקה עבור חברת "לי קופר", סירב להגיב.
אדי מזרחי, סמנכ"ל לי קופר מסר באמצעות משרד יחסי הציבור "יפה אפרתי" את התגובה הבאה: "הפקת לי קופר ו - '360 מעלות' הופקה על בסיס קונספט הקמפיין הבינלאומי של החברה ובהשראתו. לא התקבלה פנייה לגבי הליך משפטי. כשתתקבל פנייה שכזו, נגיב".
תמר יסעור, מנכ"לית משרד הפרסום "פוגל - אוגילבי", מסרה כי "מדובר בשתי הפקות של חברת 'לי קופר' ועל כן לא ברור לי מדוע עולה כאן שאלת ההעתקה. אנחנו המשכנו בקו הפרסומי של החברה בקמפיין הסקיני ג'ינס".
נא להמתין לטעינת התגובות
