כיכב בהתנתקות – נפל בפרשת פריניאן
לאחר 28 שנים בשירות המדינה, פושט קראדי את מדיו ומסיים את תפקידו לאור הביקורת הנוקבת שנמתחה עליו. דרכו של המפכ"ל הצעיר לצמרת
מרגע כניסתו לתפקיד, לא זכה רב-ניצב קראדי לרגע של חסד. בנוסף לירושה שקיבל מקודמו בתפקיד שלמה אהרונישקי - פשיעה משתוללת, גירעון תקציבי עמוק של כ-400 מיליון שקל, צורך בקיצוץ מיידי של אלף תקנים ומצב ביטחוני רעוע - נאלץ המפכ"ל הטרי להתמודד עם אי-שביעות רצונם של ניצבים שנותרו במערכת, וחשו מקופחים נוכח הפיכתו של מפקד מחוז הדרום בן ה-44 לשוטר מספר 1. במסדרונות מטה המשטרה נשמעו טענות רבות על כך שמינויו של קראדי נבע משיקולים פוליטיים, על חשבון קצינים ותיקים ומוערכים ממנו.
ואכן, מינויו למפכ"ל בשנת 2004 היה נקודת השיא במסלול קידומו המטאורי במשטרה של הילד מבת-ים. ב-1984 הוא השתחרר מהצבא בדרגת סרן, לאחר ששימש כמ"פ בחטיבת הצנחנים, ושירת במשמר הגבול. בהמשך דרכו פיקד על פלוגות מג"ב בתל-אביב ובעיר העתיקה, ולאחר שורת תפקידים במשמר הגבול קיבל את הפיקוד על מרחב לכיש, בגיל 36. בתפקידו הבא שימש כמפקד בסיס ההדרכה של מג"ב.
קראדי קודם לדרגת ניצב, וב-2001 מונה למפקד משאבי האנוש. שנה בלבד לאחר מכן, נבחר קראדי לכהן כמפקד מחוז דרום. עם סיום כהונתו של המפכ"ל הקודם, שלמה אהרונישקי, נפתח המירוץ להחלפתו, כאשר בין השמות המובילים היו מפקד מחוז צפון יעקב בורובסקי, מפקד מחוז ירושלים מיקי לוי, מפקד מחוז תל-אביב יוסי סדבון וסגן המפכ"ל דאז, יצחק אהרונוביץ (שכיום מכהן כחבר כנסת מטעם ישראל ביתנו).
המשימה המשמעותית הראשונה לה נדרש היא תוכנית ההתנתקות, אליה נשאב קראדי מהיום הראשון בו ישב על כסא המפכ"ל. למרות המתח העצום והעימותים הבלתי פוסקים במהלך פינוי יישובי חבל עזה וצפון השומרון, עברו ימי ההתנתקות ללא נפגעים והיא נחשבה להצלחה, שאף שיפרה את תדמיתה של המשטרה.
אולם ה"רגישות והנחישות" בהן התאפיינה כוחות המשימה הצבאיים והמשטרתיים לא היו מנת חלקם
אולם לצד ההגנה על שוטריו, המפכ"ל לא התעלם מהליקויים, אשר כבר במשימת הפינוי הבא אליה נדרשה המשטרה, בית שפירא בחברון, נרשמה הצלחה לא מבוטלת.
כהונתו של קראדי תיזכר בעיקר עקב מעורבותו בפרשת פריניאן, בהיותו מפקד מחוז דרום. חברי ועדת זיילר הטילו בו דופי בעיקר על כך שלא ייחס את החשיבות הראויה לרצח פנחס בוחבוט, שלפי החשדות ביצע השוטר צחי בן-אור בעודו על מדים.
הפרשה התפוצצה בתקשורת בתחקיר שפורסם בתוכנית "עובדה", בו נטען כי קראדי מינה את נצ"מ לוי לתפקיד מפקד ימ"ר דרום גם אחרי ששמע על החשדות נגדו. יתרה מכך, מסקנות התחקיר העלו כי קראדי ידע כי לוי לא עבר את בדיקת הפוליגרף אליה נשלח, ואף ניסה להכשילה. הוא אף סירב לאחר מכן לבצע בדיקה נוספת. את כל המידע הזה לא הביא קראדי לידיעת סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, ובכך למעשה סלל לכאורה את הדרך למינויו של לוי לאחד התפקידים הרגישים ביותר במחוז הדרומי.
בעדותו של קראדי בפני חברי ועדת זיילר נחשפה תמונה עכורה במיוחד של התנהלות צמרת המשטרה, כאשר טען המפכ"ל כי נסחט על ידי אחד מפקודיו, נצ"מ אמיר גור, המעורב בפרשה.
בטרם פורסמו מסקנות הוועדה העריכו מקורביו של קראדי כי המפכ"ל לא צפוי להיפגע באופן ממשי ממסקנות ועדת זיילר, מאחר והוא נמצא לקראת סיום כהונתו בקיץ הקרוב. בנוסף, ציינו אותם גורמים כי מסקנות הוועדה מתייחסות לכהונתו של קראדי כמפקד המחוז הדרומי וגם אם תהיינה הערות כלשהן על כשלים בתפקודו, מדובר ב"אבסורד", בהתחשב בעובדה שקראדי משמש כראש הפירמידה מזה שנתיים וחצי.
"גם אדם נטול רגשות יודע שניהול משטרה בצילה של ועדת חקירה הוא לא דבר פשוט ומשפיע על המורל", אמר קראדי באיפוק ל-nrg מעריב לפני 8 חודשים, בריאיון בנושא מכתב האזהרה. כיום, לאחר פרסום מסקנות ועדת זיילר, התגובה שלו הרבה יותר נחרצת.
נא להמתין לטעינת התגובות
