רודנות האוצר
במבי שלג סבורה שתוכנית החינוך שמציע האוצר נטולת חזון. חמור מכך הוא הכוח שהמשרד הזה צבר
מדידת "ביצועי בית הספר" ופרסום "הישגי המורים" אינם מתכון למהלך חינוכי ראוי. להפך. היעדר חזון חינוכי כלשהו מן התוכנית המוצעת נובע מהעובדה שאין מזהים היעדר זה ככשל העיקרי של המערכת, הגורם לניוונה ולהתפרקותה.
הוראה איננה, כפי שאמרה בצדק שרת החינוך יולי תמיר, "סוג של הרצת מניות". הוראה וחינוך הם תהליכים, שבהם המורה אמור להנחיל לתלמידיו עולם של ערכים, מחשבות ותובנות, לצד עולם של ידע. הידע המתמטי ורכישת השפה האנגלית אינם, ולא צריכים להיות, פסגת ההישגים שמנחילה מערכת החינוך הישראלית. אם אכן כך הוא הדבר, הרי שבית הספר הממלכתי הוא מיותר ונשלח את ילדינו ל"ברליץ".
תוכנית האוצר תגדיל את הפערים בין בתי הספר החזקים לחלשים, הקיימים ממילא כבר כיום, תרוקן את התהליך החינוכי מעיקרו ותהפוך את מה שעוד נותר ממערכת החינוך המפוארת שהיתה לישראל פעם למגרסת ציונים דוחה במיוחד.
הרעיון להעביר את ניהול בתי הספר לרשויות המקומיות הוא נכון ביסודו, אך מרוחק מן המציאות הישראלית. במדינה שבה רשויות מקומיות כה רבות סובלות מתת תפקוד, הצעה זו היא בגדר הרס גמור של מערך בתי הספר ביישובים אלה.
להחזיר את האוצר למימדיו המצומקים
ההצעה להעלות את שכר המורים איננה רק נכונה, היא מחויבת המציאות. העובדה כי שכר המורים כיום דומה יותר לשכר המשולם לבייביסיטר מאשר למשכורת עבור העבודה החשובה ביותר לעתיד החברה, מעידה על הרס שיקול הדעת הלאומי, שניתן בידי ממשלות רופסות, חסרות עמוד שדרה ערכי ונעדרות חזון.
העלאת שכר המורים הפכה לשוט, שבאמצעותו שולט משרד האוצר באופי הרפורמה שתתקבל לבסוף. דהיינו: משרד האוצר מנסה להשליט את עולם הערכים הקפיטליסטי הרודני ביותר על מערכת החינוך הישראלית באמצעות הרפורמה שאותה
הוא מציע, ואם משרד החינוך איננו נכנע לתכתיב הזה, לא יעלו את שכר המורים.
ומדוע רכש לעצמו משרד האוצר כוח כה רב? מדוע אין למשרד החינוך אוטונומיה להציע תוכנית משלו? הן לשם כך נבחרה שרת החינוך הנוכחית, המתנגדת בכל לבה להצעת האוצר.
ובכן, חברים, הסיבה היא פשוטה מאוד: מי שמנהל כיום את ישראל הוא משרד האוצר. הוא קובע את סדר היום החברתי-כלכלי שלנו והוא קובע את סולם הערכים הישראלי העכשווי. זהו משרד שיצא משליטה, והגיע הזמן להחזיר אותו לממדיו הטבעיים, המצומקים.
נא להמתין לטעינת התגובות
