הילדים השקופים
ר' היה בן 13 כשנענה לראשונה לקיום יחסי מין עבור תשלום. כמותו, אלפי נערים עוסקים בזנות, ומדי שנה נוספים מאות. בעל"ם מנסים לעזור להם לחזור לחיים
"הפעם הראשונה שבה קיבלתי תשלום עבור סקס היתה ממש בערב הראשון שבו נרשמתי לאתר ההיכרויות", הוא מספר. "כתבתי את גילי ומיד פנה אליי גבר בן יותר מ-30. לא היה ברור לי מה זה אומר ומה צריך לעשות והוא הציע לי 'תמיכה', שזה שם קוד לכסף. היססתי והוא הציע לי לנסות לראות איך זה ואמר שישלם לי 300 שקל לפחות משעה".
ר' התפתה להצעה, והגיע לביתו של אותו גבר, שנמצא במרחק כמה רחובות מבית הוריו. "זה היה מאוד קר ומנוכר", הוא משחזר. "הגעתי אליו, הוא שם קלטת פורנו בווידיאו והחל להפשיט אותי. אחרי שקיימנו יחסים יצאתי מהבית שלו וחשבתי לעצמי: 'למה אני עושה את זה?'. אבל מצד שני, גם היתה לי תחושה של כוח. קיבלתי 300 שקל והדבר סימל בעיניי שהאיש הזה מעוניין בי כל כך שהוא מוכן לשלם לי".
ר' המשיך להיכנס שוב ושוב לאתר ההיכרויות, לחפש את הלקוח הבא. הוא מצא עצמו כמעט מדי ערב במוניות בדרך לבתי מלון ולבתים פרטיים, שם המתינו לו גברים ששילמו לו עבור מין.
כמעט בכל התקופה שבה עסק בזנות גר ר' בבית, עם הוריו. הם שכירים במגזר הפרטי במצב כלכלי טוב, שמתגוררים בשכונת מגורים פרברית מהוגנת במרכז הארץ. להורים, הוא אומר, לא היה מושג מה הוא עושה בלילות מול המחשב. וכשהם היו בטוחים שהילד הולך להיפגש עם חברים, הוא היה יוצא למקומות אחרים לגמרי. גם בחטיבת הביניים ומאוחר יותר בתיכון לא ידע איש על המצוקה הגדולה שהוא נמצא בה. אף אחד לא היה מאמין שהתלמיד הטוב שפעיל בתנועת נוער מוכר בלילות שירותי מין.
ר' לא לבד. על פי נתונים של עמותת על"ם, כמוהו ישנם בישראל כ-5,000 בני נוער שעוסקים או עסקו בעבר בזנות. בעמותה אומרים שרק בשנה האחרונה עסקו אלף בני נוער בישראל בזנות. על פי הערכות בעל"ם, מדי שנה מצטרפים למעגל הניצול בין 500 ל-700 בני נוער, ומדובר בעלייה
נתון משמעותי נוסף, שהופך את הניצול של בני נוער לסמוי מן העין אפילו יותר, היא העתקת זירת הפעילות מגנים ציבוריים ומהרחוב לאתרי האינטרנט. אם לפני שלוש שנים 54% מהעוסקים בזנות שהיו בקשר עם עלם פעלו ברחוב, 16% בדירות פרטיות, 9% במועדונים ורק 6% דרך האינטרנט, הרי שכיום 28% מבני הנוער שעוסקים בזנות עושים זאת דרך אתרי היכרויות באינטרנט ו-26% דרך מועדונים. נתון מפתיע הוא ש-10% מבין הלקוחות הם נשים. עם זאת, בעל"ם מדגישים כי ברוב המכריע של המקרים מדובר בזוגות שמשלמים לנערים או לנערות תמורת מין, ביוזמת הגבר.
לדברי ציון גבאי, מנכ"ל עמותת על"ם, השימוש באינטרנט הביא לגידול משמעותי בהיקף התופעה. "אם בעבר לקוחות, שרבים מהם גברים נשואים, היו צריכים לצאת לתל-ברוך או לגנים ציבוריים ולהסתכן בחשיפה, הרי שהיום, בזכות הטכנולוגיה, קל הרבה יותר לעשות זאת באופן מחתרתי", אומר גבאי. "כל התופעה הזו הרי מיועדת להסתרה. הסוד והמחתרתיות הם תנאים חיוניים לקיומה. האינטרנט מאפשר את זה".
בעל"ם אומרים שכל בני הנוער שעוסקים בזנות נמצאים במצב נפשי קשה, וכולם נמצאים בסכנה מתמדת. כולם חשופים לסכנה של הידבקות במחלות, חלקם הגדול חוו אונס, אלימות ושוד. "יצא לי פעם להגיע לדירה שבה הוחזק נער כנראה בכוח, ומי שהחזיק אותו שם השכיר אותו לכל מיני לקוחות אחרים", מספר ר'. "הגעתי לשם עם לקוח ובאיזשהו שלב הוא ביקש מהילד שהוחזק שם לעשות משהו. כשהוא סירב, הוא שלח אותו לבעל הבית והוא הכה אותו מכות רצח. ברחתי משם במהירות כי פחדתי שגם אותי הם יכלאו".
דורית פרידמן, מנהלת פרויקט "ערים בלילה" של על"ם, אומרת שהתחושה המשותפת לכל בני הנוער שעוסקים בזנות היא בדידות איומה. גם כשיש להם חברים או משפחה, הם הרי לא יכולים לחשוף את הסוד ועל כן תחושת הלבד מועצמת. "התחושה היא שאתה לבד בעולם. אין לך חברים שאתה יכול לספר להם את האמת, ולהורים בטח שלא", אומר ר'.
"אני לא יכול לתאר מה הרגשתי כששלחתי תמונה ללקוח באינטרנט והוא אמר לי שאני לא שווה 300 שקל. זו תחושה נוראית וקשה. אתה מנהל משא ומתן עם לקוחות כמו בשוק. הלקוח מספר לך מה הוא רוצה לעשות, אתה נותן מחיר, ומתחילים להתמקח. אף אחד גם לא מתאמץ להיות נחמד לאף אחד. גם כשנפגשים זה 'שלום שלום', והולכים לבית של הלקוח או למלון. היו לקוחות שניסו להתחיל לדבר ולייצר שיחה אבל פשוט לא היה לי אכפת מהם, כמו שנהג מונית מדבר איתך ואתה סתם מהנהן".
לכל אלה מתווסף חשש כבד ממפגש עם הלקוחות שלא במסגרת פגישה שתואמה מראש. "הלקוחות שלי היו בעלי עסקים, רופאים, עורכי דין, קצינים בצבא וכאלה שניתן לפגוש בכל מקום", אומר ר'. "קרה לי כמה פעמים שפגשתי לקוחות שלי, והיתה התעלמות הדדית זה מזה. היו גם כאלה שאיימו עליי שאם אני אספר אז הם ימצאו אותי". בעל"ם אומרים שאחת הסיבות לכך שאותם בני נוער לא מתלוננים ולא מבקשים עזרה גם כשהם מגיעים למסקנה שהם זקוקים לה, היא אובדן האמון בעולם המבוגרים. "בשבילם כל גורם מקצועי כמו שוטר, רופא ועובד סוציאלי עלול להיות לקוח פוטנציאלי שירצה לשכב איתם. למרות שזה לא רציונלי, כך הם רואים את החברה", אומרת פרידמן.
פרויקט "ערים בלילה" של על"ם, שפועל כבר מספר שנים, נועד לאתר בני נוער שעוסקים בזנות ולקיים קשר רציף איתם במטרה להציב להם אלטרנטיבות ליציאה ממעגל הזנות והניצול. המתנדבים מנסים לייצר עם בני הנוער קשר בינאישי נורמטיבי, כזה שמבוסס על אמון ולא על ניצול, כדי להוציא אותם משולי החברה ולעזור להם לחזור ולבנות חיים רגילים של בני נוער. "אנחנו מנסים לעזור להם להתחבר מחדש לחלומות הילדות שלהם", אומרים בעלם.
ככל שהחשיפה לאינטרנט בישראל הלכה וגדלה, שינו פעילי העמותה את דרכי פעולתם. אם בעבר עיקר העבודה היה להסתובב בגנים ולאתר בני נוער שעוסקים בזנות, בשלוש השנים האחרונות החלו אנשי יחידת האיתור של העמותה להיכנס לאתרי אינטרנט וליצור קשר אישי עם בני נוער שמציעים שירותי מין. "האפשרות של שיחה אחד על אחד עם אותם בני נוער, שעלולה לגרום לכל כך הרבה נזק, היא גם זו שמאפשרת לנו להגיע אליהם, לרכוש את אמונם ולשכנע אותם להישאר עימנו בקשר", אומר גבאי.
בימים אלה עורכים בעל"ם הסברה באמצעי התקשורת להעלאת המודעות לתופעת העיסוק בזנות בקרב בני נוער. הפרסומת המטרידה, שהכין בהתנדבות משרד הפרסום ראובני-פרידן, מציגה את שגרת יומו של ילד, אבל הילד שעל המסך הוא בעצם בובת מין מתנפחת. בעמותה אומרים כי המטרה העיקרית של הקמפיין היא לשנות את התודעה של מרבית הציבור לגבי תופעת הזנות של בני נוער ולהטיל את האחריות לה על החברה עצמה, שמעלימה עין, ועל הלקוחות שכמעט בכל המקרים הם גברים בוגרים. "כמו בכל עסק אחר גם כאן ישנה עקומה של היצע וביקוש", אומרת פרידמן. "אם לא יהיה לזה ביקוש, גם בני נוער שהידרדרו לתחתית של התחתית לא יוכלו לעסוק בזנות רק משום שלא יהיה מי שיקנה מהם את השירות.
"אם רוצים להתמודד עם התופעה הזו, חייבים ראשית להיפטר מכל מיני מיתוסים או תפיסות שגויות לגביה. כל הנערים שעוסקים בזנות מגיעים מבתים בעייתיים וחוו חוויה כלשהי של דחייה, התעללות פיזית, נפשית או מינית. כל זה לא אומר בהכרח שהמשפחות הן עניות ולא משכילות. למתבונן מבחוץ לעתים נדמה שמדובר במשפחה מתפקדת: הורים עובדים, בעלי עסקים, לעתים בעלי תפקידים בכירים במגזר הציבורי, מתפרנסים בכבוד, מתנסחים ברהיטות, כאלה שגידלו את ילדיהם בשכונות טובות, במושבים או בקיבוצים".
ומה לגבי הפיתוי הכספי כמניע לעיסוק בזנות בקרב בני נוער? "אין אפילו נער או נערה אחת שעוסקים בזנות ממקום של עוני או צורך בכסף. לא קיים דבר כזה", אומרת פרידמן. "הכסף אולי מגדיל את הפיתוי ואת אשליית השליטה שיש לנערים לגבי החיים שלהם, אבל במאה אחוז מהמקרים מדובר בבני נוער שחוו התעללות כלשהי בבית". לדברי גורמי המקצוע בעמותה, אין הבדל גדול בין בנות לבין בנים שעוסקים בזנות מבחינת הנסיבות שדרדרו אותם. כמו כן, כשמדובר בבנים, לא תמיד מדובר בכאלה בעלי נטייה מינית הומו-סקסואלית. "מדובר בבנים שחוו התעללות כלשהי", אומרת פרידמן. "אצל חלק מהם ההתעללות היתה על רקע זה שהם הומואים, אבל לא אצל כולם".
לדבריה, ישנם מקרים רבים שבהם מתנדבי פרויקט "ערים בלילה" מגלים כי ההורים ידעו מה עושה בנם בשעות הלילה ובחרו להעלים עין מתוך קושי להתמודד. "הם עושים זאת, גם כי הם לא יודעים כיצד להתמודד עם מה שהילד עושה וגם כי זו בושה. ברגע שמתחילים לדבר על זה במשפחה זה מיד מקושר לכישלון הורי, וזה מאוד קשה להתמודד עם כישלון. מעט מאוד הורים רוצים להיכנס איתנו לקשר טיפולי כדי להפסיק את זה".
ר' סבור שבמהלך ארבע השנים שבהם עסק בזנות הוריו לא ידעו דבר. "הם לא שאלו כלום ולא ידעו למרות שגרתי איתם כמעט כל התקופה. הייתי אומר שאני הולך לחבר ובעצם הייתי הולך ללקוח ולא היתה להם דרך לדעת", הוא מספר. "אני לא יכול להגיד אם אי פעם אספר להם מה עשיתי. היחסים עם ההורים עוברים תהפוכות כל הזמן. עכשיו אני כן בקשר איתם, והיו תקופות שלא".
הגורמים המקצועיים בעלם נשארים בקשר עם בני הנוער שנים רבות לאחר ההיכרות הראשונה איתם, גם אם הם מצליחים לצאת ממעגל הזנות וגם אם לא. כך או כך, בעמותה אומרים שהעיסוק בזנות הוא מערבולת שגורמת נזק בלתי הפיך. "עד יומם האחרון יצטרכו הנערים והנערות האלה להתמודד עם העיסוק בזנות. האופציה של לחזור לעיסוק בזנות קיימת תמיד, גם לכאלה שהצליחו להיחלץ", אומרת פרידמן.
ר' נמצא בקשר עם על"ם כבר כמעט שנתיים. בתחילה שמר על קשר עם מתנדבי העמותה, ובמקביל המשיך לעסוק בזנות, ובתהליך איטי הצליח להיחלץ. "הפסקתי עם הזנות ברגע שהגעתי למצב שאני פשוט לא מרגיש כלום. זו כבר לא היתה שאלה של אם אני נהנה מהסקס או לא, הייתי פשוט חסר תחושה", הוא מספר. לצבא הוא לא התגייס, אבל כיום, כמעט שנה לאחר שפגש את הלקוח האחרון שלו, הוא עובד בעבודה רגילה, גר לבד, מפרנס את עצמו ומנסה לבנות חיים חדשים. את הכרטיס באתר ההיכרויות הוא מחק, ומנהל מערכת יחסים עם בחור צעיר שלא יודע דבר על עברו. "אני לא יודע אם אני אספר לו בקרוב", אומר ר'. "אין לי מושג איך הוא יגיב לזה. הסיכון פשוט גדול מדי".
קו הסיוע של על"ם: 03-5609994
נא להמתין לטעינת התגובות
