"78% לא מאמינים בהנהגה"
סקר של הוועדה לבחינת שיטת הממשל מגלה גידול של 23 אחוז בחוסר שביעות הרצון מהשלטון
מהנתונים עולה כי 78 אחוז מהציבור לא מרוצים מההנהגה הפוליטית במדינה: גידול של 23 אחוז ברמת אי-שביעות הרצון לעומת סקר דומה שנערך אשתקד. הסיבות העיקריות לחוסר שביעות הרצון מפוליטיקאים הן שחיתות (32 אחוז), חוסר ניסיון (12 אחוז), חושבים רק על עצמם (10 אחוז), הנהגה חלשה (9 אחוז), דואגים רק לעשירים (5 אחוז).
ארבעה אחוז מהמשיבים סבורים כי הפוליטיקאים חסרי השכלה, חסרי אידיאולוגיה ושאין להם דרך ברורה או אחריות אישית כלפי הציבור שבחר בהם. 68 אחוז מהציבור מאמינים כי הפוליטיקאים כיום גרועים יותר מאשר הפוליטיקאים בעבר - עליה של 8 אחוז לעומת סקר זהה שנערך בשנה שעברה.
העמדות ביחס לשיטת הבחירות הנוכחית לכנסת חלוקות: 36 אחוז מהמשיבים מרוצים או מרוצים מאד משיטת הבחירות הנוכחית לכנסת, ושיעור זהה מאוד לא מרוצה או לא מרוצה מהשיטה.
"מגמה מתמשכת ומחריפה, שחייבת להדליק נורות אזהרה"
הסיבות העיקריות לחוסר שביעות הרצון משיטת הבחירות הנוכחית לכנסת הן רצון לבחור ישירות באדם או במנהיג ולא במפלגה (28 אחוז) ותחושה שהמפלגות בוחרות אנשים או מנהיגים לא מתאימים (11 אחוז). כמחצית מהמשיבים, סבורים כי צריך לשנות את השיטה בה נבחרת כיום ההנהגה הפוליטית של המדינה.
אשר לבחירות אזוריות, ל-43 אחוז מהציבור יש דעה חיובית לגבי שיטת בחירות חדשה עם אלמנט אזורי, במסגרתה 50 אחוז מחברי הכנסת יבחרו ברשימה אזורית והשאר
יבחרו ברשימה ארצית.
פרופ' דוד מנשרי, נשיא המרכז הישראלי להעצמת האזרח, אמר בתגובה כי "הנתונים שהועלו בסקר משקפים תחושה של מיאוס ושל תסכול בציבור מהמערכת הפוליטית, מפוליטיקאים ומההנהגה הפוליטית".
לדבריו, "זוהי מגמה מתמשכת, אך גם מחריפה, החייבת להדליק נורות אזהרה בוהקות". מנשרי עוד אמר כי מהסקר עולה כי הציבור חש שהמפלגות לא בוחרות מועמדים ראויים לכנסת ועל כן הציבור רוצה מעורבות ישירה יותר בבחירות נציגים לכנסת.
נא להמתין לטעינת התגובות
