מסר לדאונינג 10
יחיאל לייטר מציג שיחה בין לבני לעמיתתה הבריטית, שטובה לנו, אבל כנראה לעולם לא תתקיים
- לבני: שלום מרגרט, אני שמחה לארח אותך בירושלים בירתנו, אבל אני רוצה לציין כבר בתחילת שיחתנו שממשלת ישראל איננה מקבלת את דבריו של ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, ש"אין שום נושא חשוב יותר שעלינו לפתור מאשר הנושא הישראלי-פלשתיני".
בקט: שלום גם לך ציפי. אני חייבת לציין שלא הכרתי עד עכשיו את הצד הזה שלך, הייתי אומרת הצד היותר לאומי. האם כוונתך לומר שאינכם "המרכיב המשפיע ביותר על שלום העולם", כפי שאמר טוני?
לבני: אלה העובדות מרגרט. מאז הקמתה של מדינת ישראל היו 22 מלחמות במזרח התיכון ללא שום קשר לישראל ולפלשתינים. חוץ מאשר בישראל ובתורכיה – שתי הדמוקרטיות הבודדות במזרח התיכון, אין תרבות של יישוב סכסוכים בדרכי שלום, והמצב רק הולך ומחמיר.
בקט: אני מנסה להבין אותך. את מתכוונת לומר בעצם שהפיגועים ברכבת התחתית בלונדון לא נבעו מתביעות הפלשתינים לריבונות?
לבני: בדיוק. אל-קאעידה הוקם לאחר נסיגת הכוחות הסובייטיים מאפגניסטן ב-1989 ללא שום זיקה למאבקם של הפלשתינים, והארגון דווקא התחזק וביצעו פעולות טרור בשנות ה-90. השנים בהן נעשו וויתורים ישראליים מפליגים, בהסכמי אוסלו, עזה ויריחו, הסכמי הביניים ביו"ש, חברון, וואי וקמפ דיוויד של ברק.
בקט: אולי השלום לא הגיע משום שישראל לא עשתה מספיק וויתורים?
לבני: הבעיה איננה טמונה בחוסר רצון לוויתורים אלא בחוסר היכולת או הרצון של הערבים להשלים עם עצם קיומה של מדינת ישראל. ללא עמדה זאת היה שלום מזמן. זו עמדה קיצונית ביחס לערכים של בריטניה ושל המערב, ולכן קשה לכם להבין שהיא איננה עמדה קיצונית בעולם הערבי.
בקט: משתמע בדבריך שגם אם נגיע להסכם שלום בין ישראל לפלשתינים לא ישכון שלום עולמי. אך האם אינך חושבת שאנו צריכים לפתור לפחות את הנושא הישראלי-פלשתיני?
לבני: ישראל עדיין רוצה מאוד להשכין שלום במזרח התיכון, אבל למדנו כמה דברים בשנים האחרונות. הוויתורים שלנו לא השיגו כלום. עד עכשיו סבלנו מתסמונת האישה המוכה שמאשימה את עצמה, לא עוד.
בקט: אבל מה עם המתונים, כמו אבו-מאזן למשל? לבני: כל התקוות שלנו לשווא. לאבו-מאזן יש אותה לשון כפולה כמו שהיתה לערפאת, שבאנגלית אמר דבר אחד ובערבית דברים אחרים לגמרי.
בקט: אז אני מבינה מדבריך שעל שחרור ברגותי אין מה לדבר?
לבני: את מבינה נכון. ברגותי הוא רוצח שפל. הוא אינו גורם ממתן. אנחנו נעודד מתינות אמיתית לפי הסטנדרטים שלנו, לא אנשים שהוגדרו על פי התקשורת כמתונים.
בקט: זאת אומרת שגם מסמך האסירים אינו מהווה פריצת דרך למו"מ לשלום.
לבני: ההפך הוא הנכון. הוא מסמך קיצוני ביותר. הוא דוגל בזכות השיבה, שמהווה שם קוד לחיסולה של מדינת היהודים, וממשיך לתמוך ברצח ישראלים.
בקט: אז אין מקום להמשיך לדבר על שתי מדינות לשני העמים.
לבני: נכון, לפחות לא בעתיד הקרוב. ניסינו לסגת מתוך הסכמים וקיבלנו את הטרור של הפת"ח. ניסינו לסגת ללא הסכמים וקיבלנו את
בקט: אומר לך את האמת, אבל שיישאר פה בחדר, בבריטניה כל כך מפחדים ש"לונדוניסטאן" שכבר מתפתחת אצלנו תהפוך ל"חמאסטאן" שלכם בעזה. אנחנו מחפשים גלולה לשיכוך כאבים - ואתם האקמול.
לבני: שיחקנו את התפקיד הזה ב-15 השנים האחרונות וזה המיט עלינו רק אסונות. הענקנו לגיטימציה לרוצחים, עקרנו יישובים, הרסנו משפחות. פגענו אנושות בציונות שמאחדת את כולנו. אתם קיבלתם אקמול ואנחנו סרטן.
בקט: את כל כך צודקת, אך מה עלינו לעשות?
לבני: ראשית כל, על ישראל לעצור את מגמת הנסיגות ולהתגבש סביב שטחי מולדת שאסור בשום תנאי לסגת מהם משום שהם נחוצים לביטחונה ולקיומה. על המערב לתמוך בצעדי ישראל אלו ולפעול באופן בלתי מתפשר נגד הצונאמי של האיסלאם הרדיקאלי, ובראש ובראשונה לעצור את ההתחמשות האיראנית, דבר שיהווה מכה קשה לטרור כולו.
בקט: דברייך חשובים וראויים. אעביר את המסר לדאונינג 10.
זה כמובן תמליל של שיחה שלא התקיימה, ולמרבה הצער כנראה גם לא תתקיים. ולא בהכרח משום ששרת החוץ הבריטית איננה פתוחה לשמוע דברים מסוג זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
