בהלת הזהב שמאיימת על האמזונס
כסף אולי מניע את העולם, אבל זהב עלול להרוס אותו: אלפי כורים השתלטו על גדות נהר הג'ומה ברזיל, לאחר שבאינטרנט פורסם שניתן למצוא שם את העושר. עצים כרותים, בורות עמוקים ומלריה הם רק חלק מהנזקים הנלווים לפשיטת החולמים על יערות הגשם
כסף אולי מניע את העולם, אבל בהלה לזהב עלולה ממש להרוס אותו. עצים נפולים, בורות עמוקים והררי זבל תוצרת ידי אדם הם רק חלק מההשלכות שיש לבהלת הזהב החדשה אשר מביאה אלפי חולמים לחפש את מזלם והונם בנהר הג'ומה, באיזור שזכה כעת לשם "אלדורדו דה ג'ומה" – על שם עיר הזהב האגדית, אלדורדו.
ההמונים החלו לפקוד את המקום בעקבות פרסום באינטרנט לו אחראי מורה למתמטיקה, אשר תיאר את האוצרות ששולים מחפשי הזהב במקום. כעת יש בין 3,000 ל-10,000 איש אשר עסוקים בכריתת עצים תמירים, בהסתת זרמים ובכריית כורים, באיזור שעד לפני כחודש היה יער גשם נקי ובלתי נגוע.
ברי המזל הבודדים שיצליחו לאסוף מספיק פתיתי זהב, יוכלו למכור אותו במחיר של 530 דולר לאונקיה – הון במונחים מקומיים, בעיר הקרובה אפווי (Apui) הנמצאת כ-75 ק"מ צפונית לאיזור הכרייה. אבל אפילו מי שאינו תר אחר הזהב ורק משרת את התעשייה החדשה, כמו הסבלים, המנקים והמבשלים, מרווחים כעת פי שישה משכר המינימום. לא פלא, אם כן, שרבים מתפתים להגיע למקום.
"אני כורה באמזונס מאז 1978, וזה הכי טוב שראיתי", אמר ג'ואאו ליאנדרו דה אסדו, בן 70, אשר שלה כבר 70 אונקיות זהב מהנה בשווי של 19 אלף דולר, במהלך 17 ימי עבודה בלבד. חצי מההכנסות הופרשו לאדם אשר תבע בעלות על החלקה בה עובד דה אסדו ועוד שמונה אחוזים הלכו לחוזה פררה דה סילבה פילהו, אשר טוען לבעלות על איזור הכרייה כולו.
בעוד המלריה פושטת במהירות בין הדיירים הארעיים של עיירת הכורים, המסורים מנסרים בקצב לטובת הקמת תשתיות בשכונות המאולתרות שבקרחת היער. יש שם כבר מסעדות וברים, מספרות ומאפיות, חנויות ציוד וכמובן גם חנויות תכשיטים – הרוב בנוי מעצים שנכרתו זה מכבר.
המשטרה הגיעה גם היא למקום, בתקווה להשליט קצת סדר ולמנוע גניבות ומעשי אלימות. עד לאחרונה התנהלה הכרייה במקום על מי מנוחות בידי מספר מצומצם של אנשים. לפני כחודש פירסם מורה למתמטיקה מהעיר הסמוכה את תמונותיהם וסיפוריהם של הכורים המעטים באינטרנט, והשאר היסטוריה.
"ייתכן שלא היה לו מושג למה זה יגרום", אמר אחד השוטרים במקום. "אנשים רואים כזה דבר ברשת וחושבים שהם יעשו אתו הדבר בעצמם. אבל האמת היא שעל כל אדם שמצליח יש 30 שחוזרים הביתה בידיים ריקות".
גיאולוגים מטעם המדינה מנסים כעת לאמוד כמה זהב עוד נשאר בנהר, בעוד גורמים סביבתיים נאבקים למנוע מהכורים להשתמש בציוד כבד ובכספית, אשר גורמת לצירוף של חלקיקי זהב
כבר עכשיו נהרות קטנים של בוץ זורמים בשטח, ומצביעים על כך שהכורים משתמשים בסילוני מים בניגוד להוראות הרשויות. "רוב הזהב שאפשר לשלות ביד כבר נאסף, אבל אם הם ישתמשו בציוד כבר האיזור יתפוצץ", אומר כורה ברזילאי ותיק.
הסוכנות לחידוש הקרקעות בברזיל טוענת שהשטח נמצא בבעלות ממשלתית. אבל כעת, כשהכורים כבר השתלטו על האיזור, הרשויות מתכוונות להגיע לפשרה עמם, במסגרתה יתירו שימוש בסילוני מים ובמכונות נוספות, בתנאי שהכורים יעקבו אחר כללי תוכנית לשימור הסביבה. השאלה היא עד כמה יצליחו הרשויות לאכוף את הכללים על מי שמתיימר להיות בעלי הקרקע ועל אלפי החולמים, אשר מבקשים לנצל כל טיפת משאב שהאדמה הפוריה מסוגלת להעניק להם.