חיות מישור החוף הולכות ונעלמות
סקר של החברה להגנת הטבע מגלה: בעלי חיים רבים שבית גידולם הוא מישור החוף מצויים בסכנת הכחדה. גורמי ההרס העיקריים -בניה מואצת על החופים וכלי רכב שנעים עליהם ללא אישור
מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע מפרסם היום (א') את הסקר המסכם על מצב היונקים והזוחלים בבתי הגידול במישור החוף. ביצוע הסקר נערך לאורך חמש השנים האחרונות (2001-2006) מחולות ניצנים בדרום ועד חולות אכזיב בצפון והוגש למשרד להגנת הסביבה.
בראש ובראשונה נבחן מצבם של הזוחלים והיונקים החיים בחולות מישור החוף. נבדקו גורמי הפגיעה העיקריים בחולות מישור החוף, דורגו מידת חשיבותם של אזורים שונים עבור החיות וניתנו המלצות כיצד נכון יהיה לשמר ולשקם שטחים אלו בכדי לעצור את ההידרדרות הקטסטרופלית של בעלי החיים הדרים בחולות. מהסקר עולה כי מינים לא מעטים של בעלי חיים וצמחים נעלמו ממישור החוף, או שהם נתונים בסכנת היעלמות.
חולות מישור החוף מהווים מערכת אקולוגית ייחודית. בית הגידול הייחודי, המשלב את האקלים הים תיכוני עם קרקע יובשנית, הביאו ליצירת מגוון גדול של מיני צמחים ובעלי חיים שחלקם בלעדיים לישראל וחלקם לא מתקיימים בשום מקום אחר בארץ.
פיתוח אינטנסיבי לצרכי התיישבות ותעשייה באזורי החולות, לצד פעילות נרחבת של כריית חולות, שימוש הולך וגובר ברכבי שטח עבירים בחולות ושינוי ממשק הצומח, מביאים להתמעטות השטחים הטבעיים שנותרו ולהצטמצמותם, כמו גם לקיטוע מסדרונות המעבר בין אזורי החולות השונים ולשינוי אופי בית הגידול. כל אלו מביאים להאצת תהליכי היעלמות והכחדה של מינים שונים ולפגיעה בלתי הפיכה במערכת הטבעית הייחודית.
כיום, מתוך רצועת חוף הים התיכון של ישראל, רק כעשרה אחוזים מוכרזים או מוצעים כשמורה. מרבית גושי החולות צפויים להצטמצם לכדי רבע משטחיהם המקוריים. במקומות מסוימים המצב חמור עוד יותר. בהתבסס על נתונים ביוגאוגרפיים, כמחצית ממגוון הצמחים ובעלי החיים בבית גידול זה, שחלקם אנדמיים ( לא גדלים בשום מקום אחר בעולם), צפויים להיכחד תוך שנים ספורות.
מממצאי הסקר עולה כי קיפוד החולות, יונק שוכן חול (פסמופילי) המצוי בסכנת הכחדה, לא נצפה כלל וכנראה נעלם מחולות ישראל. ירבוע החולות, מכרסם המצוי בסכנת הכחדה, נצפה רק באתר הדרומי ביותר- חולות ניצנים, כאשר תפוצתו אמורה להגיע עד חולות ת"א. גרביל החולות, גם הוא מין בסכנת הכחדה, נצפה גם הוא רק באתרי החולות הדרומיים - ניצנים ופלמחים, ולא צפונה משם. הצטמצמות גבולות התפוצה היא אחד המדדים המעידים על ירידה חמורה בגודל האוכלוסיה. בכל המינים הללו ישנה פגיעה משמעותית בתחום התפוצה. העובדה כי לא נמצא אף פרט של קיפוד חולות בסקר הנוכחי מעידה על כך שהמין עומד להיכחד או שנכחד כבר ממישור החוף הישראלי.
בעלי חיים נוספים שנצפו בסקר ונמצאים בסכנת הכחדה, הם חתול ביצות וצבי ישראלי. חיות אלה אינן שייכות לבתי הגידול החוליים בלבד, אך שימור החולות מסייע לשימור בתי גידול נוספים אחרים של בעלי החיים החיים בהם. הצבי הישראלי לא נצפה צפונית לשמורת פולג.
גם בגזרת הזוחלים המצב חמור: כמעט כל הזוחלים החוליים נמצאים בדרגת סיכון להכחדה וביניהם הלטאות שנונית החולות, שנונית השפלה, נחושית חולות, כוח אפור ונחש חולות. הכוח האפור, לטאה גדולת מימדים, נמצאה רק בשני האתרים הדרומיים - בניצנים ובפלמחים, מה שמעיד על ירידה חמורה
גם צב היבשה המצוי, המצוי בסכנת הכחדה, נהנה מבית הגידול החולי. כל פגיעה בבית הגידול תוביל בהכרח לפגיעה באוכלוסיית הצבים. מלבד צב היבשה, ישנם שני מיני צבי ים המקננים בישראל - צב ים חום וצב ים ירוק, ושניהם נמצאים בסכנת הכחדה חמורה. כל פגיעה בבתי הגידול החוליים, המהווים את אתרי ההטלה העיקריים של הצבים, מסכנים את המשך קיום המין בישראל.
הסקר מגלה כי לא נמצאו כלל בעלי חיים האופייניים לחולות מצפון לחולות קיסריה. כמו כן נמצא כי ככל שעולים צפונה בחולות מישור החוף- יורד מספר התצפיות ומגוון מיני בעלי החיים. על פי הסקר, חולות ניצנים וחולות פלמחים הם בעלי החשיבות הגבוהה ביותר לשימור בעלי החיים החוליים, משום שעושר המינים בו הוא הגבוה ביותר, שטחם גדול ורציף והם בעלי קישוריות טובה לשטחי חולות בצפון ובדרום. חשיבות גדולה לשימור ישנה גם באיזור פארק השרון וחולות קיסריה.
הממצאים העיקריים שעולים מהסקר הם קשים: תפוצתם של מיני יונקים וזוחלים הצטמצמה בהרבה, לעומת נוכחות גבוהה של מיני טורפים מבוייתים שהתפראו או שמשוטטים ללא השגחה, כמו כלבים וחתולים וטורפי בר כמו תנים שועלים ועורבים, שאוכלוסיותיהם הגדלות והולכות מצמצמות את גודל האוכלוסיות של היונקים הקטנים והזוחלים.
הגורם המרכזי להכחדת המינים, על פי הסקר, הוא הבנייה בסמוך לחוף והפיתוח הנלווה, שמחסלים את בתי הגידול. בשנים הקרובות אמורים להפוך עוד כ-50,000 דונם ק"מ משטחי החולות לשטחים בנויים, וכן אמורים לקום כפרי נופש בלב השטחים הפתוחים.
גורמים נוספים המביאים להרס בתי הגידול ולהכחדת המינים הם נסיעת כלי רכב בחוף שגורמת לרמיסת קינים של צבי ים, לדריסות, להתמוטטות מחילות ולשינוי פני בית הגידול. במרכז היונקים של החברה להגנת הטבע גילו כי אין אכיפה על החוק האוסר על נסיעה בחופים. גם כריית חול וייצוב החולות הנודדים פוגעים במרקם החיים בחולות.
כחלק ממגמות הפיתוח, אזורי החולות נעשים מבודדים זה מזה. בשטחים קטנים עולה סכנת ההכחדה בשל צמצום מרחבי המחיה, וההשפעה האורבנית מורגשת יותר, כמו פלישה של מינים זרים, תאורה וזיהום אוויר.
עורכי הסקר ממליצים לקדם הכרזות על שמורות טבע בבתי גידול חוליים ולא לאפשר המשך פיתוח על חשבון החולות. עוד טוענים עורכי הסקר כי יש לאכוף את החוקים כנגד נסיעות כלי רכב בחולות. יש לסלק מיני צומח פולשים אשר מביאים לייצוב החולות. בכדי להתמודד עם טריפות בעלי החיים החוליים, יש לדלל את אוכלוסיותיהם של החתולים והכלבים המשוטטים ולקבוע תקנות המורות לבעלי חתולים להצמיד פעמון קטן לקולרם, שיתריע לחיות הבר על התקרבותם.
כמו כן, יש לטפל בבעיות האשפה שמושכות אליהם אוכלוסיות של תנים, שועלים ועורבים. יש להקים מעברים תחתיים מתחת לכבישים בגודל המתאים לבעלי חיים ולהקים גידור לאורך הכבישים - כך שלא ידרסו. יש לבצע סקרים גנטיים כדי לבדוק מהי מידת הבידוד בין האוכלוסיות השונות של בעלי החיים.
עמית דולב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע אומר כי "ממצאי הסקר מדאיגים ביותר. תפוצתם של מיני יונקים וזוחלים נדירים הצטמצמה וכמות אוכלוסייתם ירדה, ישנו בידוד אוכלוסיות ב"איי חולות" בתוך מרחב אורבני צפוף, ישנה עלייה בתפוצתם ובגודל אוכלוסייתיהם של מיני מזיקים ואין אכיפה מספקת על נסיעת רכבים בחולות. צמצום עתידי ניכר בגודלם וברציפותם של שטחי החולות ותכניות פיתוח עתידיות בשטחים שעוד נותרו, מעמידים בספק את יכולתנו לשמר בתי גידול אלה לאורך מישור החוף.
"נתונים חמורים אלה צריכים לעורר את מקבלי ההחלטות לפעולה מהירה, בכדי למנוע את הכחדתם של בתי גידול ומינים ייחודים באיזור. שעון החול הולך ואוזל".
נא להמתין לטעינת התגובות
