לשמור על העונש
עו"ד יאיר גולן סבור: יש לרסן שימוש בסנקציה פלילית, כדי למנוע שחיקה בענישה
התגובות הציבוריות להכרעת הדין מלמדות שקיים מחיר לתיוגה של כל התנהגות שהיא אולי לא אסטטית ואולי חורגת ממידת המוסר הגבוהה המצופה - כהתנהגות פלילית. זאת, לצד רצון לקדם מטרות חברתיות חשובות כגון הגנה על האוטונומיה של נשים.
צריך לזכור שהסנקציה הפלילית איננה כלי יחידי. הדין הפלילי הוא הנשק הכבד ביותר, המכשיר הגס ביותר, בעל הפגיעה הקשה ביותר. בהגדרתו הוא נועד להילחם בתופעות ובהתנהגויות הפסולות והמסוכנות ביותר.
הבעיה היא שככל שעושים שימוש יתר במשפט הפלילי, אנו כחברה מפסידים בשני מישורים לפחות. מחד, אנו שוחקים את כוחם של מכשירי הבקרה האחרים כמו המוסר, המשפט הציבורי וערכי הדמוקרטיה. עם הזמן אנו תלויים יותר ויותר בהכרעה שיפוטית, שממצה למעשה את הדיון הציבורי כולו.
מאידך, תוצאה מדאיגה לא פחות היא שאנו שוחקים את הכוח המרתיע של הסנקציה הפלילית עצמה. אנו שוחקים את אמון הציבור בהרשעה הפלילית ובמשמעותה, ואנחנו גם גורמים אי-צדק אינדיבידואלי.
דיון מחדש, יהיה לתועלת החברה
המקרה של חיים רמון זכה לדיון ציבורי נרחב. גם בפרשת יצחק מרדכי, אחד האישומים התייחס למקרה מינורי ביותר, של ניסיון שפסק באיבו ברגע שהובעה אי-הסכמה על-ידי המתלוננת לגרסתה. המצבים האלה ממחישים בעיה נוספת שעמד עליה יפה שופט בית המשפט העליון בדימוס, השופט גולדברג, באחד מפסקי הדין הידועים שלו, בפרשת האונס בקיבוץ שמרת.
"כמשפטנים נוטים אנו לתפוס יחסים בין בני אדם במושגים מעולם המשפט שבו אנו אמונים, ותוך קטלוג משפטי של יחסים אלה אנו מבקשים לקבוע את נורמת ההתנהגות הראויה
להם", כתב השופט גולדברג. "אולם, ישנם שיחסי אנוש שמיונם בקטגוריות משפטיות אינו יאה להם, כיוון שהנורמות השולטות בהם נמצאות במסגרות ערכיות אחרות. סיווג משפטי של אלה, משבש את ההבחנה בין הסנקציות החברתיות והמשפטיות".
כבר אז, הזהיר השופט מפני החלת מבחנים משפטיים נוקשים על תחום החיזור, ומפני עירוב המשפט הפלילי בתחומים של נימוס, אתיקה או אסטטיקה. אם התגובה הציבורית לפסק הדין בעניין רמון תעורר את הדיון הזה מחדש, יהיה זה לתועלת החברה ויתרום אולי לעשיית הצדק החברתי.
הכותב הוא עו"ד פלילי, שייצג את השר לשעבר איציק מרדכי בפרשת ההטרדות המיניות
נא להמתין לטעינת התגובות
