רומן רוסי
האוליגרכים פשטו על תל אביב לסוף שבוע סליזי. כי גם סקס הוא עסקה
צסק"א מוסקבה בדיוק גמרה לקרוע להפועל תל אביב את הצורה בבלומפילד. גביע הערוץ הראשון הרוסי יצא לדרך. החברים האוליגרכים של רומן אברמוביץ' והפמליות שלהם כילו את כל מגשי השוטים של הוודקה בחדר האירוח באגף הנכבדים באיצטדיון, שהוגשו להם על ידי נערות כוסיות בתלבושות של מעודדות, עם חצאיות מיני אדומות בגזרה שמגיעה עד קצות המבושים. המסיבה עברה להאנגר.
המרצדסים ממלאים את החניה. מנורות אדומות משתלשלות מהתקרה. הגיטרות החשמליות ממתינות על הבמה להופעות הרוק. הכניסה לאגף האח"מים חסומה על ידי שומרי סף גדולי גוף וחמורי סבר, קירחים, עבי עורף, מרכיבים משקפי שמש, אוזניות תחובות באוזניהם, ידיים שלובות על המפשעה, בתנוחה האוניברסלית של הדורמן הדרוך ומזרה האימה.
כדור אור כסוף מרצד בתוך אהיל לבן וענק. האורות מתעמעמים. אגף האח"מים מיועד אך ורק לפמליות של האוליגרכים ולחופן אנשי עסקים ישראלים שהוזמנו להתחכך. יתר המבלים נשארים בחוץ, ברחבת הפלבאים.
כורסאות עור עמוקות בשחור ובלבן, שולחנות נמוכים, בר. מלצרים של חברת הקייטרינג המשובחת "טעם וצבע", שליוותה את האוליגרכים בארץ בכל אשר ילכו, מסתובבים עם מנות מתוקות, מיני קצפות ותערובות של פירות חתוכים דק-דק, מוקפד מאוד, בעובי סכין גילוח.
זה מועדון גברים. רובם כאן לבד, מיעוטם עם נשותיהם המטופחות, אפויות היטב, פריזורה של כמה מאות דולר, ציפורניים ארוכות ופרוות.
הזמר הרוסי חאיף עולה להופיע. עברית היא שפה נדירה בחלל האוויר. קבוצה גדולה של מה שנראה כ-20 נערות ליווי יוקרתיות מובלת לאגף האח"מים. הן צעירות מאוד, מתוקות, בלונדיניות ברובן, שיערן ארוך וגולש, תחת קטן של דוגמנית ארוז במכנסיים הדוקים, ציצים מזדקרים בחולצות אווריריות. הן נעמדות במעגלים, מעשנות סיגריות ארוכות ודקיקות, שותות דרינקים, מפטפטות, מצחקקות, עוצמות עיניים ומתנועעות עם עצמן לקצב המוזיקה.
הגברים מציתים סיגרים. מארחות מכירות להם את הנערות. לחיצת יד עדינה, חיוך ענוג, "נייס טו מיט יו". שתי נשים מחומצנות, גבוהות מאוד ומעט מבוגרות יותר, שנראות כמו הסטריאוטיפ של מנהלות עסק
צביקה פיק, בפוזת הפופסטאר שישראל קטנה עליו, נכנס עם שיערו המקליש ומשקפי השמש שלו בחשיכה, חולצה ארוכה שמסווה מעט את הכרס ועל זרועו חברתו הצעירה שירה מנור, נושפת עשן בחשיבות עצמית.
פיק מתיישב על כורסה ובוהה, שותק, מתופף עם אצבעותיו על ירכו. מנור מזהה חברות. היא ניגשת להחליף נשיקות מנומסות עם ההן שנראות כמו מנהלות עסק נערות הליווי. לאחת מהן, גרסה מוקצנת בטירוף של פאמלה אנדרסון, שפתיים שנופחו בכל כך הרבה סיליקון עד ששפתה העליונה מתקפלת כלפי מעלה ונוגעת בשיפולי אפה. היא נראית כמו מוטציה חייזרית מבר אינטר גלקטי ב"מלחמת הכוכבים". היא מכוכב הלכת סקס XXX. לא משנה מה היא עושה למחייתה. המראה שלה לבדו הוא למבוגרים בלבד.
מגיעים כמה אנשי עסקים ישראלים. חולצות פרחוניות של מותגי אופנה, נעליים מחודדות ויקרות, כולם מוצצים סיגרים מעוכים, מתלחששים במכשירים סלולריים.
כל העסק מזכיר את סצנת המועדון המפורסמת ב"החבר'ה הטובים" של סקורסזי. גם אלה חבר'ה טובים. הכוחניות שלהם נשפכת מכל מחוות גוף טווסית וארשת פנים בוטחת ומתגרה. הבוסים שלהם השתלטו על כמה צינורות גז ונפט אחרי הפרסטרויקה, עכשיו העולם הוא שלהם, נשקף ממטוסיהם הפרטיים, מסיבה אחת גדולה.
קשה לקלוט, אבל לפני 20 שנה, בעודם ילדים, התחנכו על ברכי הקומוניזם הסובייטי ושרו שירי הלל לקולחוז. בטח גם להם קשה לקלוט.
"מאלה עשויים חלומות מתוקים", בוקע מהרמקולים קולה של אנני לנוקס ברמיקס עדכני ללהיט הרלוונטי תמיד של היוריתמיקס, הומאז' לציניות תאבת בצע שהיה להמנון החבר'ה הטובים החדשים.
הצ'לו המסונתז ותוף הבס המתוכנת מרעידים את הרצפה. "מאלה עשויים חלומות מתוקים / מי אני שלא אסכים / אסע בעולם ובשבעת הימים / כל אחד כאן מחפש משהו".
השיר הזה מניע לנוכחים את האגן. כמה נשים קמות לרקוד, בעליהן מצטרפים. זה הריקוד הגמלוני וחסר החן של האדם הלבן, אבל במתכונת נטולת עכבות, מתמסרת לחלוטין לקצב. "חלק מהם רוצים להשתמש בכם", שרה לנוקס, "חלק רוצים שתשתמשו בהם, חלק רוצים לנצל אתכם, חלק רוצים להיות מנוצלים". הרעיון הקפיטליסטי מזוקק בכמה משפטים פשטניים. זה ה"דאס קפיטל" החדש שלהם.
שפתי סיליקון מזהה את אחד מאנשי העסקים הישראלים וניגשת לחיבוק ולהסתודדות. מכרים ותיקים. גבר שמן ומיוזע מאוד רוקד עם כל הכרס מול כמה נערות ליווי, מניף אגרוף באוויר, מזמין אותן להצטרף. גברים כסופי שיער רוקדים ריקודים סלוניים עם נערות ליווי אחרות. הן אוחזות אותם מאחור, מתחככות, מתפתלות לרצפה ומתרוממות עם הרבה טקס בישבן.
זה מתחיל גמלוני, צעדי גישוש, אבל מהר מאוד נהיה תקיף יותר. אחד מהם מטה אחת אחורה ודוחף את הלשון שלו עמוק פנימה. ושוב פעם. היא נעתרת ברתיעה מסוימת. עולה תהייה כמה מרחב תמרון עומד לרשותה, מה משקל הרצון שלה. אחר כך הוא זונח אותה ועובר לאחרת. לבמה עולה הזמר הרוסי המקועקע זוורי. הפלבאים באקסטזה.
ריח של שחיתות עומד באוויר, של דקדנס, איזה היעדר מוחלט של גבולות. נראה שאיש מהנוכחים איננו חש אי נוחות למראה הגברים כסופי השיער ומוצצי הסיגרים והנערות הצעירות עם הסיגריות הדקיקות והעור החלבי הרך. הן מדברות ביניהן בפורטוגזית.
גם סקס הוא עסקה. מה יכול להיות יותר טבעי ומובן מאליו מזה? סמלי הקבוצות המשתתפות בטורניר הכדורגל ניבטים ממסכי ענק שתלויים על הקירות. כדורגל הוא הדבר האחרון שמעניין את החבר'ה הטובים. כדורגל זה צעצוע של הבוסים שלהם. הם באו רק לעשות גוד טיים, וכמה שיותר סליזי יותר טוב.
מחכים לאברמוביץ', קיסר החצר הגלובלית הזו. שמועות אומרות שהוא יגיע, שומרים לו אוכל, ממתינים עד השעות הקטנות של הלילה. אבל הוא לא בא.
במהלך שבוע גביע הערוץ הראשון, שהסתיים אתמול, נערך כאן אירוע כזה בתום כל משחק כדורגל. כנופיית האוליגרכים שפשטה על ישראל ולחכי הפנכה המקומיים שלה מעניקים לעושר מופלג פירוש ביזנטיני.
אלה לא אריסטוקרטים. חסר להם העידון, התחכום התרבותי והטעם הטוב של כסף עתיק. אלה נובורישים. יש בהם משהו גס רוח. הם חומסים. התנהלותם אימפריאלית. נערות הליווי הוכנסו לאגף האח"מים בהאנגר 11 קצת כמו חיות שנאספו למכלאה.
בשלוש לפנות בוקר עומד באוויר הקר שנישב מהים, הוקל לי כשיצאתי משם. חשתי כמו נוסע בזמן ששב מקונסטנטינופול, הבירה הנוצצת של ימי הביניים, לתל אביב האפורה והשפויה.
נא להמתין לטעינת התגובות
