היהודי שפענח לחש כשפים בן כ-5,000 שנים
פרופ' ראובן שטיינר פענח את הטקסטים השמיים הקדומים ביותר שהתגלו אי פעם, ונחרתו במערות מצרים כדי להבריח נחשים מהמומיות של המלכים
היום פורסמו לראשונה הטקסטים השמיים הרציפים הקדומים ביותר שפוענחו אי-פעם. פרופ' ראובן (ריצ'רד) שטיינר, מומחה לשפות שמיות ופרופסור לספרות שמית ב"ישיבה אוניברסיטה" בניו-יורק וחבר האקדמיה ללשון העברית, הציג את התגלית בהרצאה "לחשים פרוטו-כנעניים בכתבי הפירמידות: מבט ראשון בהיסטוריה של העברית באלף השלישי לפני הספירה".
שטיינר גילה כי הפרשה, שתעורר הדים רבים בענפי מחקר שונים, החלה בדואר אלקטרוני תמים שקיבל מעמית בשיקגו, שהציג בפניו כתבים מתקופת מצרים העתיקה, ותהה אם מדובר בכתבים שמיים. "מִיָד זיהיתי את המילים, שמשמעותן 'אֵם-נחש'", מבהיר שטיינר, "אחר כך התברר שגם הלחשים האחרים, הכתובים במצרית ולא בשֵמית, עניינם באֵם-נחש, ושהטקסטים המצריים והשמיים מבארים זה את זה".
זווית חדשה למחקר ההיסטורי
באוניברסיטה מספרים שהתגלית החדשה מוסיפה זווית מרתקת ביותר למחקר ההיסטורי. מהגילוי ניתן להסיק כי מקור הטקסטים, שנחרתו במקור על קירות מערות, הוא בעיר החוף ביבלוס, לבנון של היום. מכך נובע כי למרות שהמצרים ראו עצמם נבדלים תרבותית מיתר עמי האזור, עולה כי הפחד מנחשים הביא אותם לגייס את הלחשים לטובת העניין, כדי להגן על מומיות המלכים מפני נחשים ארסיים.
באוניברסיטה מציינים שמהתגלית נובע עוד
חידוש מפתיע, לפיו סברו המצרים שהנחשים הבינו כנענית. "התגלית הזאת עשויה לעניין מאוד היסטוריונים של התרבות, בלשנים וחוקרי מקרא", אומר פרופ' שטיינר.
משה בר-אשר, פרופסור ללשון עברית ונשיא האקדמיה ללשון עברית, מאשש את דבריו של שטיינר. "זוהי תגלית סנסציונית", הוא קובע, "מדובר בתיעוד הקדום ביותר של שפה שמית בכלל ופרוטו-כנענית בפרט".
ההרצאה תתפרסם במלואה באתר האקדמיה ללשון העברית.