אחריו
הרמטכ"ל חלוץ הבין שוועדת וינוגרד תעלה אותו על הגרדום, והסיר בעצמו את חבל התלייה. אולמרט הוזה שמצבינו מצויין, אבל לממשלה שלו לא נותר שמץ של לגיטימציה ועליה ללכת בעקבותיו. רק ליברמן עדיין מציל אותה. שולה זקן יושבת במעצר בית, אבל פרשת השחיתות ברשות המסים חושפת מזימות ותככים בלשכת ראש הממשלה. וגם: נתניהו משבח את ניקולא סרקוזי, והפתקים הסודיים של עמיר פרץ
דן חלוץ קרא ושמע והקדים את ההתפטרות למסקנות הוועדה. במצב שנוצר הוא הולך לכאורה מרצונו ולא מודח בבושת פנים. בכל זאת הוא פספס את הרגע הנכון. ההתעקשות שלו להישאר בתפקיד אחרי כל המחדלים לא הוסיפה לו כבוד. ההערכה העצמית הגבוהה כאילו הוא האיש שעוד יכול להציל משהו אחרי שאיבד את האמון של רוב המפקדים נראתה הזויה. הזלזול בדעת הקהל שבאה לידי ביטוי בסקרים וההצהרה ש"אני אלך אם הממונים עלי יורו לי", הייתה שחצנית ומיותרת.
ההתפטרות של חלוץ מקבעת את הכישלון הקולוסאלי של ממשלת אולמרט. היא החותמת המרשיעה על מסמכי לבנון. היא מסירה ספק. אולמרט יכול להמשיך ולקשקש על תוצאות המלחמה ("הגענו להישגים משמעותיים...מבחינה צבאית הצלחנו לפגוע בחיזבאללה... מבחינה מדינית נוצרו התנאים שהביאו להחלטה 1701 וכו'"), אבל הרמטכ"ל מציב בפניו מראה ממנה משתקפת דמות מנהיגותית עלובה למדי ולא ראוייה. חלוץ עצמו פונה למערכת עורף, לוקח אחריות והולך הביתה, וגם אומר בלי מלים לראש הממשלה ולאנשיו, "בואו אחרי".
2. מה הלאה? האם ההתפטרות של הרמטכ"ל תביא לנפילת הממשלה כולה? בכל מקום אחר בעולם זו הייתה כמעט התוצאה הטבעית. אצלנו העסק קצת תקוע. החולשה הכללית מחזקת את ראש הממשלה, למרבה האבסורד. רוב חברי הכנסת לא רוצים היום ללכת לבחירות, כך שהאופציה הזו סגורה בזמן הקרוב. בקדימה לא מסוגלים להחליף את אולמרט. מהלך כזה ימוטט את המפלגה כולה, שגם כך בקושי עומדת על הרגליים. הקואליציה עדיין רחבה, בזכותו של אביגדור ליברמן, האיש שמציל בימים הללו את אולמרט.
בכל מקרה, לממשלה הזו אין יותר לגיטימציה. הברווז
ידעתם, אגב, שהאלוף בני גנץ, מפקד זרוע היבשה הוא בנו של נחום גנץ, היה יו"ר מחוז המושבים מטעם מפלגת העבודה?
3. ראש הממשלה אולמרט הופיע ביום שני בישיבת סיעת קדימה. הוא דיבר וליהג והוסיף דברים על מצבה הבינלאומי המצוין של ישראל, ש"לא היה מעולם טוב יותר". אולמרט אמר שהוא לא שלם עם אווירת הדיכאון שנוצרת כאן. "המציאות טובה, ורק הסקרים לא", ציטטו אותו הדוברים הרשמיים של מפלגתו.
טוב, מה עוד אפשר להגיד על ראש ממשלה שחושב שהכל נהדר באחת מתקופות השפל הנוראות של המדינה. מה נעשה? נזכיר לו את החקירות שאליהן הוא ייגרר בקרוב בשלל פרשיות, מהמכרז של בנק לאומי ועד הפרוייקטים שהועברו לשותפו לשעבר עו"ד אוריאל מסר? את נשיא המדינה שעומד לפני כתב אישום על אונס? את ההסתבכות הקשה של ידידו שר האוצר הירשזון? את השחיתות ברשות המסים? את חברו, שר המשפטים המתפטר חיים רמון, שעומד למשפט? את ראש הלשכה שולה זקן שיושבת במעצר בית? את ירון זליכה?
אולי נדבר עם אולמרט על הרמטכ"ל המתפטר בעקבות המלחמה הכושלת בלבנון שעלתה לנו ב-150 הרוגים; על ועדת וינוגרד; על האלימות והביטחון האישי; על מצב הקשישים ושירותי הרווחה; על השחיתות בכדורגל. אולי נזכיר לו את המריבות היומיומיות עם שר הביטחון פרץ ושרת החוץ לבני, את הדברים שאומר עליו שר הבינוי מאיר שטרית בגלוי (הוא לא יודע לנהל, לא יודע לעבוד), או את האבחנות הקשות שפורסים שרי הממשלה בסתר? האם ייתכן שניתוח העפעפיים של אולמרט ניכשל והוא לא רואה ממטר?
4. אולמרט שוחח השבוע ממושכות עם ח"כ פרופ' שלמה ברזניץ. ברזניץ הוא מומחה למצבי לחץ. האם הוא הרגיע אותו עד כדי כך? לא יכול להיות. פעם קראתי ראיון עם אולמרט שבו הודה כי "כל כך טוב לי, עד שאני מתבייש להודות בכך". זו התסמונת. מדובר כנראה באטימות שאליה מגיעים פוליטיקאים ציניים אחרי שטיפסו עד לטופ. מהפסגה קשה לראות את התחתית, גם אם היא בוערת. מבחינת אולמרט אנחנו עדיין חיים במדינה שכיף לחיות בה.
וחוץ מזה, מצבו הפיננסי האישי של אולמרט והנכסים שצבר עושים אותו עשיר ומאושר, הלוואי עלינו. קחו למשל את הבית המפורסם ברחוב כרמיה, עוד נושא שנתון בחקירה. אולמרט רכש את הבית מדבורה גנני ב-1.2 מליון דולר. הבית אמנם תקוע בגלל הפרשה, אבל אחרי שיתקבלו האישורים ויבוצע השיפוץ יקבל אולמרט בית בן שתי קומות, 360 מ"ר גודלו ורוחבו, עם גינה ענקית וחנייה צמודה, בלב המושבה הגרמנית בירושלים. ערך הנכס על-פי הערכת יודעי דבר מגיע ל-2.5 מליון דולר. כפול מההשקעה. לא רע.

5. שולה זקן, מנהלת הלשכה והאשה הכי מקורבת לראש הממשלה, יושבת כאמור במעצר בית בביתה ברחוב האיל במלחה ושופכת את ליבה בפני המבקרים. היא לא מדברת רק על רשות המסים. בעניין הזה זקן משוכנעת כי לא עשתה שום דבר רע חוץ מאשר "לעזור לאנשים, כמו שעשיתי תמיד". החברים הטובים שמעו אותה מספרת על האכזבה מכל מה שמתרחש בלשכת ראש הממשלה. המצב הכללי שם שיכנע אותה לעזוב את עבודתה אחרי יותר מ-30 שנה במחיצתו של אהוד אולמרט. את הפרישה תכננה זקן לעשות בעוד כמה חודשים, בלי שום קשר לחקירת המשטרה.
פרשת רשות המסים חשפה את הקלון של אחד המינהלים הרגישים במדינה, אבל גילתה דברים חדשים גם על הלשכה הפנימית של ראש הממשלה, קודש הקודשים של מוסד קבלת ההחלטות. יורם טורבוביץ', בכינויו טורבו, ראש הלשכה המוכשר של ראש הממשלה לא חי בשלום עם זקן. טורבו ביקש שליטה טוטלית על כל מה שנעשה בלשכה. אולמרט הלך איתו. טורבוביץ' יושב היום בחדר הקרוב ביותר לאולמרט. זקן עברה לחדר ממול, מעבר למסדרון, היכן שישב פעם ליאור שווינקלשטיין, העוזר האישי הזוטר של אריאל שרון. היחסים בין השניים עכורים למדי.
6. זקן הצליחה להזיז ממקומה את ראש הלשכה המיתולוגית, מרית דנון, אבל לא תפסה את מקומה. טורבו עושה את הכל. בלשכה מכנים אותו בלגלוג, אולי בקנאה, "המליונר", על שום עושרו הרב. טורבו, טוענים מקורביה של זקן, חי בספירות אחרות ואינו קשוב או רגיש מספיק לקולות שעולים מהציבור. גם ההבנה הפוליטית, הם טוענים, לוקה בחסר, ולפעמים הוא מגלה יחס מתנשא גם כלפי שרים. התגובה הרשמית בלשכת אולמרט היא כי "היחסים מצויינים. אנחנו עובדים משש בבוקר עד 12 בלילה, ולא משנה מהן הגדרות התפקיד".
זקן אינה היחידה שכועסת. עובד יחזקאל, עוד עוזר קרוב שמלווה את אולמרט שנים, לפעמים עד כדי התבטלות אישית, מסתובב מזה כשנה עם הבטחה של ראש הממשלה למנות אותו כמזכיר הממשלה. ההבטחה לא מומשה. יחזקאל, אחד האנשים הטובים בשירות הציבורי, לא נסע בשבוע שעבר לסין מכיוון שנקרא לתת עדות במשטרה בפרשת רשות המסים. אנשים שמכירים את יחזקאל היטב טוענים כי הוא לא עובד היום עם אותה מוטיבציה אינסופית. יחזקאל מכחיש ואומר שהוא משרת את אולמרט כמו תמיד, במלוא המוטיבציה.
אגב, גם מזכיר הממשלה הנוכחי ישראל מיימון, מי שיחזקאל אמור היה להחליף לא יצא לסין. המקורבים טוענים כי מיימון לא היה שלם עם הנסיעה. מיימון טוען ש"הכל שטויות. נשארתי בארץ מתוך בחירה כי מישהו היה צריך לטפל כאן בכל הברדק".
אין כמעט מי שמסתובב נקי מהשמצות פנימיות בלשכת ראש הממשלה. אפילו המנכ"ל רענן דינור, שנחשב תמיד לאיש מבריק. אפילו המזכיר הצבאי גדי שמני, שעודד את החיילת ה' להעיד נגד חיים רמון, מה שלא מצא חן בעיני עובדים בלשכה. באווירה הזו, תודו גם אתם, קצת קשה לקבל החלטות הרות גורל.
7. הערות לעדכון
* יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו מחליף בימים אלה מכתבים מחמיאים עם שר הפנים הצרפתי ניקולה סרקוזי. השר הפך השבוע למועמד הימין בהתמודדות על הנשיאות בצרפת במאי הקרוב.
* סימו טבול משלם מחיר יקר על ההסתבכות ברשות המסים. בתחילת החודש, כאשר התפוצצה הפרשה ביקשה יו"ר הכנסת דליה איציק לארח במסעדה הירושלמית שלו, קנלה, את יו"ר הבונדסטאג הגרמני, ד"ר נורברט לאמרט ופמלייתו. ברגע האחרון הועתק האירוע למלון המלך דוד.
שר הביטחון עמיר פרץ ניסה למנות שר ערבי והסתבך. בישיבת סיעת העבודה הוא ניסה לכרוך את המינוי הבעייתי עם טובת המפלגה, וכך להדוף את הביקורת. בפתק ששיגר ליו"ר הסיעה ח"כ יורם מרציאנו יש לו מה לומר גם על ראש הממשלה. הרי הוא לפניכם.