טוב שם טוב?
שמות הם עניין של אופנה, אך האם יש להם משמעות? האם ניתן ללמוד משמו של האיש על מעשיו? המבקרת בוחנת את השמות המופיעים בפרשה
בני אלים עלי אדמות אינם טועים ואינם מתפטרים. הם לעולם לא יודו בטעות. גם רבנים אינם טועים. לא מי שהטעה את ציבור המתנתקים, גם לא מי שאמר שבאירופה הכל יהיה בסדר ואין לעלות לפלשתינה.
בפרשה זו רשימת שמות אשר לדעתי תפגשו בקרוב בכל גן בצפון ת"א: 'צוחר', 'פלוא', 'נפג'. קשה לי שלא לגחך כשאני נתקלת בילדים ששמם 'נחל' או 'אגם'. לעתים אני מנסה לנחש את השם החם הבא בסדרה, אולי 'יאור'.
שמות הם עניין של אופנה, אך האם יש להם משמעות? אדם דתי לא ייתן לבנו את השם נמרוד. אבל השם 'איתי' שהוא שם פלישתי, נפוץ מאוד במגזר הדתי. כך גם 'יואב', שהיה רוצח פוליטי, 'מתן' שהוא שם צידוני אלילי, 'פנחס', שם מצרי שמשמעותו 'האיש הכושי' ורבים נוספים. בעניין זה יש להזכיר שמות אליליים מובהקים דוגמת 'מרדכי' הקרוי על שם האל הבבלי מרדוך, ו'אסתר', הלא היא האלה 'אישתר', אותה 'עשתורת' "שיקוץ צידונים". מדובר באלילת פריון, תשוקה ואהבה, שפירוט פולחניה המיניים יגרום לכל עלמה חסודה בשם זה להסמיק עד למעלה מאוזניה.
לדעתי אין ללמוד משם האיש על מעשיו. 'מנשה' למשל, היה הרשע במלכי יהודה וגם אחד מגדולי שבטי ישראל. אם כך, הבנת שמות מקראיים מצריכה שלושה תנאים הכרחיים:
א.
ב. הבנה בשפות שמיות.
ג. יכולת להפעלת את השכל.
אקח כדוגמא שם הקרוב ללבי: 'עתליה'. מדובר בשם תיאופורי (פועל + שם האלוהות). בדומה לשם 'חזקיה', השורש ע.ת.ל שנעלם מהעברית המודרנית, מצביע כנראה על חוזק. כך נמצאת 'עתלית' במקום מבצר טבעי כבר מקדמת דנא. יש הסוברים כי מדובר בפועל קדום שמשמעותו 'אדון' בדומה לאדוניה.
בתנ"ך יש יותר מעתליה אחת. זו המפורסמת, בתו או אחותו של המלך אחאב, הוא שמה ברצח 'זרע המלוכה'. ברם, נראה כי לא הייתה ידה במעל, כך גורסים רוב החוקרים. בפשטות, לא היה לה מניע לרצח צאצאיה, יורשי העצר היחידים שנותרו משושלתה.
גם אם כל המיוחס לה נכון, עדיין השם 'עתליה' מוצא חן בעיניי עד מאוד כמו גם דמותה המקראית ש"חטאיה", אגב, מחווירים לעומת מעשי דוד באוריה ובת שבע. למי שעדיין חושב ששם האדם מצביע על מעשיו, כדאי שישאל את עצמו כיצד ייתכן שאיש חסד וחתן פרס ישראל על מפעל חיים, מתקרא בשם הרב 'פירר'.
נא להמתין לטעינת התגובות
