'המדינה אשמה בכך שבדואים הידרדרו לפשע'
הרוחות סוערות במגזר הבדואי בעקבות מותו של הפורץ שנורה. ההנהגה תולה את האשם בהידרדרות הנוער בהזנחה ממושכת, ובכנסת קרא ח"כ טיבי למזוז לנהוג כאילו מדובר בהרוג יהודי
יו"ר המועצה לכפרים הלא-מוכרים, חוסיין אל-רפאעיה, טוען כי "הכתובת היתה על הקיר", וכי המדינה נושאת באחריות לעובדה שצעירים בדואים נאלצים להידרדר לפשע. "הצעירים הבדואים מנסים למצוא מקום תעסוקה ולא מוצאים, ונשאר להם פתח אחד: ללכת לפשע", הוא אומר. "אנחנו לא מעודדים פשע, אבל המדינה צריכה לטפל במגזר הבדואי בשיא המהירות".
לדבריו, אם לא תטפל המדינה במצוקותיה של האוכלוסייה הבדואית במהירות, "נמצא את עצמנו במצב קשה, יהודים וערבים כאחד". אל-רפאעיה דוחה את הטענות בדבר הגנה עצמית מצד החשוד ברצח. "לאיש לא נשקפה סכנה לחייו, וחוץ מזה, לכל אדם כיום יש טלפון נייד והוא יכול להתקשר למשטרה ולבקש סיוע", הוא אומר. "לא ייתכן שכל אדם שיטען שנשקפת סכנה לחייו ייקח את החוק לידיים, והיד תהיה קלה על ההדק".
חיר אלבז, העומד במשך שנים בראש מערכות הרווחה של הבדואים ביישובים הלא מוכרים בנגב, מאשים גם הוא את המצב הקשה בו נתון המגזר הבדואי. "המצוקה מובילה לתופעות חברתיות קשות הכוללות אלימות, סחר ושימוש בסמים ועבירות רכוש לסוגיהן", אומר אלבז. "אחד המאפיינים של אוכלוסיית המצוקה הבדואית היא רמות תסכול וכעס גבוהות ביותר, המשפיעות על כל תחומי החיים, ובהם החיים המשותפים עם היהודים בנגב".
אלבז מדגיש כי המצוקה הקשה הובילה גם לחוסר אמון בין היהודים ובין הבדואים. "מבחינת האוכלוסייה היהודית, הבדואים כקהילה מהווים איום ונתפסים כגורם המשפיע לרעה על אורח החיים התקין בנגב, ומצד הבדואים, האוכלוסייה היהודית בדרום חיה ברמה
פרופ' עוואד אבו-פרח, פרופסור לכימיה העוסק בהתנדבות בנושאי חינוך במגזר הבדואי זה 20 שנה, מסביר את השורשים של תופעת הפריצות. "אין השקעה שווה בתחום החינוך, ומאחר שלא דואגים לצרכים הבסיסיים של החברה הבדואית בנגב, ישנם עוני והזנחה חברתית", אומר אבו-פרח. "תופעת שוטטות של ילדים בגיל קטן ועבריינות של קטינים צומחות למציאות של פשע".
לדבריו, הופעתם של חוות פרטיות בשטח מלבה את היצרים בקרב צעירי העדה. "כשבונים באמצע הנגב חוות של בודדים, זה מנקר עיניים, מעצבן ומגרה את אותן אוכלוסיות במגזר הבדואי שאין להן".
בדואי צעיר המעורב בעסקי גניבות מכוניות, תיאר את המציאות דרך העיניים שלו. "אנחנו מתפרנסים מהגניבות כי אין לנו פרנסה אחרת", הסביר. "אנחנו מקפידים שלא לפגוע בבני אדם, ולא להיכנס לעימותים עם יהודים, אלא רק לפרוץ לבתים, לגנוב את מפתחות המכונית ולברוח, כדי למכור ושיהיה לנו כסף לחיות. אנחנו לא נוהגים באלימות כלפי האנשים מהם אנחנו גונבים, ועד היום אנחנו לא ירינו על יהודים ויהודים לא ירו עלינו".
התקרית האחרונה בחוות שי הותירה בו רשמים קשים. "המקרה הזה הוא חמור, כי זה מראה שהחיים של הבדואים במדינה אינם שווים כלום בעיניי המשטרה, שגם היא ירתה עלינו מספר פעמים".
גם לנציגי המגזר הערבי בכנסת יש מה לומר בנושא. "נקודת המוצא היא מעוותת ויש כאן דמוניזציה, כי מתייחסים לכלבים של בעל החווה שהורעלו ולא לאיש שנורה ונהרג", אומר ח"כ טלב א-סאנע, יו"ר סיעת רע"מ-תע"ל ותושב לקייה שבנגב. "אני מגנה בכל תוקף גניבות וכל מעשה פלילי אחר, אבל אסור להתעלם מהעובדה שיש חוק ויש בתי משפט. אסור שתהיה מדיניות 'כל דאלים גבר' ואסור שהנגב יהפוך למערב פרוע".
א-סאנע מאשים גם את השלטונות באחריות למצבם הקשה של הבדואים ולעובדה שחלקם, כמו אבו-אטרש, הידרדרו לפשע. "מתנהלים 'עליהום' והסתה פרועה נגד הציבור הבדואי, שהוא קורבן של מדיניות מפלה ופסולה זה עשרות שנים", הוא טוען. "שודדים מהבדואים את האדמות, את הילדות ואת הכבוד שלהם, והמדיניות הממשלתית היא זו שהפכה את האזרחים הבדואים לחסרי כל". לדבריו, במקום לשנות את המדיניות, ממשיכה המדינה בהסתה פרועה ושלוחת רסן נגד האוכלוסייה הבדואית.
ח"כ א-סאנע דוחה את הטענות לפיהן ירה דרומי באבו-אטרש כאקט של הגנה עצמית. "אם מישהו רוצה לגנוב כבשים אז הוא מסכן חיים של מישהו?", תהה. "הכבשים יכולות אולי לטעון להגנה עצמית, אבל לא בני אדם".
הוא אף קרא הבוקר ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להעמיד לדין את בעל החווה באשמת רצח, ודרש ממנו שלא לתת כל הנחות במקרה הזה. במקביל, קרא הבוקר לפרקליטות סגן יו"ר הכנסת ויו"ר תע"ל, ח"כ אחמד טיבי, להתייחס לבעל החווה כאילו ירה בגנב יהודי והרגו. לדבריו, במקרה שכזה לא היה ספק שבעל החווה יועמד לדין על רצח ועל נטילת החוק לידיים. "גניבה חקלאית ועבירות רכוש דינן העמדה לדין ולא הוצאה להורג במקום", אמר טיבי.
נא להמתין לטעינת התגובות
