מתלוננים על קיצוץ - ומחזירים לאוצר כסף
דוח חדש מגלה כי משרד חינוך אינו מנצל את מלוא תקציבו, וכי בעשור החולף הוחזרו לאוצר 13 מיליארד שקל. המחברים קוראים "לאמץ מבנה תקציב חלופי"
למשרד החינוך יש תקציב שנתי בסך 25 מיליארד שקל, ואם הוא אינו מספיק לנצל את כולו, מחויב המשרד להחזיר בסוף השנה את הכסף הנותר למשרד האוצר. על פי הדוח השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בעשור האחרון ניצל המשרד בכל שנה בממוצע רק 96% מתקציבו. כתוצאה מכך, החזיר לאורך העשור האחרון משרד החינוך לאוצר כ-13 מיליארד שקל.
לדברי מחברי הדוח, חוסר ניצול התקציב הוביל לירידה חדה ברמת השירות שמספקת מערכת החינוך לתלמידיה. באמצעות הכסף שהוחזר, ניתן היה למנוע את הפחתת שעות הלימוד במערכת, לסייע בטיפול בצפיפות בכיתות ולקדם פרויקטים לרווחת תלמידים חלשים ולמען מניעת אלימות.
במשרד החינוך ובמשרד האוצר הסבירו למחברי הדוח כי רוב הכסף לא נוצל, כיוון שבתקציב נכללים סכומים המיועדים לרזרבה, להתייקרויות ולצרכים אחרים, וכאשר לא מתעורר הצורך לנצל את כספי הרזרבה לא נעשה בהם שימוש. לדבריהם, הכספים המוחזרים לאוצר בתום השנה מיועדים חזרה למשרד החינוך.
שרת החינוך יולי תמיר, אשר בעבר אמרה כי "למערכת החינוך חסרים 7-6 מיליארד שקל כדי להגיע לנקודת זינוק טובה", יש השגות על ממצאי הדוח. "זה מספר לא נכון", אמרה בתגובה ל-nrg מעריב. "בגלל המבנה של שנת הלימודים, חלק מהפעילויות דו שנתיות, ואז התקציב עובר משנה לשנה. בתקציב יש עודפים מחויבים - התקשרות שכבר נעשתה אבל הכסף עוד לא שולם. השאלה היא כמה כסף מחזירים לאוצר. ב-2006 ניצלנו 99% מהכסף ובתוך זה העודפים המחויבים. באשר לשנים הקודמות, אינני יודעת".
את עורך הדוח, נחום בלס, ההסברים האלה לא מספקים. "אם הרזרבות הן חלק מהתקציב ובמהלך השנה לא צריך אותן, צריך לאפשר למשרד להשתמש בו לצרכים אחרים", הוא אומר ל-nrg מעריב. "יש סעיפים רבים שלא מספיקים לנצלם כיוון שתקציב המדינה מאושר לקראת סוף השנה, ויש להיערך לכך שניתן יהיה לנצל אותו". במרכז טאוב ממליצים לממשלה לבחון מבנה חלופי לתקציב, "שיאפשר מעקב טוב יותר אחר התשומות מול התפוקות המושגות מהן, וכן על מימוש בפועל של התוכניות המוצעות".
בנוסף לנושא ניצול התקציב במשרד החינוך, מציג הדוח השוואה בין ההשקעה בתלמידי ישראל לבין השקעה המקבילה במדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות). בעוד ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל כמעט לא גדלה בעשור האחרון, ההוצאה הממוצעת לתלמיד במדינות OECD עלתה ב-33%. הירידה היחסית בישראל בולטת במיוחד
הרחבת הפערים בין ההשקעה בתלמיד הישראלי לבין ההשקעה בתלמידים במדינות המפותחות נובעת מכך שהגידול באוכלוסיית התלמידים לא זוכה לתגובה הולמת בהיבט התקציבי. בעשור האחרון גדל תקציב משרד החינוך בעשור ב-17% (למרות קיצוץ של 3.5 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות), לעומת גידול של כ-25% במספר התלמידים. לפי הדוח, כדי להבטיח את רמת השירות של מערכת החינוך לתלמידיה, יש צורך בתוספת תקציב של 1.5% לשנה מעבר לגידול הטבעי.
נא להמתין לטעינת התגובות
