הנה הם באים: השחורים הירוקים
כ-200 איש הגיעו לכנס הראשון של "חרדים לסביבה" שנערך בבני-ברק. ראשי הקהילה סבורים שהכנס מהווה פריצת דרך במעורבות של המגזר בנושא איכות הסביבה
יותר מ-200 איש, בהם עשרות נשים, הגיעו לכנס אשר נועד להגביר את מודעות הציבור החרדי לנושאים סביבתיים. בין הבאים לא חסרו גם אישי ציבור, אנשי עסקים וחינוך אשר בירכו על מגמת המעורבות המתפתחת במגזר.
"הכנס שארגן הרב יהודה גנוט (מנכ"ל חרדים לסביבה) הוא כנס רציני. אני התרגשתי", אמר ח"כ הרב משה גפני (יהדות התורה) במושב הפתיחה של הכנס. גפני סבור שנושא הסביבה תופס מקום חשוב במסורת היהודית, עוד מימי בראשית. "הגדירו אותי בחבר הכנסת השחור הכי ירוק בכנסת, ובשנים הראשונות גם לא היה כל כך ברור מה לציבור החרדי ולנושא איכות הסביבה", הוא אמר בדברים שנשא בפני הקהל. "אולם גם התורה, גם הגמרא, גם חז"ל מדברים על הנושא של איכות הסביבה".
אבל למרות הוותק של נושא הסביבה והופעתו בכתבי הקודש, ציינו רוב באי הכנס את העובדה שהמודעות לתחום במגזר החרדי צמחה משמעותית בשנים האחרונות בלבד. זאת, בעיקר לנוכח הצפיפות הגוברת בערים הגדולות והוותיקות, ירושלים ובני-ברק, ולאור ההתפתחויות הטכנולוגיות כמו תקשורת סלולרית, שמשפיעות על בריאות הציבור ועל איכות החיים של הקהילה.
"אני שומע שבמקום כמו אלעד מטפלים בפסולת בנייה שמשליכים קבלים, שליד מודיעין-עילית מנסים לשמור על החורש היפה של האלונים, ושסטודנטים בבר-אילן מרצים לתלמידים בבתי-ספר על איכות הסביבה, והרעיונות הללו נקלטים בציבור החרדי במהירות גדולה יותר, נדמה לי, מאשר בציבור הרחב, בשעתו", אמר בנאומו אפי שטנצלר, יו"ר הקרן הקיימת לישראל.
ארגון חרדים לסביבה, אשר יזם את הכנס יחד עם המשרד להגנת הסביבה, הוקם לפני כשבע שנים לטובת מאבק של תושבי שכונה בפתח-תקווה בתחנת אוטובוסים שהוקמה באיזור מגוריהם. "ההצלחה הראשונה לקחה הרבה מאוד זמן. קרוב לשלוש שנים נאבקנו בתחנת קצה של חברת דן, שפשוט מאוד עמדה מתחת לבית שלנו והפריעה לנו במפגעי רעש ואוויר", מספר מייסד הארגון, הרב יהודה גנוט.
לדבריו, מאז אותה התגבשות ראשונית, פעל הארגון בחזיתות נוספות לאורך השנים, ולפני כשנתיים יוסד רשמית כעמותה סביבתית של המגזר החרדי. גנוט רואה חשיבות רבה בכנס, לצורך הגברת המודעות לנושאי סביבה בקרב החרדים. "הישגים לא נמדדים בהצלחות של 100 אחוז. הישגים נמדדים בהתחלה של פעילות", אומר גנוט. לדבריו, יש כיום ב"חרדים לסביבה" 60 פעילים, בהם סטודנטים מקריות אקדמיות חרדיות, אשר פועלים במסגרות קהילתיות לחינוך סביבתי.
צילום וידאו: רותם פלדנר. עריכת וידאו: שלומית חביב
מלבד נושא החינוך הסביבתי, עסקו ראשי רשויות מקומיות ומומחים שהגיעו לכנס, גם בתחומי התכנון הסביבתי והתחבורה. חברת הונדה ניצלה את הבמה כדי להציג לקהל המבקרים את מכונית ההיבריד שלה (המשלבת מנוע חשמל עם מנוע דלק רגיל), בעוד שחברת איטונג ניסתה לקדם אצל המתעניינים את נושא הבנייה הירוקה.
מי שהפתיעו במידת המעורבות הסביבתית היו הנשים בקהל, שחלקן חברות בוועדי שכונות ולוחמות שנים לסביבה נקייה וירוקה יותר. "באתי לכאן בגלל אכפתיות לאיזור שאני גרה (בו)", אומרת שושנה גדקה, תושבת שכונת נוה אחיעזר בבני-ברק. "אני בעיקר חושבת ומסתכלת בקטע של הגינות ציבוריות, המדרכות, התאורה – ובכלל איך שנראית השכונה".
היו נשים שחשבו גם יותר רחוק, על הסביבה הרחבה ועל שימור העולם בכללו. "תכתבי שאני לא נוסעת ברכב בגלל זיהום האוויר", אומרת נ' מבני-ברק, אשר מבקשת לא להזדהות בשמה. נ' עלתה לארץ מארצות-הברית, וכבר שנים רבות היא עוסקת בפרמקלצ'ר (חקלאות ביתית מקיימת) ומשתדלת לקדם את הנושא הסביבה. "אני מיישמת פרמקלצ'ר אצלי בדירה כמה שאפשר. נותנת שאריות
נ' מצירה על כך שאין מספיק מודעות לנושא המיחזור במדינה: "רק לפני חצי שנה שמו מיכלו מיחזור לבקבוקים בבני-ברק, ועדיין קשה מאוד למצוא מיכלים למיחזור עיתונים. לדבריה, משיחות שנהילה עם עשרות נשים בנושא הכנס, עולה שההתעניינות בתחומי סביבה בקרב נשות החרדים גבוהה מאוד.
במשרד להגנת הסביבה מברכים על הפעילות הירוקה בקרב הציבור החרדי, ומקווים שבעזרת הכוונה מלמעלה, המודעות לנושא עוד תגבר. "החלום שלי הוא שסגן השר להגנת הסביבה יהיה מאגודת ישראל", אמר בנאומו השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא. השר פנה לרבנים בבקשה שיירתמו למלאכת החינוך הסביבתי, וייצאו בקריאה לציבור לשמור על הסביבה. "לכם יש יתרון שאין לאחרים – יש לכם את הרבנים, ומילה של רב לקהילה יכולה לעשות מה שאלף מורים לא עושים".
כעת רק נותר לקוות לפסק הלכה שיקבע שמיחזור הוא מצווה ושרכיבה על אופניים תביא ברכה, ובהנהגת החרדים נצא כולנו לדרך ירוקה. אם ירצה השם...
נא להמתין לטעינת התגובות
