חוג הסרטן
צחוק הגורל. אני מאושפז עם גידול סרטני לקראת ניתוח בחדר 6, ודוד בחדר 4 נאבק שש שנים על חייו. ואני? אני מתחיל את המאבק. גם מדינת ישראל מסורטנת. מי יהיה הפרופסור שיטפל במדינה במהירות וביסודיות ויציל אותה מן המצב המחורבן שהיא מידרדרת אליו?
בינה ובין דלת החדר הפתוחה נראה חלק מהמיטה ששכב עליה המאושפז. כפות רגליו שבצבצו מבעד לסדין שכיסה אותו נעו בעצבנות.
רבע שעה לאחר מכן ישבה אותה צעירה מול המעליות של הקומה ועישנה בעצבנות. מביטה ימינה ושמאלה מחשש שמא יבוא הפקח וייתן לה דו"ח על עישון.
לאחר עוד כמה דקות היא חזרה לשבת ליד החולה. חלפתי על פני חדר 4 ואמרתי לה שאם היא רוצה לעשן בלי להסתכן בדו"ח, כדאי לה לעשות זאת במדרגות החירום וסימנתי לה את הכיוון. ממיטת החולה נשמע קול חלש "זהבי?". הבחורה סימנה לי להיכנס. במיטה שכב דוד זית, טייס חיל האוויר (במיל') שישב בשבי בכלא המצרי לאחר שמטוסו הופל במלחמה. לאחר שהשתחרר נהיה אחד ממנהלי התעשייה הצבאית המשגשגת בישראל. כשחלה בסרטן שכחה מדינת ישראל אותו ואת פועלו, ולא הייתה מוכנה לממן לו טיפולים בתרופה שאינה בסל התרופות המצומק.
סיפורו של דוד זית ומאבקו בסרטן גרם לי לצאת עם חולי הסרטן למאבק על סל תרופות מורחב.
צחוק הגורל. אני מאושפז עם גידול סרטני לקראת ניתוח בחדר 6, ודוד בחדר 4 נאבק שש שנים על חייו. ואני? אני מתחיל את המאבק.
לחוג הסרטן הצטרפתי לפני כ-14 שנים. היה לי איזה גידול מוזר על השפה ימנית התחתונה. כל "מומחי הרפואה" ובערך 90 אחוז מאזרחי ישראל מבינים ברפואה יותר מהרופאים עצמם, והם קבעו נחרצות שהדבר הזה על השפה הוא הרפס פשוט.
חודשים ארוכים הלכתי עם הכרובית הקטנה שצמחה לה ועצבנה אותי כי לא היה לי נעים לנשק "צרפתית"; הרי עם הגידולון זה מגעיל. גם לרופא עור לא התחשק לי ללכת והסתפקתי בדברי הרוקח - שיודע הכול - שזה הרפס ושמתי משחה שמכר לי בשמחה, וזו כמובן לא שינתה את המצב ורק גרמה לי יותר גועל מעצמי כשמרחתי אותה על שפתי התחתונה.
רק מפגש מקרי עם דוקטור שתחום עיסוקו הוא סרטן גרם לי לטוס לבית חולים ולעשות ביופסיה (חיתוך חלק מהגידול ושליחתו לבדיקה פתולוגית) ולהמתין לאחר מכן עשרה ימים מורטי עצבים. התשובה הייתה שיש לי סרטנצ'יק, והוא יצריך ניתוחונצ'יק.
ידידי ד"ר אריה אורנשטיין ניתח אותי בתל השומר. בניתוח (הרדמה מקומית) הייתה לו הרגשה שהגידול העמיק ויצא מתחום השפה והתפשט לכיוון הסנטר. ההרגשה שלו הייתה נכונה - הבדיקה הביופסית נשלחה תוך כדי הניתוח, ובעודו משחזר לי את השפה הכרותה נשמעה ברמקול של חדר הניתוח תשובה חיובית. ד"ר אורנשטיין המשיך את הניתוח ובתוך כך קילל אותי (אנחנו חברים. מותר לו) שדפקתי לו פגישה חשובה.
לאחר גילוי הסרטן בשלפוחית השתן, הניתוח והטיפולים מדי יום שלישי, כשאני עושה פלאש-בק מתברר לי שממדי מגפת הסרטן בישראל כה גדולים, ולכן איני בטוח כלל שהמספרים והנתונים המתפרסמים לעתים רחוקות על מספר החולים והמתים נכונים.
הסיכויים הסטטיסטיים שכל אזרח שלישי יחטוף את המחלה בכבד, בשד, בעור, במעי הגס, בשלפוחית השתן, בדם, בריאות או בכל פינה אחרת בגוף צריכים להפחיד עד אימה את שוכני ארץ הקודש הרבה יותר מהאיום מצד איראן, מרקטות הקסאם ומהמצב החברתי המחורבן בישראל. הוסיפו לזה את רמת החינוך המידרדרת, את מכת הפשיעה המשגשגת ואת תאונות הדרכים הנמצאות בפריחה, ולאחר שתעשו סיכום של כל הקללות האלו, תבלו את זה בעימותים הבלתי פוסקים בין חרדים לחילונים, בין כהים לבהירים, בין בורים למשכילים, ובשקלול סופי
מדינת ישראל מסורטנת. היא זקוקה לטיפולים כימותרפיים דחופים בצבא, במשטרה, בחינוך, במערכת הרווחה, בטיפול בנכים ובקשישים, באיכות הסביבה, במערכת הפוליטית והמוניציפלית ובמה לא. הטיפולים האלו כואבים, מנשירים, מרזים, ממושכים ומדאיגים.
לפעמים התוצאות מרשימות והסרטן נעלם, לפעמים הטיפולים אינם מצליחים לבער את הנגע כי הוחל בהם באיחור.
כשאני מחפש ומנסה למצוא מי יהיה הפרופסור שיוכל להעניק במהירות וביסודיות את הטיפול למדינתנו המסורטנת איני מוצא. חבל. אם נמשיך ככה, יכול להיות שהדרעאקס מהחמאס והפתח עוד יצאו צודקים ויחגגו עלינו בגדול.
השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, זכה לשבחים רבים בגין מלחמתו כראש השב"כ בטרור הפלשתיני.
במלחמתו בפשיעה בישראל התמונה משתנה מקצה לקצה, ודיכטר הלוחם חסר הפשרות נהיה מנמר בנגלי קטלני לחתול סיאמי מנומנם.
כשטרוריסטים פלשתינאים היו זורקים רימון על בית ישראלי או יורים לעבר ישראלים או מניחים מטען שכוון כנגד ישראלים היו לוחמי השב"כ, מפעילי הסוכנים בשיתוף פעולה הדוק עם לוחמי צה"ל ואנשי משטרה, הופכים את העולם כדי להגיע למחבלים. מחסומים הוקמו בדרכים שבאזור הפשע, מסוקים עלו לאוויר, מאות אנשי כוחות הביטחון סגרו שטחים וחיפשו, רשת האזנה מסועפת פעלה 24 שעות ביממה כדי להשיג מידע, מפעילי הסוכנים הטריפו את המקורות מתוך תקווה לקבל שביב מידע. לאחר כל ניסיון פיגוע בישראלים ידעו תושבי האזור להיכנס כמעט אוטומטית לעוצר, סגר, כתר והמתינו לביקור-חיפוש-מעצר של שלוחיו של דיכטר.
בתוככי הקו הירוק, התחום שדיכטר ממונה עליו עכשיו, מחבלים מזן אחר משליכים רימוני רסס על בתיהם של ראשי ערים ורשויות, מטמינים מטענים ויורים, ובזמן הזה המשטרה, שהשר לביטחון פנים דיכטר עומד בראשה, מתנהגת כאילו לקחה כדורי ווליום ויכולת התגובה שלה מנומנמת, אטית, לא אגרסיבית, חסרת תועלת וכפועל יוצא מכך נטולת תוצאות משמעותיות.
פסטיבל ניסיונות הפיגוע בנושאי משרות ציבוריות עבר את כל הגבולות ההגיוניים במדינה דמוקרטית. פקחי רשויות מקומיות וכן ראשי ערים נמצאים תחת מכבש לחצים ואיומים מצד טרוריסטים כחול-לבן, וניסיונות לרצוח אותם נהיו חלק מהשגרה, והשר דיכטר, שלחם ללא חת במחבלים, נהיה פוליטיקאי נטול שיניים חסר יכולות ביצוע עם נימוקים ותלונות על חוסר בכוח אדם ותקציבים, והדבר ניכר בפעילות העבריינים - הם לא שמים זין על המשטרה.
בסוף השבוע האחרון, לאחר השלכת רימון רסס על ביתה של ראש עיריית נתניה, קיים השר דיכטר דיון להערכת המצב בנושא ואמר את משפט המחץ הבא: "שינוי דפוס העבודה של ראש רשות מקומית בעקבות איום על חייו יכול להיות כאוס בשלטון המקומי". ווואו איזו אמירה חשובה, איזה חזון, איזה מוח אניליטי חריף. ואוו!
הלו דיכטר, רימון רסס נזרק על ביתו של ראש עירייה - כאוס שמאוס, כל השוטרים צריכים להיות מוקפצים מבתיהם, צבא סוגר את העיר, כל החשודים הפוטנציאליים נעצרים בבתיהם או בעסקיהם, ידיים קשורות מאחור, רגליים מאוזקות, עיניים מכוסות, מיטב החוקרים מעבירים אותם לחדרים הקרים והצוננים, חקירת לחץ, מוזיקת רקע מפוצצת אוזניים, טלטולים לפצצות מתקתקות, לחם צר ומים לחץ אם בכלל, בסופו של דבר יימצא השטינקר שייתן את המידע הנדרש והחשוד ייעצר.
דין משליך רימון רסס על ראש רשות מקומית או עובד ציבור כדינו של מחבל שעבר עברה דומה, עשר שנים, 15 שנים, 20 שנה בית סוהר בתנאים של מחבלים - זה מזכיר לך משהו מהעבר הלא רחוק דיכטר? אם אין לך המשאבים והיכולות לבצע את העבודה כמו שצריך, אם אין לך מספיק כוח אדם וציוד, תהיה גבר ותגיד לאודי חמודי אולמרט איני יכול למלא את תפקידי בשל חוסר תנאים ותתפטר.
אם אתה לא תזעזע את המערכת, מי יזעזע? היו לפניך שרים עם אפס ניסיון, והם תפקדו בדיוק כמוך, אז מה בעצם היתרון שלך ולמה אנחנו צריכים אותך בתור השר לביטחון פנים? רוחמה אברהם או אלי אפללו היו יכולים לבצע את התפקיד פחות או יותר כמוך. תתעורר דיכטר!!!!!!!!!!!!!!!
עורך הדין דורי קלגסבלד החל לרצות את עונשו מיד לאחר שנגזר דינו. עורך דינו המלומד דן שיינמן הגיש ערעור על חומרת העונש. כשהופיע בשבוע שעבר וטען כי יש להפחית בעונשו של קלגסבלד נימק זאת בין השאר בכך שמרשו לקה לכמה שניות ב"דיסאוריינטציה" בעת שנהג במכוניתו המשוכללת בעלת העצמה הקטלנית שרמסה בסערה כמה מכוניות שנקלעו בדרכה וגרמה למותם של אם צעירה ובנה.
"דיסאוריינטציה" היא מילה חזקה מאוד. פירושה: אבדן יכולת התמצאות, בסלנג של שחקנים (בתאטרון ובקולנוע) ששוכחים פתאום טקסט קוראים לזה "בלאק אאוט", טייסים קוראים לזה "ורטיגו", צוללנים קוראים לזה "שיכרון מעמקים". התוצאות של כל האבדנים האלו הן צרות צרורות. במקרה הטוב הצרות האלה מסתכמות בתאונה קלה, ובמקרים רבים הן מסתיימות במוות.
עורך הדין שיינמן הוא גם עורך דינו של חיים רמון. השבוע נשלפו מהיכן שהוא שלוש עדות חדשות שנתגלו באיזה מחבוא סודי במשרד ראש הממשלה כשהן אוצרות במוחן מידע מדהים ששמעו במטבח מפי הקצינה ה' לפני האירוע הטראומתי של רמון.
מאחר שעורך הדין שיינמן הוא אדם יצירתי בצורה מדהימה לא אתפלא אם במסגרת ההזדמנות שתינתן לו לפני מתן גזר הדין, מורשע או זכאי, הוא יעלה טיעון שבשל יופייה של הקצינה ה' והתנהגותה השרלילונית שר המשפטים לשעבר חיים רמון קיבל ורטיגו בידיים, דיסאוריינטציה במוח, בלאק אאוט בשכל ושיכרון מעמקים בלשון שצללה לאזור פיה של הקצינה ה'.
אברום בורג הוא גבר בריא שיודע להתפאר - חוץ מבאוסף הסביבונים שלו - גם בכושרו הפיזי המעולה וביכולתו המופלאה לרוץ למרחקים ארוכים. בורג הוא אדם ברוך כישרונות ויכולות מקצועיות בכל תחום שהוא מתעסק בו. הוא היה חבר כנסת משובח, יושב ראש כנסת מעולה, יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית דליקטס.
הוא עושה כסף מעסקים שכמה מהם עוררו קצת צחנה, וזו הצריכה פתיחה בחקירה, ובסופה הוא יצא צח וזך כמו שמן זית חלקלק.
גם מכל מיני הכפשות הנוגעות לטובות הנאה שלכאורה דרש וקיבל כיושב ראש כנסת הוא החליק צח וזך ללא רבב.
אפשר לומר על בורג שהוא מלח הארץ, פרח הגבעות, שמנת העמקים, פפריקת המישורים ופלפל הרכסים.
כשבורג מדבר האוזניים מתענגות, העיניים בוהות, הנשמה מתרוננת.
בורג הוא נפלא, הוא אצילי, הוא גזעי, הוא חכם, הוא יפה, מקסים, נאור ומשכיל, ורק בגלל טמטומם של חברי מפלגת העבודה הוא אינו נמצא היום בראשות הממשלה מוביל את מדינת ישראל לשגשוג כלכלי, לביעור העוני, להאדרת החינוך ולחתימה על השלום הנכסף עם אויבנו.
לאחר שהבנו שבורג הוא בעצם אדם מושלם נותרה רק בעיה אחת לפתור עם בורג - החוצפה שלו.
האיש הזה, שקיבל - ועודו מקבל - לא מעט צ'ופרים ממדינת ישראל, כלומר ממשלם המסים, כלומר ממני, עומד בתוקף על שאני ואתה ואת נממן לו עד סוף ימיו מכונית חדישה עם נהג צמוד. ואם זה לא יהיה מהכסף שלנו, זה יהיה מכספם של תורמים נדיבים מיהדות התפוצות, אשר רוצים שכספי תרומותיהם יגיעו לקליטת עלייה ולחינוך, אבל בטוח לא למימון רכב ונהג לאברום עד סוף ימיו עד 120 שנה טפו-טפו-טפו.
ולמה אנחנו צריכים לממן את זה? כי הוא מסכן? נכה? עני מרוד? לא.
הוא רוצה שנממן את זה כי הוא היה יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית. אה, שכחתי - גם שירותי מזכירות יש לו משום שהוא היה יושב ראש הסוכנות.
במחשבה שנייה בעצם בורג צודק. אם יש לראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר למשל לשכה ורכב ונהג ושירותי מזכירות, אף שלצערנו הוא מאושפז זה זמן רב, אז למה שלבורג - שהוא במלוא אונו - לא ייתנו הטבות כאלו? ואם יושבי ראש אחרים של הכנסת והסוכנות מקבלים, למה שהוא לא יקבל?
הו! כאן הקאצ' - אני מצפה מבורג (בשל כל תכונותיו המפוארות) כי הוא יהיה זה שיודיע ראשון שהוא מוותר על כל ההטבות וישמש דוגמה ויעמוד בראש מאבק שיפסיק את חלוקת המיליונים השנתית לכל נושאי התפקידים הציבוריים לשעבר שיכולים לממן בעצמם את רכביהם וגם לנהוג בהם. אבל בורג האזרח המושלם, פאר היצירה העברית-יהודית, כשזה נוגע לכיס שלו הוא נעמד על הרגליים האחוריות ונלחם עד טיפת הסמארק האחרונה שלו שלא ייגרע שקל אחד ממה שכאילו מגיע לו.
ואנחנו הפריירים משלמי המסים נמשיך לממן את הרכבים והנהגים והמזכירות של המיליונרים בורג, ברק, ביבי ודומיהם, ולא נשכח לעולם שהם מלח, פלפל, סחוג, עמבה, פפריקה, חרדל קטשופ וכמה מהם סמארק.
המנהיג אברום בורג זכה לשיר מאת להקת שייגעצ וגיא מרוז (השכן מהעמודים האחוריים). השיר, עד כמה שידוע לי, מושמע רק בתכנית שלי ברדיו ללא הפסקה. משום מה תחנות אחרות אינן משמיעות אותו, אף שהשבוע הוא היה אקטואלי במיוחד. הנה מילות השיר:
"העיניים הכחולות שאותנו משקרות
הצביעות ההתחסדות בדיבור כל כך רהוט
מי זה שם הולך בטוח?
אף תפוח דג מלוח
הכיפה שעל הראש עוד סיבה טובה לחשוש
אברום בורג העם מוכן
כסף קל במזומן
כאן מתחת לשולחן אין משא ואין מתן
הוא יבטיח ארמונות
אבל יהיה פה בית זונות
הבטחות יש לקיים
אברום בורג אתה אשם!
מחייך למצלמה ראש הממשלה הבא
מי יביא את הבשורה?
מלך סדום ועמורה
יש לו אוסף סביבונים
הוא הספיד גם את החיים
אם יום קיץ או גשום
הוא תמיד נשאר אברום
בורג בורג נפל לך הבורג
בורג בורג נפל לך הבורג"
התלייה של סדאם חוסיין החזירה אותי לסרטי המערבונים שהאיש הרע נתלה בהם לקול שמחת ההמונים.
תלייה טקסית מצולמת היא דבר מכוער ומגעיל, ברברי ופרימיטיבי.
סדאם חוסיין היה חרא בן אדם בעולם חרא עם מנהיגים מחורבנים. סדאם חוסיין היה עוד מנהיג עם שיגעון גדלות שבהבל פיו היה מסוגל לתת הוראות למחוק מהמפה אלפי בני אדם ללא תנודת עפעף.
יש מנהיגים שמצטיירים פרימיטיבים, ולכן קל לשנוא אותם. אף נשיא אמריקני אינו מקבל יחס דומה ליחס של סדאם, אף שמנהיגים אמריקנים גרמו סכסוכים ומלחמות שהשמידו מיליוני בני אדם, ולא תמיד הצדק, היושר והאנושיות היו נר לרגליהם. מדינות נאורות לא מצמצו כשמכרו נשק בכמויות למשטרים פשיסטיים קיצוניים שנרצחו בהם עשרות אלפי אזרחים בגלל קפריזות של מנהיגיהם. מדינות נאורות לא היססו לקיים בריתות עם מדינות גזעניות שהדיכוי בהן היה עניין של יום-יום, ועינויים והיעלמויות של אזרחים היו עניין שבשגרה. בין המדינות הנאורות האלו תופסת מקום של כבוד גם מדינת ישראל.
איני מזיל דמעה על סדאם, ולא הייתי מזיל דמעה אילו ראיתי את בוש על חבל התלייה או מנהיגים אחרים במדינות דרום אמריקה ואפריקה ומזרח אסיה. רוצה לומר שבעולמנו המחורבן, המונהג על ידי מנהיגים מושחתים הקשורים עם מיליארדרים עוד יותר מושחתים וקונצרנים כלכליים אחרים שהם סמל השחיתות והתועבה, אני לא בטוח שסדאם חוסיין היה הגרוע ביותר.
בזמן האחרון כמעט כל שדרי הרדיו המסחרי ומובילי התכניות בטלוויזיה נוהגים לומר למאזינים ולצופים לפני שהם עוברים לפרסומות משהו בסגנון "הישארו עמנו, אל תעברו לשום מקום אחר, מיד נשוב".
אוטומטית, איך שהם אומרים את זה אני עובר למקום אחר. איך אתם?
אני חולה על התכנית "ארץ נהדרת". בימי שישי אני מתכנן את הערב אך ורק לאחר סוף התכנית. רבים מתנהגים כמוני. במצב המחורבן שלנו העם רוצה לסגור את השבוע עם צחוקים. בשבוע שעבר טחנו לנו החולירות מהטלוויזיה את המוח עם הפרומואים הרגילים, ואנחנו - כמו מטומטמים - ישבנו על הכורסה, זינקנו אחרי החדשות לערוץ 2 לצפות ב"ארץ נהדרת" (לפני כן היינו עם שלח ודרוקר בערוץ 10) והנה "ארץ נהדרת": לקט!
תגידו, אתם מטומטמים? אתם עושים אותנו פריירים? אתם יורקים לנו בפנים? מה זה הקטע המסריח הזה? ובאותה הזדמנות אל תכעסו על הדברים הבאים: עם כל האהבה שלי אליכם, לעומת השנה שעברה, "ארץ נהדרת" נהייתה ארץ מחורבנת. תחשבו על זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
