שובר את קשר השתיקה
כילד חרדי הוא עבר שורה של מעשים מגונים וניסיונות אונס. גם אחרי שחזר בשאלה, הוא סבל מסיוטים ומלילות ללא שינה. עכשיו החליט מנחם לאנג לאזור אומץ, להתעמת עם תוקפיו ולאלץ את העולם החרדי להתמודד עם השדים שלו. מחופש לחרדי, הוא הסתנן לבני-ברק והתחקה אחריהם - עד שהצליח לסחוט מהם הודאה מפורטת ובקשת סליחה, והכל לעיני המצלמות
"הפעם הראשונה היתה כשהייתי בן ,"7 מספר לאנג, "התוקף לקח אותי לשירותים ובילה איתי חמש שעות. הוא השתפשף בי ונגע בי, נשם כמו שיכור. אני רק השפלתי מבט וחיכיתי שזה ייגמר." השבוע, כמעט 20 שנה אחרי, חזר לאנג אל רחובות בני-ברק - הפעם כחוזר בשאלה מחופש לחרדי - כדי להתעמת עם האנשים שתקפו אותו מינית.
מנחם, בן ,25 שחקן באנסמבל תיאטרון הרצליה, יצא למסע המצמרר אל עברו עם כתב ערוץ 10 גיא לרר. "תמיד רציתי לעשות את זה," הוא אומר, "כאב לי שהאנשים האלו מסתובבים חופשי. זה רדף אותי בלילות, אבל לא היה לי אומץ לעשות את זה, כי לא היה לי עם מי. ההחלטה נפלה כשלרר הגיע אליי להכין כתבה על ההצגה שבה אני משתתף. סיפרתי לו על החלום שלי, והוא מיד אמר לי 'עושים את זה.' במהלך הצילומים נכנסנו מחופשים לחרדים לרובע סאטמר, החסידות שאנשיה נסעו להיפגש עם אחמדינג'אד. זה מקום קשה ואלים."
לפני שבועיים הגיע לאנג יחד עם לרר, מצויד במצלמה נסתרת, לשכונה בבני-ברק. הוא המתין מתחת לאחד הבתים, מחופש לחרדי. אחרי כמה דקות, ממורד הרחוב מתקרבת דמות מוכרת. מנחם מזהה את א,' האיש שתקף אותו באלימות וביצע בו מעשים מגונים כשהיה בן .13 הוא ניגש אליו וקורא לו לעצור. א' מסתובב ובורח, מנחם רץ אחריו. אחרי כמה עשרות מטרים הוא לוכד אותו, ובין השניים מתפתחת תגרה. כש-א' מבין שאין לו לאן לברוח, הוא עוצר. אחרי שנרגע מעט, מתפתח בינו לבין מנחם דין ודברים.
א:' "אני מודה שהתעסקתי פעם (עם ילדים,( אבל כבר שלוש שנים אני לא מתעסק עם אף אחד."
מנחם: "בן כמה אתה היום."?
א:' "היום אני בן ."37
מנחם: "עד גיל 34 עדיין נגעת בילדים."?
א:' "לך עשיתי בבית כנסת מה שעשיתי. מאז שעשיתי לך לא נגעתי באף אחד."
מנחם: "למה עשית."?
א:' "רוח שטות. לכל אחד יש יצר הרע."
מנחם: "עם כמה ילדים עשית את זה."?
א:' "לא עשיתי הרבה, עשיתי עם שניים-שלושה,
מנחם: "אתה יודע למה אני לא מאמין לך? כי אני רואה על הפנים שלך שאתה לא מתחרט." זה הרגע שבו א' מאבד את עשתונותיו, וצועק באמצע הרחוב: "אני כן מתחרט! אתה רוצה לרצוח את החיים שלי."? בשלב הזה קהל רב מתאסף ברחוב. מנחם וצוות הצילום, שחוששים שייעשה בהם לינץ,' עוזבים את המקום. בהמשך מתעמת מנחם עם תוקף נוסף, שמציע לפדות את ההתעללות תמורת תשלום, כמקובל בעולם החרדי. מנחם, למרבה ההפתעה, מקבל את ההצעה.
באותו היום זוכה מנחם לשיחת טלפון מאיימת ממשמרות הצניעות של בני-ברק. "שמעתי אנשים שמדברים על זה והחליטו ללכת עד הסוף," לוחש הקול שמעבר לקו, "אם זה יפסיק, אז יפסיק. אם זה יהיה עוד פעם, ילך פה קרב מול קרב. אתה רוצה? בבקשה."
"הכניסה לסאטמר היתה השלב שבו חשבתי שאולי אנחנו עוברים את הגבול," מספר לרר, "היו גורמים בעולם החרדי שאמרו לנו שאפילו הם היו מפחדים להיכנס לשם. התחפשנו לחרדים, אבל אפשר לומר שהתחפושת לא היתה יותר מדי אמינה. אם היו חושפים אותנו, לא היינו יוצאים משם חיים."
לפני חמש שנים חזר מנחם בשאלה. עכשיו הרבה יותר קל לו לספר על מעשי הזוועה שעבר בבני-ברק, מעשים שחזרו על עצמם במשך שנים, על ידי מספר אנשים.
"בפעם השנייה שזה קרה לי, בגיל ,10 איש זר שלא הכרתי פיתה אותי והכניס אותי לחדר המדרגות," הוא משחזר, "שם הוא הפשיל לי את המכנסיים, נגע בי וניסה להחדיר לי את איבר מינו. אני לא אשכח שבין לבין הוא התפלפל איתי בגמרא, כנראה כדי להעסיק אותי בזמן שהוא עושה את מה שהוא עושה. זה היה נורא. סיפרתי על המקרה לאדם מבוגר ומוסמך. הוא לכד את התוקף ולקח אותו לרב מאוד ידוע, שטיפל בנושאים הללו. לצערי, כבר למחרת ראיתי אותו מסתובב חופשי. התברר לי שהוא היה בן של אדמו"ר מאוד ידוע, ולכן אי אפשר היה לעשות לו כלום."
לטענתו של מנחם, תקיפת מינית של ילדים אינה מעשה נדיר בעולם החרדי, ומקרים רבים מושתקים בתוך הקהילה. זו היתה הסיבה שבגללה לא סיפר לאף אחד על מקרים נוספים שעבר לאורך השנים. "אני לא לבד," הוא אומר, "תקיפת ילדים היא דבר נפוץ בעולם החרדי, כמעט מקובל. כולם יודעים, אבל מנסים לטפל בדרכים פנימיות. ללכת למשטרה? זה לא בא בחשבון."
מאז המסע האמיץ בחזרה לעולם שהתעלל בו, חשוף מנחם לעשרות איומים טלפוניים. "בני-ברק בוערת," הוא אומר, "הם מרגישים שזו אחת המכות הקשות ביותר שהם קיבלו אי פעם. כבר שמעתי על התארגנויות לצאת לנקום בי, אבל שמעתי גם על כאלו שמחזקים את ידיי. הם אומרים שאם אף אחד לא שם לזה סוף מבפנים, הגיע הזמן שמישהו ישים לזה סוף מבחוץ."
אף שבידיו הודאות מצולמות מהתוקפים, מנחם החליט לא להגיש תלונה במשטרה. הוא לא מכחיש שאחת הסיבות היא האיומים הרבים שהוא מקבל. "אם תוגש תלונה במשטרה אני אצטרך לעזוב את הארץ למחרת," מסביר מנחם, "זה לא משהו שאני רוצה לעשות. חוץ מזה, אני חושב שהכתבה תעשה שירות הרבה יותר טוב ואולי תביא לזה שעשרות ילדים מסכנים לא יצטרכו לעבור את הגיהנום שאני עברתי."
הסיפור המלא - מחר ב"שישי" עם רביב דרוקר ועפר שלח בערוץ 10 .
נא להמתין לטעינת התגובות
