פורמט מנצח
את השם אסף גיל אתם אולי לא מכירים. אבל כשנגלה לכם איזה תוכניות הוא העלה ארצה, תגידו "אה, בטח". למשל , "רוקדים עם כוכבים", " קצרים", " הכרישים" ו"דייט לסטרייט". עד לפני שנתיים הוא ספג סירובים. היום הוא המפיק הכי עסוק בסביבה. וזמן לבלות נשאר לך? "אני לא מפסיק לחשוב", הוא אומר. "אני גוזר על עצמי הפסקה כי אחרת אני אשתגע"
בשנתיים האחרונים סיפק גיל שלל מוצרים חמים שייבא מבריטניה לפריים טיים הישראלי - "רוקדים עם כוכבים", " קצרים", " גומרות הולכות", " של מי השורה הזו? " ואחרות . בימים אלו חוגג גיל 15 שנות קיום כ"גיל הפקות", שנים לא קלות שבסופן לפחות עשר תוכניות שמשודרות או שיעלו ממש בקרוב.
משרדו של גיל שוכן ברחוב צדדי בתל אביב. משרד ההפקות שלו יכול היה בקלות להיות קליניקה של רופא שיניים או לשכת עורך דין לדיני משפחה, לולא פוסטרי הענק המתעדים את ההצלחות של גיל וטונות האהבה העצמית המעטרים את החדרים.
מה היה לפני שהיה "גיל הפקות" ?
"היה חור שחור בעולם הטלוויזיה הישראלית", אומר גיל בספק חיוך. "חלומי מאז ומעולם היה להיות שחקן. בתור נער הייתי בתיאטרון הנוער של החאן עם ענת וקסמן. בהמשך למדתי משחק בלונדון והיה שלב שהייתי לא רע. ואז מפיקה בערוץ הילדים לקחה אותי ב-1989 להגיש פינות.
"כשפיטרו אותה תפסתי את מקומה. ואז התקבלתי לאודישן בתיאטרון חיפה וברחתי לשם כי זה היה החלום שלי, אבל אחר כך התחלתי להרגיש רע. הרגשתי שאני לא משחק יותר מהנאה. ואז, בגיל 29, החלטתי להקים את גיל הפקות".
סביר להניח שגם כסף היה שיקול שהנחה אותך.
"אני גדלתי בשומר הצעיר. אני מתקופה שסוציאליזם לא היה דבר מגוחך. מעולם לא חייתי בשאיפה חומרנית, אחרת לא הייתי הולך להיות שחקן".
משחק זה בכלל דבר שאפשר להיגמל ממנו?
"אני נגמלתי. אני מסכים שיש בעיה. היום אם היו אומרים לי'תעלה על במה' הייתי משתין במכנסיים".
שנותיו של גיל (44) בבית הספר למשחק בבריטניה, פור סקול, הובילו אותו אל עולם הפורמטים הבריטיים. גיל הכיר את האנשים שמאחורי הקלעים ובעיקר התאהב בכל מה שהוא אנגלי. "התרבות האנגלית מאוד השפיעה עליי", הוא מספר. "אני מתחבר יותר לדברים בריטיים מאשר לאמריקניים".
וישראליים ?
"אין דבר כזה מוצר טלוויזיוני ישראלי. לא קיים", גיל ממש מתקומם. "כל מי שאומר שקיים, שקרן. זו אחת הפיקציות הכי גדולות. אנשים אומרים לי כל הזמן'מה אתה כל הזמן מביא פורמטים? אתה לא יכול לעשות משהו מקורי?'. אין דבר כזה. מי שאומר שיש בארץ טלוויזיה מקורית הוא שקרן, מרושע.
"מכיוון שכל הטלוויזיה בפריים טיים המסחרי, לא דרמות, מושפעת באופן מוחלט וטוטאלי מהטלוויזיה בחו"ל. יתרה מזאת,'הכספת' שהיא מוצר מוצלח ותמיד מובא כדוגמה, נולדה מהמפץ הגדול של הטלוויזיה המסחרית כמו שאני רואה אותו -'מיליונר', ששינה את מפת הטלוויזיה בעולם".
"ואנשים התחילו להבין שאפשר אולי למכור דברים בקנה מידה עולמי. וארז טל, בטיימינג נכון, בנה משהו שיהיה דור המשך של'מיליונר'. גם זה הושפע מחו"ל. אז איזה דבר ישראלי מקורי היום הוא באמת ישראלי טהור? ומה זה'ארץ נהדרת'? זה 'סטרדיי נייט לייב'".
אם ככה, אז למה בעצם לקנות פורמטים ולא פשוט "לקבל השראה". זה לא כאב ראש לעשות הכל בדיוק כמו שהבריטים מצווים?
"מכיוון שאין בקיא ממני בישראל בעולם הפורמטים, אני יכול להגיד שכשקונים פורמט, מעבר לעובדה שצריך להבין אם הוא בר התאמה לישראל, נורא חשוב ממי אתה קונה ומה המדיניות שלו. הבי-בי-סי לדוגמה, ברמת המחשבה שלהם מאוד קשוחים, אבל יש אחרים הרבה יותר משוחררים".
בכמה פורמטים אתה מחזיק היום?
"זו שאלה די היפותטית, זה תהליך די דינמי. רק הבוקר סגרתי חוזה על פורמט. אני מאוד יסודי בעבודה שלי וההצלחה שלי נובעת מהוותק שלי ומהעובדה שאני מכיר אנשים בעולם הפורמטים. אני מפעיל סוכנת בבריטניה, שאני משלם לה משכורת גבוהה מאוד, שתפקידה לדעת דברים לפני כולם. היום, חוץ ממה שיש באוויר יש לי ביד קרוב לעשרה קונספטים. מתוך חמישה, אם יימכרו שלושה, אתה במצב נהדר".
אז למה אתה קונה?
"לפעמים אני קונה בשלב מוקדם, והולך על משהו שייקח זמן עד שהפירות שלו בחו"ל יבשילו. את'הכרישים' למשל קניתי על בסיס הפורמט היפני. היפנים מכרו לבי-בי-סי, שם זה נהיה הצלחה מסחררת. לפעמים אני פשוט קונה דברים שאני מאמין שיעבדו טוב בישראל ולוקח לי הרבה זמן לשכנע אנשים".
דווקא ההצלחה הגדולה ביותר של גיל, "רוקדים עם כוכבים" המשודרת בערוץ 2 (רשת) וקוצרת שיאי רייטינג, התחילה בחוסר אמון מצד המפיק. "כשראיתי את זה בפעם הראשונה אמרתי
לראות פה אנשים עם כל התלבושות המגוחכות האלה, זה לא יעבוד. ואחרי זה שיניתי את דעתי בטיימינג מופלא - זה עניין של מזל ולא של שכל. אחר כך זה נמכר לארצות הברית והפך שם להצלחה מסחררת. עוד לפני זה הצלחתי למכור לרשת. פתאום הבנתי שזה סוג של משהו כל כך גרנדיוזי, שהוא חוצה גבולות. וגם זה היה בטיימינג שהבנתי שצריך תוכנית בידור. אני, אגב, לא עושה ריאליטי, אני עושה תוכניות בידור. גם'הכרישים' זו תוכנית דוקומנטרית".
אתה באמת מאמין בזה או שזה פשוט טוב לרגולטור?
"אני מאמין בזה, זו לא מניפולוציה. 'הכרישים' זו תוכנית שאני לא מתערב בה כלל. בריאליטי כל הזמן עושים מניפולציות. פה אני אשכרה לוקח אנשים שמחפשים השקעה, זורק אותם לכרישים, מה שיוצא יוצא. לא מתערב. זה מפגש דוקומנטרי לחלוטין".
אבל שנים לפני שאליענה בקייר התעופפה לכל רגל ולפני שה"אוי-אוי-אוי" של קרן מור הפך למונח שגור בפיו של כל ילד, אסף גיל היה בטלוויזיה, וראה את פניה היפות פחות.
"15 השנה האלה מתחלקות ל-13 שנה ולשנתיים האחרונות. עד השנתיים האחרונות לא ניתן לי הצ'אנס להיות בפריים טיים של ערוץ 2. את הצ' אנס הראשוני נתן לי חיימון גולדברג עם'דייט לסטרייט' ואחר כך עם'קצרים'".
עד אז היה גיל מזוהה בעיקר עם שעשועונים כמו "אותותו" ( " אם אראה אותו היום ארצה לקבור את עצמי באדמה" ) אותו גם הנחה בחינוכית; "למה מי? ", שעשועון לערוץ 2 הניסיוני; "המטמון" ; " אהבה ראשונה" עם מירב לוין ויורם דון; "החצי השני" עם נתי רביץ ושירלי ברנר; "כן או לא" בערוץ 1 ו-500 פרקים של "תופסים קו". אחר כך גם היה "קזינו עולמי" עם מיכל זוארץ, "החוליה החלשה" והגרסה הראשונה של "של מי השורה הזו? ", עם שלמה בראבא.
"הייתי מתוסכל ברמות מסוימות", אומר גיל ומעשן סיגריה אחרי סיגריה, "במיוחד כשהיו לי פורמטים שחשבו שהם טובים, אבל לא התייחסו אליי ברצינות. אני חושב שבאמת עד לאותה נקודה של'דייט לסטרייט' התייחסו אליי בזלזול".
למה ?
"כי לא היתה לי הזדמנות. שאלו'איפה אתה מפיק?', אמרתי בחינוכית 2, בערוץ הראשון, אמרו'בסדר. . .'. אחת הבעיות, שהיא בעיה אובייקטיבית, זה שמה שמפעיל גופים מסחריים להבדיל מערוץ ציבורי או כבלים ולוויין זה החרדה. פה הצלחה או אי הצלחה היא פועל ישיר של כסף אחד לאחד. לא מצליח שווה למפסיד כסף".
קרה לך שפגשת לאחרונה אנשים כאלה, שבעבר זלזלו בך?
"בוודאי. והתנהלתי תמיד בנימוס. אני זוכר סיטואציה שישבתי במצגת למנהל תוכניות בערוץ 2, שהשפיל אותי בצורה ממש מגעילה. הייתי אז בקשרים עם 'רול'. ישבתי עם איציק קול וישראל רינגל אצל אותו מנהל תוכניות ואמרתי משהו. והוא קם ואמר: 'אני לא מוכן לשמוע ממך שום דבר, אסף גיל. אתה, עד שלא יהיה לך ניסיון כמו שלהם, אין לך זכות דיבור'. אותו אדם התגלגל אחר כך לשוק הפרטי. כבר לא הייתי צריך אותו, הגבתי לו בנימוס. הבנתי שאין לי מה לשפוט אותו, יש לו כנראה מבנה אישיות מסוים. מה, אני אשנה אותו? אגער בו?".
ועכשיו , כשאתה עובד פול טיים, אתה רוצה להוכיח משהו?
"גם, אבל זה לא הדבר העיקרי. ניתנה לי הזדמנות פז ליצור ולעשות דברים שאני מאוד אוהב בצורה חופשית כי אנשים מבינים שאני מספק את הסחורה ונותנים לי עוד הזדמנויות. זה תענוג מאוד גדול שאני לא רוצה לפספס אותו. יכול להיות שבעוד 15 שנה לא תהיה לי הזדמנות כזו".
גיל הפקות מונה שלושה אנשים בלבד, לבד ממאה עובדי פרילאנס. כסף טוב משלם גיל בעיקר לשחקנים, לתסריטאים ולאנשי הצוות המבוקשים. לאחרים, פחות. לדבריו, באופן לגיטימי. אף שכולם עובדים אצלו קשה, רוחו של גיל תמיד מרחפת מעל לסט.
"חשוב לי לשלוט בתוכן. רוב המפיקים, חשוב להם החלק התקציבי והלוגיסטי ויש להם עורך תוכן. אני עובד בצורה הפוכה. יש לי טייטל בסוף התוכנית: 'עורך ומפיק ראשי'.
לקחתי עורך ראשי שמתעסק בכל הנושא של הכסף - אני כמעט לא נוגע בזה. אני לא מוותר על התוכן. אם לא אהיה מעורב בתוכן ההפקות זה לא גיל הפקות. מכורח הזמן, צמצמתי את השליטה שלי לשלושה מקומות: הפיתוח, שמתחיל מהליהוק, מי יהיו האנשים שיעבדו, הקמת הפרויקט; הנושא התסריטאי - אני קורא ומאשר כל מערכון של'קצרים' או של'גומרות הולכות', כל טקסט של קושניר. לא מגיעים לצילום לפני שזה מאושר; והשלב האחרון זה אישור העריכה".
ומתי אתה חי?
"לא הרבה. אני משתדל לחיות טוב".
מה אתה עושה?
"אני עכשיו רווק טרי (באחרונה נפרד גיל מבן זוגו בעשר השנים האחרונות - ל"א), אז אני משתדל ליהנות ממה שתל אביב יכולה להציע לרווקים טריים גם בגילי המתקדם. בכל שעות הערות שלי אני באיזשהו קשר למחשב. אני לא מפסיק לחשוב. אני גוזר על עצמי הפסקה כי אחרת אני אשתגע".
אתה אדם שליו?
"לא, אבל פעם הייתי הרבה יותר כעסן. הגיל מלמד אותך לקחת הכל בפרופורציה ".
מה הכישלון הכי גדול שלך?
"שלא הבאתי ילד".
ומבחינה מקצועית?
"אולי בזה שלא פרצתי קדימה יותר מוקדם, למרות שכנראה אני לייט בלומר. למרות גילי אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש, מקצועית ואישית. כמו ילד שהשתחרר מהצבא. אני מלא אנרגיות".
מה אתה רואהבטלוויזיה?
"כלום. אין לי זמן ואין לי ראש לזה. אני רואה פה ושם כשיוצא לי את הדברים שלי והרבה מאוד פורמטים מחו"ל".
" כוכב נולד", " נולד לרקוד" אתה רואה?
"מעט מאוד. לא בגלל שאני לא רוצה. הן לא פחות טובות מתוכניות ריאליטי בחו"ל, ומבחינתי הן סבבה. אני לא אוהב ריאליטי. לכל תוכנית יש מכשלה. אם אני הייתי עושה אותן הן היו נראות קצת אחרת".
לדעתו , הצלחתו נובעת מיחסיו עם כל גורמי השידור בישראל. "רוקדים עם כוכבים", " קצרים" ו"גומרות הולכות" ברשת, "שכל העולם ישמע" ובקרוב גם שעשועון חדש עם אלי אילדיס בקשת, "הכרישים" ב-10 ו "דיוקן" שתעלה בקרוב בערוץ הראשון.
"עם כל הצניעות, אני חושב שאנחנו היום הכי גדולים. אבל ההישג הוא בעובדה שזה עשר תוכניות פריים טיים ושאני המפיק היחיד שעובד עם כולם. כל המפיקים, גם הגדולים, מזוהים עם גוף שידור. אני לא".
אתה די מרוצה מעצמך.
"כן".
אתה לא מפחד מעין רעה?
"אני לא מפחד מעין רעה כי יש דבר שאני באמת סומך עליו, וגם אם פחות הצלחתי ראיתי שהוא לא הכזיב אותי - זה אני. חשוב לי להיות בעל השליטה כי אני סומך עליי. אני אומר משהו קצת שחצני. כשאני מאשר את הדברים אני רגוע, ואז אני יכול להסתכל על עצמי במראה ולהגיד: 'אסף, עשית את הכי טוב שאתה יודע '".
נא להמתין לטעינת התגובות
