דגסוס
למיתולוגיה היוונית היה את פגסוס, הסוס שידע לעוף. לעולם המודרני יש (לא לעוד הרבה זמן) את סוסון הים. אולי הוא לא יודע לדהור אבל לשחות ולצלול הוא דווקא כן
בעולם ישנם כ–35 סוגים של סוסוני ים הנמצאים החל בצפון מרכז ודרום אמריקה (קנדה עד ארגנטינה) דרך מכסיקו והקריבים, הים התיכון, מרוקו, דרום מזרח צרפת, האוקינוס ההודי, טאיוואן, אינדונזיה, יפן, אוסטרליה, ניו זילנד וקלדוניה החדשה – משמע, כמעט בכל ים שתצללו, תוכלו לפגוש את היצור המוזר והמרתק הזה שגודלו נע בין 2.5 ל 35 ס"מ בלבד.
סוסוני הים בסביבות יבשת אמריקה נלכדים בשוגג בזמן דייג של שרמפסים למטרות פיתיון ובכוונה תחילה למטרות סחר בהם, לשם איכלוס אקוואריומים ברחבי העולם. לדוגמא, בשנת 1994 נתפסו בחופי פלורידה בלבד, כ–112,000 סוסוני ים. לרוע מזלם, משמשים הסוסונים גם את הרפואה הסינית העתיקה, וחוץ מזה יש עוד כמה גורמים שלא ממש "מסייעים" להשארותו של הזן על פני כדור הארץ.
סוסוני הים הינם יצורים נחבאים, מיסטיים כמעט. יש להם יכולת לשנות צבעים בהתאם לצבע ולרקע סביבתם ואף לגדל קצוות עור עודפות כדי שיתמזגו טוב יותר עם האצות והם מעודדים יצורים קטנטנים להתיישב עליהם כך שההסוואה וההתמזגות עם הסביבה יהיו מושלמים.
כאשר מנסים לחפש אותם יש למצוא את הזנב מכיוון שהוא מתעטף סביב משהו נייח כמו עשב ים בעוד שהראש או העין חבויים. סוסוני הים, באופן מפתיע, הם מונוגמים – דהיינו שומרי אמון אחד לשני ולעולם לא ימצא סוסון ים רועה בשדותיה של סוסונה אחרת או להיפך. אנו נוטים לחשוב על ההורות כאחריות האישה מאחר שאנו שייכים למשפחת היונקים, אבל אצל הציפורים למשל שני ההורים דואגים לצאצאים.
ואילו אצל הדגים מה קורה? ובכן, בני האדם לפעמים מופתעים לגלות שהדאגה ההורית היא בכלל נעשית באחריות הזכר. הדאגה לצאצאים אצל הדגים מתבטאת בשמירה על הביצים, נפנוף מעליהם עם הסנפירים כדי שיקבלו מספיק חמצן ושמירה על סביבה נקייה. אצל הסוסונים הדאגה עברה שלב אחד קדימה בהליכי האבולוציה; הזכרים אכן שומרים על הביצים בתוך גופם – בתוך כיס. הם גם נכנסים להריון והם גם מספקים חמצן דרך רשת נימים שרצה לאורך אותו כיס ותוך כדי, גם מספקים את תזונה המתאימה. הם שומרים על תנאי סביבה נאותים בתוך אותו כיס לאורך כל ההריון וסביבה משתנה ככל שההריון מתקדם.
סוסוני הים מאמינים באיכות על פני כמות, ובמקום להשריץ המוני צאצאים קטנים כדי להגדיל את הסיכוי של כמה מהם לשרוד, הם מייצרים פחות צאצאים אולם אלו גדולים ומפותחים יותר להתמודד עם הסביבה.
הזכר נכנס להריון כאשר הנקבה מטילה כ-200 ביצים לתוך הכיס. ההריון עצמו נמשך כ שבועיים שלושה (משתנה בהתאם למין וטמפרטורת המים) כשבסוף משריץ הזכר ולדות חיים. סוסוני הים עדיין שוחים באפלת המסתורין; תאמינו או לא, המדע עדיין אינו יודע לאיזה גיל הם יכולים להגיע, האם הזכרים והנקבות ניזונים מסוגי מזון שונים, האם זכרים בהריון צורכים מזון שונה מחבריהם שלא מעוברים, מה הם התנאים הסביבתיים הגורמים להם להשריץ יותר או פחות ולדות ועוד שאלות רבות שנותרו עדיין פתוחות.
מאוכלוסיית סוסוני הים שידועות לחוקרים, הצליחו החוקרים לבסס את ההנחה שאוכלוסיות סוסוני הים בכל העולם פוחתת בין 25-50 אחוז מדי חמש שנים.
מכאן מגיעה השאלה הבאה: לאן הם נעלמים?
לכך ישנן שלוש תשובות:
1. הרפואה הסינית העתיקה
2. מסחר בין אקוואריומים
3. מזכרות
לא במקרה, צויינה הרפואה במקום הראשון; זוהי אם כל הרעות לגבי קיומם של סוסוני הים אך לא רק; דוגמאות נוספות מעולם החי והרפואה הסינית הם קרן הקרנף, שנהב פילים, שיריוני צבי ים, סנפירי כריש ורמד הטיגריסים.
לגבי סוסוני הים, המספרים מדברים על סדר גודל של יותר מ-20 מיליון פרטים בשנה. הרפואה הסינית לא לבד בקטע הזה וגם למסורת האינדונזית, הפיליפינית ועוד, ישנו חלק בנעשה. ערכו של חצי ק"ג סוסון ים באיכות טובה, מגיע ברפואה הסינית ל-550 דולר (כ 2,500 ש"ח). המון כסף. ישנם כיום כ-39 מדינות בעולם המעורבות באופן אקטיבי במסחר סוסוני הים. השימושים הם רבים החל ממרקחות נגד אסטמה, הסתיידות עורקים אימפוטנציה, ריפוי וחיזוק עצמות שבורות, בעיות הורמונליות ועד להגברת החשק המיני ועוד.
מאות אלפי סוסוני ים מסיימים מדי
לסוסון אין שיניים ועל כן הוא שואב את מזונו בשלמותו. זוהי גם אחת הסיבות שמקשה על גידולם באקוואריום הביתי. בנוסף לאוכל הרב והמיוחד, הם זקוקים גם לתנאים סביבתיים שקשים לחיקוי ואי הספקתם לסוסון תגרום להם למחלות זיהומיות ובקטריאליות, פטריות ופרזיטים. מאחר וכך, סוסונים אלו מתים אחרי זמן קצר. גם תעשיית המזכרות פורחת על גבם של היצורים הללו וקשה להבין מדוע עושים מהם מחזיקי מפתחות או ממסגרים סוסונים מיובשים לשם תלייה על הקיר.
עוד גורם הפוגע בהתרבותם הוא הרס על ידי האדם של סביבת המחייה שלהם כמו המונגרובים, שוניות אלמוגים ושדות עשבי ים.
בממוצע, רק שניים מתוך אלפי צאצאים צעירים שזוג הורים יוצר, יגיעו לשיבה טובה. גם כשהם בוגרים, חייהם של הסוסונים אינם נעשים קלים יותר שכן הם משמשים כמזון אהוב במיוחד על סרטנים, דגי טונה, מנטות ועוד. סוסוני הים משנת 1986 נחשבים כמינים בסכנת הכחדה ורשומים ברשימה האדומה. משמעות הרשימה היא מעיין דגל אדום ותפקידה הוא להזהיר ולהתריע שאותם מינים נמצאים בדרגת סיכון גבוהה להעלמות, אך עם זאת עדיין לא מוטלות הגבלות כלשהן.
ואם לא די בכך הרי שלסוסוני הים ישנה בעיה חריפה עם איתני הטבע או נכון יותר עם הסופות המתחוללות בים; אלו כשהן מתרחשות, עוקרות את סוסוני הים ממקום מושבם הטבעי, מטילות אותם אל החוף או גורמות למותם במעמקי הים.
אז אם נוסיף גם את איתני הטבע למשוואה של הרס סביבתם על ידי האדם, צייד למטרות מסחר, רפואה ומזכרות, ונחיתות בשרשרת המזון נגלה בקלות שאנו עומדים בפני הכחדתו של עוד מין שהוא כה מיוחד, בואו ונשמור עליו ועל הקיים.
רוצים לקרוא כתבות נוספות מעיתון חי? הירשמו כאן
נא להמתין לטעינת התגובות
