נפש יהודי הומייה
לפני שמזדרזים לגנות את כל העדה החרדית, כדאי לזכור שהיהודים שהשתתפו השבוע בכנס מכחישי השואה באיראן נחשבים בה לקנאים הקיצונים והשוליים ביותר. חבר הכנסת והרב משה גפני: "הם מתחזים לחרדים, וגורמים נזק עצום לכל היהודים". בביטאון הסאטמרי "דער איד" היו אפילו חריפים יותר: "זה ביזיון גדול ועצום שאותה כת, חבורה קטנה בלתי מרוסנת, חמסה לה את השם הקדוש 'נטורי קרתא'"
חבר הכנסת הרב משה גפני מיהדות התורה ניסה להסביר השבוע מעל דוכן הכנסת: "ראיתי תמונות של אנשים שמתחזים לחרדים, שמשתתפים בכנס הנורא והאיום הזה. . . להגיע למצב כזה, להשתתף בכנס עם צורר שלא היה כדוגמתו, לא מבחינת ההתבטאויות שלו ולא מבחינת הסכנות שקיימות ממנו לא רק למדינת ישראל, אלא לעם היהודי כולו, לשבת עם הצורר הזה במקום שבו עומדים ומכחישים את השואה-המשמעות של זה היא נזק עצום ליהודים בכל העולם. זה נזק עצום למדינת ישראל שהיהודים חיים בה. . . אני לא מבין את המוח המעוות הזה. אני מתפלל לקדוש-ברוך-הוא שהם מתחזים, מפני שהם מכפישים את שמם של היהודים בכל העולם. הם מכפישים אותי כאדם חרדי".
אם מישהו חושד שזה מה שאומרים הנציגים החרדים לאוזניים חילוניות, כדי להרגיע את הציבור הישראלי, שווה לו לעיין במבול ההתקפות, החרפות והגידופים כמיטב המסורת החרדית, שממטירים השבוע החרדים על בני דמותם שהגיעו לאיראן. כדי לברר מה באמת חושבים החרדים, תמיד צריך לברר מה הם אומרים בתוך תוכי הציבור החרדי פנימה. זה המבחן האמיתי.
מיותר לציין כי הציבור החרדי כולו מתנגד לציונות. ההתנגדות לציונות ולמדינת ישראל החילונית היא אחד ממגדירי הזהות החרדית. ובכל זאת באשר לעיקרי אידיאולוגיית ההתנגדות לעוצמתה ולאופיה, יש הבדל בין הזרמים השונים. לצד הזרם המרכזי זה המשתף דה פקטו פעולה עם מדינת ישראל, והמיוצג בכנסת על ידי יהדות התורה, מתקיים גם זרם קטן של קנאים חרדים. האחרונים, מתוקף האידיאולוגיה האנטי ציונית הקיצונית שלהם, מתנגדים לכל שיתוף פעולה עם מדינת ישראל, והם נמנעים מלהצביע לכנסת ולקבל תקציבים ממדינת ישראל.
במרכז הזרם הזה עומדים אנשי "נטורי קרתא" ואנשי "העדה החרדית" (בניגוד למה שמקובל לחשוב, "העדה החרדית" אינה כינויים של החרדים כולם). האידיאולוג הגדול שלהם הוא האדמו"ר מסאטמר הרב יואל (יואליש) טיטלבוים, שנפטר לפני יותר מ-25 שנה , אך הותיר אחריו משנה אנטי ציונית סדורה ומרתקת. הכותרת שלה היא הקביעה שהקמת מדינה יהודית לפני ביאת המשיח היא מעשה אסור, גם אילו עמדו בראשה לא חילונים, גם לו היתה זו מדינת הלכה.
בתוך
חלק מהם בא מאנשי הפלג הקיצוני המכונים הסיקריקים (על שם קנאי בית שני שנקראו על שם סיקה - הפגיון הקצר שבו נהגו לדקור את אויביהם, גם היהודים שבהם). הסיקריקים מציקים גם לחרדים, לאחרונה באמצעות שריפת חנויות שבהן הביגוד אינו צנוע לטעמם, ובעיקר באמצעות "מחתרת האקונומיקה" הסובבת בשכונות ירושלים, ומתיזה חומר ניקוי על נשים חרדיות הלבושות בלבוש לא הולם על פי הקריטריונים שלהם.
שלא יהיו אי הבנות, גם בתוך הפלג הקיצוני ביותר המכונה סיקריקים יש מתנגדים חריפים לאלו שקפצו לרגע השבוע לאיראן, אבל מבחינת החרדים, הקומץ הקטנטן והשולי הזה מכפיש את החרדים כולם ואת דמותם. שוב ושוב הם מנסים להסביר, גם לעצמם, כי מדובר באנשים המתחזים לחרדים. בביטאון אגודת ישראל "המודיע" דווח כי בכנס השתתפו גם "כמה יהודים המתחזים לחרדים".
שדר תחנת הרדיו החרדית "קול חי" מרדכי לביא שראיין את אחד מתומכיהם, הרב ישראל הירש בנו של הרב משה הירש, שעשה קריירה על הדימוי של אחד מטובי ידידיו של ערפאת, הקשה עליו בשאלות כמו "אתה יהודי? " " אתה יהודי בטוח? אני רק רוצה להבין".
אם לא די בכך שהחרדים מהזרם המרכזי מיהרו להציג את החרדים שנסעו לאיראן כמתחזים לחרדים,וכמי שנושאים את השם חרדים לשווא, צריך לפנות לחוגי הקנאים. שם הקפידו להציג אותם כמתחזים ל"קנאים", וניסו לגונן על התואר היוקרתי "קנאים אנטי ציוניים".
בזרם המרכזי של הציבור החרדי אפשר למצוא הערכה גדולה לקנאות והערצה לגדולי מנהיגיה ומעצבי דרכה, הרב יוסף חיים זוננפלד, האדמו"ר מסאטמר, הרב עמרם בלוי ועוד. בביטאון הסאטמרי החשוב "דער איד" נכתב עליהם: "זה ביזיון גדול ועצום שאותה כת, חבורה קטנה בלתי מרוסנת, חמסה לה את השם הקדוש'נטורי קרתא'".
במאמר מפורט שמפרסם השבוע עורך "העדה"-ביטאון "העדה החרדית" האנטי ציונית, יוצא הרב שמואל פפנהיים נגד "שיבושי הדעות של אלה הקוראים לעצמם'קנאים אנטי ציונים', המבאישים את ריחה של היהדות החרדית בכלל וחסידי סאטמר בפרט". פפנהיים מביא הסבר להתנגדות לשיתוף פעולה עם הערבים נגד ישראל: "ההתנגדות שיש לגדולי ישראל החרדים נגד הרעיון של מדינה לפני ביאת המשיח, אינה כלל וכלל אותה מלחמה שיש לישמעאלים הערבים עם הציונות והמדינה".
הדילמה הגדולה של הקנאים החרדים באה לידי ביטוי קיצוני יותר מכול בתקופות של מלחמות ומאבקים של מדינת ישראל עם העולם הערבי. אם תגבר ידם של אויבי ישראל - ימותו וייפגעו יהודים, ואת זה הם מאוד לא רוצים. אבל אם תנצח ישראל, יגבר כוחה של האידיאולוגיה הציונית והאמונה בכוחה של מדינת ישראל, וגם בזה הם לא רוצים. על התשובה לדילמה הזאת כותבים השבוע בביטאון "העדה החרדית": " ועל זה אין עצה ואין תבונה, זולת מה שנצעק אל ה' אלוקינו, ונתחנן לפניו שהוא גדול העצה ורב העלילה, ורק הוא בכוחו להושיענו".
אז מה בכל זאת עושים? "עלינו להתפלל נפלה נא ביד ה' וביד אדם בל אפולה, ושמלכות המינות תיבטל כעפרא דארעא מתוך רחמים וחסדים ללא שום נזק לבר ישראל. ולכן מובן וברור שיהודים חרדים אינם יכולים להיות חלק מהפגנה פלשתינית, ולא לילך לבקר את מנהיגיהם או לומר תהילים לרפואתם וכד'". עם זאת, יש לזכור כי הקנאים שותפים לתקוותו של אחמדיניג'אד להיעלמותה של ישראל.
בעבר יצא מחוגי האולטרה קנאים סטיקר שבו נכתב: "עם ישראל מעדיף שלטון פלשתיני-חמאסי על כל שטחי ארץ הקודש, וביטול מדינת יסרעל" (כך במקור, אב"ח). אולי בעקבות הביקורת הפנים חרדית יצא לאחרונה סטיקר בניסוח מעודן יותר: "תפילתנו שתבטל המדינה הציונית במהרה בחסד וברחמים, בלא שום נזק לאף יהודי, ונזכה לברך במהרה'ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו'".
בביטאון הסאטמרי "דער איד" התפלמסו לאחרונה עם חברי הקבוצה, ותקפו אותם על תמיכתם באחמדיניג'אד. לוז השדרה של האידיאולוגיה מבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר עומד על הפרשנות לשלוש השבועות שהשביע הקב"ה את עם ישראל כשהוציא אותם לגלות, ומשמעותן איסור לאקטיביזם מדיני יהודי: לא לעלות החומה, לא למרוד בגויים ולא לדחוק את הקץ. ב"דער איד" טענו כי התמיכה באחמדיניג'אד מנוגדת לשבועות, ויש בה התגרות בגויים, באויבת הגדולה שלו, אמריקה. "מי התיר להם להתגרות על אדמת אמעריקא (כך במקור, אב"ח), עם המלכות של חסד שלהם? איזה תועלת יכול לצאת מכך? והאם זה לא מהווה התגרות באומות? " עוד נכתב שם: "אמעריקא, המלכות של חסד שמיליוני יהודים חוסים בצלה, כולל אותם הקוראים לעצמם'קנאים אנטי ציונים'".
בשבועון החרדי "בקהילה" המתפרסם היום, כותב בחריפות יוצאת דופן מו"ל העיתון דודי זילברשלג: "הלב היהודי בוכה וממאן להאמין, הנשמה מתפלצת למראה בן עוולה בלבוש חרדי מתחבק עם היטלר החדש ימ"ש, אחמדיניג'אד. הסטייה הנפשית הזו שנפש יהודית סולדת ממנה, מטילה עלינו כחברה צל כבד. גם אם נזעק שמדובר בשולי המחנה, ב' עשבים שוטים', עדיין לא ניפטר מעונשם. גם אם ב'עשב שוטה ומר' עסקינן, בערוגותינו הוא צמח או סמוך ונראה לנו. איפה טעינו". זילברשלג מתעמת עם ההילה שזוכה לה הקנאות בציבור החרדי, ומוסיף: "התחרות הפסולה להבלטת הקנאות, מולידה קנאות חשוכה, שבה החשוכים מתחרים ביניהם מי יהיה רע יותר, איזה צעדים כדאי לנקוט כדי להצטייר מפלצתי יותר, לפגוע בתוך כך גם ביקר ובקדוש לנו, להתיז אקונומיקה גם על נשים חרדיות אשר הולכות לא לפי טעמם, ולדעתם בניגוד לכללי ההלכה, להצית אש ולהזיק לעסקים שבעליהם בני תורה ישרי דרך ויראי אלוקים".
וגם הצעת פעולה מעשית נגד הקיצונים, שכבר נתקלו בעבר בקשיים להשיג מוהל לברית מילה, מתוקף המחאה החרדית נגדם: "עלינו לקרוא קבל עם ועולם לאחינו החרדים לדבר ה' בכל אתר ואתר, סורו מאוהלי האנשים החטאים האלה. אילו הייתי פועל בדרכם, בוודאי הייתי קורא, סלקו אותם מבתי הכנסיות בקריאות בוז,'צאו טמאים', מירטו את זקנם, תילשו את פאותיהם, קירעו לגזרים את לבושם החרדי, עד שיתגלה סגור לבם הטמא. קול פנימי אומר לי שהם ראויים ל' טיפול' מן הסוג הזה, אך הנפש היהודית סולדת מכך (הזעקה היא רעיונית גרידא, ואין בה חלילה המלצה כלשהי לפגיעה פיזית) ". ועוד הוא כותב: "אחים הם לאח משחית, בני ברית הם לצוררי היהודים בכל הדורות, מחללי זכרם של ששת מיליון הקדושים, השם ייקום דמם גם מבני עוולה אלו".
נא להמתין לטעינת התגובות
