בג"ץ קבע: הגדר בא-ראם חיונית לביטחון

הרכב מורחב של שופטי בג"ץ דחה את עתירת תושבי א-ראם נגד גדר ההפרדה בצפון ירושלים. "הגדר פוגעת בתושבים מדי יום, אך אי הקמתה תביא לפגיעה קשה בביטחונם של תושבי ישראל"

גיל סלומון ואפרת פורשר | 13/12/2006 9:30

בג"ץ דחה הבוקר את העתירה נגד הקמתה של גדר ההפרדה באיזור א-ראם, צפונית לירושלים. הרכב מורחב של שופטי בג"ץ, בראשות הנשיא בדימוס אהרון ברק, דחה את עתירתם של תושבי הכפר א-ראם הסמוך לרמאללה, וקבע כי הקמת תוואי גדר ההפרדה באזור היא חוקית וחיונית לביטחונה של אזרחי ישראל, על אף שהיא פוגעת בחיי היום יום של תושבי האזור.

השופטים הסבירו כי אינם מוצאים לנכון להתערב בשיקול דעתה של המדינהבנוגע לתוואי של הגדר
באזור, וקבעו כי עמדת המדינה היא מידתית. בפסק הדין נכתב כי הקמת הגדר באזור א-ראם "פוגעת במקורות פרנסתם ובנגישותם של התושבים למוסדות חינוך ובריאות, ומוסדות לקבלת שירותים עירוניים וממשלתיים".

בנוסף, כתבו השופטים כי הגדר תחייב את התושבים הנכנסים לירושלים לעבור בדיקות ביטחוניות מדי יום, ועל ידי כך ייפגע חופש התנועה שלהם ותיווצר הכבדה על מהלך החיים התקין, "אלא שאי הקמתה של הגדר בצפון ירושלים תביא לפגיעה קשה בביטחונה של ישראל ובביטחונם של תושביה".

האיזון בין שני הדברים - החופש של התושבים מול ביטחונם של אזרחי ישראל - קבעו השופטים, נופל בתוך "מתחם המידתיות", ואינו מצדיק את התערבות בית המשפט. "הקמת הגדר נובעת מקיומו של צורך ביטחוני חיוני במטרה להגן על אזרחי ישראל מפני פעולות טרור", הסבירו השופטים. "התועלת הצפויה מהקמת הגדר היא רבה עד מאוד, ומנגד, הפגיעה בתושבים אינה קשה וחמורה עד כדי כך שהיא אינה מידתית".

הדרישה: להבטיח מערך הסעות לתלמידי הכפר

יחד עם זאת, כותבים שופטי בג"ץ, כי על המדינה להבטיח את הפעילות התקינה של מערך הסעות התלמידים מהכפר לבתי הספר בירושלים, וכן את הקמתם של מוסדות חינוך מחוץ לעוטף ירושלים.

שופטי בג"ץ ציינו עוד כי יש להבטיח מתן שירותים רפואיים נאותים לתושבי א-ראם בבתי חולים ומרפאות מחוץ לעוטף ירושלים, ולהבטיח כי התושבים יוכלו לקבל שירותים עירוניים ושירותים ממשלתיים ללא צורך להיכנס לעיר. השופטים הדגישו, עם זאת, כי אם יתברר שההסדרים הללו אינם פועלים כראוי, אזי יש לעותרים זכות שמורה לפנות שוב לבג"ץ בנושא.

בסיכום דבריהם כותבים השופטים כי לא מצאו כל עילה להתערב

בשיקול דעתה של המדינה בנוגע לתוואי גדר ההפרדה, וזאת מתוך הנחה כי לתושבים אשר נושאים תעודת זהות ישראלית ומתגוררים בא-ראם תהיה נגישות סבירה לירושלים באמצעות הסדרי מעבר סבירים.

בתגובה להחלטה בג"ץ אמרו באגודה לזכויות האזרח כי הם מאוכזבים מהפסיקה, "לפיה כבילתם של רבבות בני אדם בא-ראם באמצעות חומת בטון בגובה 9 מטרים, כמעט מכל העברים, הינה פגיעה "מידתית" בזכויות אדם". באגודה הוסיפו שבפתרונות עליהם מצביע בג"ץ באמצעות מעבר במחסומים אין ממש, "שכן הניסיון המצטבר מוכיח כי אין בהם למנוע את ניתוק תושבים אלה מירושלים- מרכז הפרנסה והחיים שלהם".

נסיעה של דקות לוקחת שעות

גדר ההפרדה בצפון ירושלים, שחלקה נבנתה בתוך הכפר א-ראם וחלקה נבנתה מסביב לה, יצרה למעשה הפרדה בין משפחות המתגוררות בכפר, ששימש כמרכז כלכלי, מסחרי, חינוכי ותרבותי, עבור תושבי הגדה המערבית.

תשעה שופטים, בראשות הנשיא בדימוס, אהרן ברק, דנו בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום", אשר טענו כי הגדר, המהווה חלק משמעותי ביותר בעוטף ירושלים, הפרידה את הכפר, בו מתגוררים כ-58 אלף תושבים, מירושלים המזרחית ומחלק מהיישובים הסמוכים לו, באופן שהביא לפגיעה אנושה, הן בתושבי המקום, הן במי שמוצאים בו את פרנסתם והן בתושבי האזורים הסמוכים.

הארגונים טענו, כי החלטת הממשלה על תוואי הגדר, נבעה משיקולים מדיניים של קביעת גבול מוניציפאלי לעיר ירושלים וסיפוח הצד המזרחי שלה ולא משיקולים ביטחוניים, כפי שהכריזה.

בעתירה מתארים הארגונים את שיבוש החיים הקשה שנגרם לתושבי הכפר, חלקם בעלי אזרחות ישראלית, חלקם מחזיקים בהיתרי כניסה לירושלים, אשר צריכים להגיע לעיר מידי יום, אם לצרכי עבודה, לימודים, שירותי בריאות וחינוך, אך נאלצים להתעכב במשך זמן רב במסוף המעבר היחיד בצפון ירושלים – מסוף קלנדיה.

כך, נסיעה שבעבר לקחה דקות ספורות לוקחת כעת מספר שעות. עוד נטען שהקמת הגדר הציבה גבול שרירותי בתוך שטח עירוני רציף, ופגעה בכל היבטי החיים של התושבים, שרובם בעלי מעמד של תושבות קבע בישראל.

עדכון אחרון : 13/12/2006 11:31