רודן צ'ילה לשעבר פינושה הלך לעולמו
הדיקטטור הצבאי ששלט בצ'ילה ביד חזקה במשך 17 שנה מת אמש בגיל 91 מהתקף לב קשה בו לקה לפני שבוע. עד יומו האחרון סרב להביע חרטה על הפשעים שביצע נגד אזרחים
אוגוסטו פינושה התאשפז לפני כשבוע במצב קשה מאוד לאחר שלקה בהתקף לב חמור. הרופאים מסרו כבר אז כי פינושה, שחגג לפני שבועיים את יום הולדתו ה-91, נמצא בסכנת חיים. ד"ר חואן איגנסיו ורגארה, חבר הצוות הרפואי שמטפל ברודן לשעבר, מסר כי לגופו של פינושה הוחדר קטטר כדי לנקות את העורקים וכי הניתוח היה מוצלח. מצבו של פינושה הוגדר קשה מאוד אך יציב, אך הוא בגילו הוא לא עמד בטיפולים ואתמול הלך לעולמו.
פינושה נולד ב-25 בנובמבר 1915 בוולפראיסו. הוא למד בבתי ספר דתיים עד שהגיע ב-1933 למכללה צבאית. אחרי ארבע שנים הוא סיים את לימודיו עם דרגת סגן שני בחיל הרגלים ושובץ לגדודים שונים עד שב-1940 שב לבית הספר לחי"ר. בינואר 1943 התחתן פינושה עם לוסיה רודריגז ונולדו להם חמישה ילדים – שלוש בנות ושני בנים.
ב-1948 נכנס פינושה לאקדמיה למלחמה, אך נאלץ לדחות את לימודיו כיוון שהיה עליו לשרת קודם באזור הפחם של לוטה. רק לאחר שנה החל ללמוד באקדמיה. ב-1951 הוא התחיל ללמד בבית הספר הצבאי ועבד כמסייע למורים באקדמיה הצבאית ואף העביר שיעורים בגיאוגרפיה צבאית ובגיאופוליטיקה. ב-1953 קיבל פינושה גם תואר ראשון ונכנס לאוניברסיטה למשפטים.
בשנים הבאות המשיך פינושה להתקדם בסולם הדרגות ופיקד על חטיבות לצד המשך פעילותו באקדמיה הצבאית. ב-1972 מונה פינושה לראש מטה הצבא ולאחר שנה, עם התגברות המתח הפנימי במדינה, מינה אותו הנשיא סלבדור איינדה, למפקד צבא צ'ילה.
ב-11 בספטמבר 1973, כשבועיים לאחר מינויו, ביצע פינושה הפיכה נגד הנשיא איינדה שטענה שהוא הפר את החוקה. איינדה עצמו מצא את מותו באופן מסתורי לפני שנתפס על ידי כוחות הצבא.
לאחר ההפיכה הוקמה חונטה צבאית, כאשר פינושה ייצג את הצבא לצד נציגי חיל הים, חיל האוויר והמשטרה. בתוך זמן קצר תפס פינושה את השליטה וב-27 ביוני 1974 הוכרז לנשיא צ'ילה.
מיד עם תפיסת השלטון החל פינושה לפעול נגד האופוזיציה,
האופוזיציה ניסתה מדי פעם להרים את ראשה וקיימה הפגנות ומתקפות אלימות נגד השלטון, אך הדבר רק הביא להכבדת התגובה מצדם של כוחות הביטחון של צ'ילה שדיכאו את המפגינים בעוצמה.

באמצע שנות השבעים החל פינושה ברפורמות כלכליות, כשהוא מסתייע בכלכלנים שלמדו באוניברסיטת שיקגו האמריקנית. הפרטה בוצעה בתעשייה, בבנקים ובמערכת הפנסיות והורדו המסים על הכנסות. הרפורמות סייעו להתפתחותה של כלכלת המדינה.
למרות הרקורד הבעייתי מאוד בנושא הדמוקרטיה וזכויות האדם, זכה פינושה לסיוע מצדה של ארה"ב, שראתה בפינושה חלק מהמאבק העולמי בקומוניזם. למרות שכלפי חוץ ביקרה ארה"ב את המצב בצ'ילה, זכה שלטונו של פינושה בסיוע חומרי אמריקני וכוחות הביטחון נהנו מקשרים עם סוכנות הביון האמריקנית.
ב-1980 התקבלה חוקה חדשה, שקבעה כי לאחר שמונה שנים ייערך משאל עם האם להמשיך בבחירות של מועמד אחד והאם לחזור ב-1990 לשלטון אזרחי.
ב-1983 החלו האופוזיציה וארגוני העובדים לארגן הפגנות ושביתות נגד השלטון. ב-1986 התגלו 80 טון של כלי נשק וחומרי נפץ שכנראה הוברחו על ידי פעילים קומוניסטים ונועדו לשם ביצוע הפיכה. באותה שנה אף נעשה ניסיון לא מוצלח להתנקש בחיי פינושה שנפצע קל.

ב-1988 נערך משאל עם האם לאפשר לפינושה שמונה שנים נוספות כנשיא. האופוזיציה ניצחה עם 55 אחוז מהקולות והארכת הכהונה נדחתה. לאחר שנה נערכו בחירות לנשיאות עם כמה מועמדים לקביעת יורשו של פינושה.
ב-11 במרס 1990 עזב פינושה את כס הנשיאות והעביר את השלטון לפטריסיו איילווין, הנשיא הנבחר החדש של צ'ילה. פינושה נותר המפקד העליון של הצבא עד מרס 1998 ולאחר מכן מונה לסנטור לכל החיים.
ב-1998 יצא פינושה לבריטניה לטיפול רפואי. הוא נעצר בעקבות צו מעצר בינלאומי שהוצא נגדו בספרד. פינושה הוחזק במעצר במרפאה, שם עבר ניתוח גב, ובהמשך בבית שכור. הצו הספרדי כלל 94 אישומים על עינויים של אזרחים ספרדים. אחרי 16 חודשים של דיונים בבית הלורדים הבריטי החליט שר החוץ, ג'ק סטרו, לבטל את ההסגרה על רקע מצבו הבריאותי של פינושה שחזר לצ'ילה.
באוגוסט 2000 קבע בית המשפט העליון של צ'ילה כי תוסר החסינות של פינושה והוגש נגדו כתב אישום, אולם ביולי 2002 נקבע כי מצבו הבריאותי לא מאפשר את העמדתו לדין. לאחר מכן התפטר פינושה מהסנאט.

במאי 2004 שינה בית המשפט העליון את החלטתו וקבע כי ניתן להעמיד את פינושה לדין. בדצמבר אותה שנה הושם פינושה במעצר בית והוגש נגדו כתב אישום על העלמות של תשעה פעילי אופוזיציה והריגת אחד מהם. בנובמבר 2005 הואשם פינושה על פגיעה בזכויות אדם בשל היעלמות כמה מתנגדי משטר והוא שוב הושם במעצר בית.
בנובמבר 2005 הוגש כתב אישום נגד פינושה גם על עבירת זיוף. הוא שוחרר אחרי אזהרה, לא לפני שהשופט קבע כי הוא לא מהווה סכנה לביטחון החברה. בסוף אוקטובר 2006 הוגש נגד פינושה כתב אישום על עבירות של חטיפה, עינויים ורצח. הוא הושם תחת מעצר בית לקראת תחילת משפטו.
בסוף נובמבר, ביום הולדתו ה-91, לקח פינושה אחריות על מעשיו והגן על ההפיכה הצבאית, אם כי לא הביע חרטה. "היום, לקראת סוף חיי אני רוצה להגיד שאיני שומר בלבי שום עוינות נגד אף אחד", הקריאה בשמו בקול רם אשתו של פינושה, שעמדה ליד מיטתו. "אני אוהב את ארץ מולדתי מעל לכל ואני לוקח אחריות פוליטית לכל מה שנעשה שלא היה לו מטרה אחרת מאשר להאדיר את צ'ילה ולמנוע את התפוררותה".
לפני כשבוע סבל פינושה מהתקף לב חמור ונוזלים הציפו את ריאותיו. הוא הובהל לבית החולים הצבאי בסנטיאגו ולגופו הוחדר קטטר כדי לנקות את העורקים. הרופאים קיוו כי הניתוח יציל את חייו של פינושה, אך לאחר שעות אחדות נקבע מותו.