קצב ישעה עצמו כשיוחלט על כתב אישום
פרקליט הנשיא הודיע לבג"ץ כי קצב יבקש להכריז על נבצרות זמנית כשהיועץ מזוז יודיע על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום. אם ההחלטה תהיה סופית, קצב יתפטר. העתירה נגדו נמחקה
לדברי ליבאי, הנשיא יודיע על כך שהוא ישעה את עצמו מיד לאחר שהיועץ המשפטי יודיע על החלטתו להגיש את כתב האישום. הנשיא התחייב להתפטר לאחר שייערך לו שימוע בעניין ויוחלט סופית על ההגשה. מזוז צפוי להגיע לידי הכרעה בנושא בשבועיים הקרובים.
בדיון עצמו, ועוד לפני השמעת התחייבות הנשיא, התייחסו השופטים תחילה לשאלת הסמכות של בג"ץ לדון בסוגיה. זאת מכיוון שחוק יסוד: נשיא המדינה קובע שהנשיא חסין מפני ביקורת שיפוטית. פרקליטו של הנשיא ליבאי, הזכיר לשופטי בג"ץ את תגובתו הראשונית של היועץ המשפטי לממשלה לעתירה, בה ציין מזוז שלבג"ץ אין סמכות לדון במקרה בשל חסינותו זו של הנשיא.
בהתייחסותו זו, ליבאי העדיף להתעלם מחלק נוסף שהופיע בתגובתו של מזוז, בו ציין היועץ מפורשות כי העובדה שהנשיא ממשיך לכהן בתפקידו בעוד מתנהלת נגדו חקירה פלילית היא לא תקינה, ומעלה חשש לשיבוש הליכי חקירה מצידו. מזוז אף קבע שהיה ראוי שישעה עצמו.
העותר, עו"ד פוקס, הזכיר את רוח הדברים בחלק זה בתגובתו של מזוז, כשטען, מנגד, שהשעייתו של הנשיא מתחייבת למרות כל זאת, היות שעלו נגדו חשדות חמורים במיוחד, כהגדרתו.
בעקבות ההודעה על התחייבותו של הנשיא להשעות את עצמו אם יוחלט על הגשת כתב אישום, המליצה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, לעו"ד פוקס להסתפק בהתחייבות המפורשת שניתנה בפניהם, ולמחוק את העתירה.
פוקס נענה לבקשה, והדגיש בצאתו מאולם הדיונים ש"ברור
הדיון שנערך הבוקר הוא הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל בה דן בג"ץ בהדחת נשיא מכהן. הדיון התקיים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, למרות שגם היועצת המשפטית של הנשיא טענה טרם כינוס הדיון כי לבג"ץ אין סמכות לדון בהדחתו, משום שהנשיא אינו כפוף לו, והוא למעשה יישות עצמאית.
כבר עם החלטת בג"ץ לקיים דיון בעתירה, הודיעו מקורביו של קצב כי הנשיא אינו מתכוון להגיע לדיון. בסופו של דבר, ייצגו את הנשיא פרקליטיו, פרופסור דויד ליבאי ועורך הדין ציון אמיר. זאת, בניגוד להערכות לפיהן היועצת המשפטית היא שתגיע לצפות בדיון ולדווח לנשיא.
את העתירה שהובילה לדיון הגיש בחודש אוקטובר עו"ד יוסי פוקס, ובה הוא דרש מבג"ץ להורות על הדחתו, או על השעייתו הזמנית, של הנשיא קצב, עד להכרעת היועץ המשפטי לממשלה בשאלת הגשת כתב האישום בגין חשדות לעבירות מין.
בג"ץ הורה אז הן ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, והן לנשיא, להגיש תגובה ראשונית לעתירה. כאמור, בתשובה שהונחה על שולחנו של בג"ץ ציין מזוז כי לעליון אין סמכות להורות על השעייתו של הנשיא. עם זאת, טען היועץ המשפטי כי התעקשותו של קצב שלא להשעות את עצמו באופן זמני, בעוד המשטרה והפרקליטות מנהלים חקירה הנוגעת לחשדות חמורים כל כך, אינה תקינה.
מזוז ציין עוד כי העובדה שעובדי בית הנשיא נחקרים, בעוד קצב ממשיך בתפקידו, מעלה חשד לשיבוש הליכי חקירה מצידו, וכי היה ראוי שישעה עצמו. תשובתו של הנשיא לבג"ץ היתה חד משמעית.
קצב טען כבר אז, באמצעות היועצת המשפטית שלו, כי לבג"ץ אין סמכות לדון בהדחתו, והדגיש כי הוא בטוח בחפותו ובצדקתו. קצב הוסיף, כי רק במידה והיועץ המשפטי לממשלה יחליט על הגשת כתב אישום נגדו, הוא ישקול להשעות את עצמו.
זמן קצר לאחר הגשת העתירהמטעם עורך הדין פוקס, החלו מספר חברי כנסת ביוזמה לתיקון חוק יסוד: נשיא המדינה, אשר תאפשר להדיח אותו ביתר קלות. הנשיאה בייניש, שהגיעה לדיון בוועדת החוקה של הכנסת לפני כשלושה שבועות, התייחסה להצעת החוק וקראה לחברי הכנסת להמתין עד שהרשות השופטת תסיים את עבודתה.