מבצע חיסול
אחרי מותו של אלכסנדר ליטוויננקו מיהרה מוסקבה להודיע כי מאז 1959 לא מחסל שירות הביון מתנגדי משטר. חבריו של ליטוויננקו דווקא משוכנעים אחרת
אבל זה מה שקרה, ובימיו האחרונים של המרגל הרוסי לשעבר, אלכסנדר ליטוויננקו שמו, הוא ידע להצביע על האחראי לדעתו למעשה: פוטין. ליטוויננקו אמר במפורש כי פוטין שלח אנשים שיחסלו אותו. האם זה נכון? האם פוטין מתכוון לאט אבל בטוח לחסל את כל מתנגדיו? פוטין והקרמלין מכחישים בתוקף. במערב לא ממהרים לקנות את ההכחשות.
1 בנובמבר היה יום סגרירי אופייני בבירה האנגלית. סאשה (כינויו של אלכסנדר ליטוויננקו), קצין לשעבר בביון הרוסי שערק לבריטניה ובה קיבל מקלט מדיני, התכונן לפגישתו הצפויה עם מריו סקרמלה שתוכננה להתקיים בסושי בר בכיכר פיקדילי ההומה. סקרמלה, מומחה איטלקי לשירותים החשאיים של ברית המועצות לשעבר, ביקש להקדים את הפגישה. בעצם היו השניים אמורים להיפגש רק תשעה ימים לאחר מכן, ב-10 בנובמבר.
בעת ההכנות לפגישה צלצל הטלפון של סאשה. הדובר מהצד האחר של הקו היה מכר לשעבר מתקופת השירות המשותף בקג"ב. הוא ביקש מסאשה להיפגש עמו ללא דיחוי. סאשה נעתר, הגם שהיה מופתע במקצת מהפנייה. להפתעתו, לפגישה הגיע רוסי נוסף על אף שסאשה לא יודע על כך מראש. עד רגע זה לא ברור מה היתה תכלית הפגישה המסתורית. מה שברור הוא שלאחריה יצא סאשה לכיכר פיקדילי ונפגש עם סקרמלה, שהיה מפוחד מאוד והביע חשש לחייו. הוא העביר לידי סאשה מסמך
סאשה הביט במסמך, והבחין מיד בשמות המככבים בו. אלו היו מכרים ותיקים שלו, אנשי השירותים החשאיים של רוסיה. סאשה ביקש לבחון בעיון רב יותר את החומר, ובהמשך להעביר אותו לידי המשטרה כמו גם לידי העיתון "נזאביסימאיה גזטה", שבו עבדה פוליטיקובסקאיה, כדי שיובילו תחקיר עצמאי בנושא.
בתום הפגישה יצא סאשה לביתו. אלא שכאשר הגיע לשם חש ברע, ובעצת אשתו פנה לבית החולים. במשך כמה ימים סברו הרופאים שמדובר בהרעלת מזון. כשהחל שיער ראשו לנשור, הבינו הרופאים כי גופו של סאשה הורעל וזוהם לא באמצעות מזון, וניסו לבדוק מה אותו חומר שגרם זאת. מצבו של סאשה הלך והידרדר, והוא הועבר למחלקה לטיפול נמרץ כשלבו פסק לפעום, והוא נזקק להחייאה מלאכותית. ביום חמישי האחרון בערב מת סאשה.
כמה שעות לפני שנשם את נשימתו האחרונה הכתיב ליטוויננקו הודעה ובה הוא מאשים את פוטין באחריות להרעלתו: "כשאני כבר שומע את משק כנפיו של מלאך המוות, הגיע הזמן להצביע על מי שנושא באחריות למצבי. אתה יכול להשתיק אדם אחד, מר פוטין, אך המחאה מכל העולם תהדהד באוזניך עד סוף חייך. שאלוהים יסלח לך על מה שעשית לא רק לי, אלא לרוסיה האהובה כולה ולעם שלה".
פוטין מיהר להכחיש כל מעורבות במותו, ורק ציין שחבל שמותו של אדם מנוצל לצורך פרובוקציה.
סיפור חייו ומותו של אלכסנדר ליטוויננקו לא היה מרתק לולא היה סאשה אחד מאויביו המרים ביותר של שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה (הפס"ב, יורשו של הקג"ב). העובדה שמותו נגרם מהרעלת חומר רדיואקטיבי, פולוניום 210, שמוחזק על פי רוב רק ברשות מדינות והגיע לגופו באופן לא ברור, רק מעצימה את המסתורין.
לאולג גורדייבסקי, שעמד בשנות ה-80 בראש השלוחה של הקג"ב בלונדון והיה סוכן כפול של ארגון הביון MI-6 הבריטי ומתגורר היום בלונדון, אין ספק בכלל: "מובן שהחיסול הזה הוזמן על ידי השירותים החשאיים (של רוסיה). סאשה היה אויב ברור. רק הקג"ב מסוגל לעשות זאת. הרעל היה מתוחכם מאוד. הם עשו זאת בעבר".
ליטוויננקו, בן 43, הצטרף לקג"ב בסוף שנות ה-80 למינהל המודיעין הנגדי. עם התפרקותה של ברית המועצות עבר הקג"ב רפורמות שונות, וליטוויננקו מצא עצמו במינהל שפיקח על הפשיעה המאורגנת ברוסיה בשירות הביטחון הפדרלי (הפס"ב). בזמנים שונים במסגרת תפקידו היה צריך ליטוויננקו לדאוג גם לפתרונות לא קונבנציונליים לסוגיות שונות הקשורות בנשיא. כשם שהגדרת התפקיד מפוקפקת, כך גם תוכנו. במילים אחרות, קדוש הוא לא היה. נזכיר שגם פוטין היה סוכן הקג"ב עד התפרקותה של ברית המועצות, ובשלב מסוים אף עמד בראש הפס"ב.
בשנת 1998 כינס ליטוויננקו, שהיה אז בדרגת סגן אלוף בפס"ב, מסיבת עיתונאים ובה בישר לאומה כיצד התבקשו הוא ועמיתיו על ידי הפס"ב להוציא לפועל את ההתנקשות בחייו של בוריס ברזובסקי. ברזובסקי הוא היום אוליגרך לשעבר הגולה באנגליה, אך באותם ימים היה אחד האנשים הכי חזקים ברוסיה, מיליארדר ובעל נכסים אסטרטגיים שעליהם השתלט בימי ההפרטה הגדולים של רוסיה, ובעיקר אדם שקבע במידה רבה את וקטור ההתפתחות של המדינה הצעירה.
בעקבות מסיבת העיתונאים פוטר ליטוויננקו, ובהמשך נעצר באמתלת שווא בחשד שאחסן חומרי נפץ והשיג הודאות באמצעים אלימים. בית המשפט זיכה אותו. כעבור זמן מה נעצר שוב ליטוויננקו, ונשלח לאתר חקירה מבודד שממנו שוחרר בתנאים מגבילים, ונאסר עליו לעזוב את רוסיה.
חברו אלכסנדר גולדפרב, יהודי וישראלי לשעבר המשמש כיד ימינו של הטייקון הגולה בוריס ברזובסקי, הצליח בשנת 2000 להבריח אותו, את אשתו ואת בנו מרוסיה ולהביאם ללונדון. לאחרונה אף קיבל ליטוויננקו באופן רשמי מקלט פוליטי למרות ניסיונות רוסיה להסגירו, לאחר שהבריטים השתכנעו שהוא נרדף על רקע פוליטי ברוסיה.
עם עריקתו לבריטניה, התעצם מאבקו בפס"ב. ליטוויננקו חבר לאוליגרך הגולה ברזובסקי שכבר נחשב לאויב הקרמלין. בשנת 2002 הוא פרסם ספר ובו טען כי הפס"ב עמד מאחורי סדרת פיצוצים בבנייני מגורים במוסקבה ובערים נוספות בשנת 1999 שיוחסה לבדלנים הצ'צ'ניים, שבהם נהרגו 300 בני אדם. לפי הספר, הפיצוצים נועדו לספק אמתלה לפוטין ולקרמלין לפתוח במלחמת צ' צ'ניה השנייה, ולהכניס כוחות גדולים לאוטונומיה הבדלנית. על הספר נטען שהוצאתו מומנה בכספי ברזובסקי. בהמשך פרסם ליטוויננקו ספר ביקורתי נוסף על הפס"ב, "קבוצת הפשע מלוביאנקה" (לוביאנקה-מפקדת הקג"ב המיתולוגית).
וזה לא היה סוף פסוק. ליטוויננקו גם פרסם סדרת מאמרים סרקסטיים בגנות שלטונו של פוטין והמלחמה שמנהלת רוסיה בצ'צ'ניה,על הפרות זכויות האדם שמתרחשות שם, וכמעט אינן זוכות להד תקשורתי.
הוא גם סיפר לכל מי שרק רצה לשמוע שיד ימינו של בן-לאדן אומן בבסיס סודי של הפס"ב בקווקז. בשלב מסוים התיימר גם ליטוויננקו לחקור את פרשת הירצחה של העיתונאית אנה פוליטיקובסקאיה.
אין זה מפתיע, אם כן, שמשטרו של פוטין לא אהד את ליטוויננקו. יתרה מזו, כסוכן הביון הרוסי לשעבר, הוא הפך למטרה ברורה של השירותים החשאיים הרוסיים המתקשים לעכל את בגידתו של עמיתם לשעבר.
אנשים שנפגשו עם ליטוויננקו סיפרו אתמול ל"מעריב" כי מדובר ב"אדם קצת מטורף. הוא ראה קנוניות בכל מקום. זה נובע מכך שהוא כנראה ראה יותר מדי בזמן השירות שלו בפס"ב. אנשים שעבדו איתו אומרים שבתור חוקר היה בין הטובים. היה לו חוש ריח מדהים, והוא ידע להגיע לסיפור ולעובדות. היה לו זיכרון מדהים והוא זכר פרטי פרטים של כל אירוע שהשתתף בו".
אבל אז מגיע ה"אבל" הגדול. "לכל אדם יש תקרה משלו. אתה לא יכול לעלות מעל ליכולות שלך, וזה מה שהוא ניסה לעשות. על אף שהיה משיג נתונים נכונים, הוא לא תמיד ידע לפרש אותם נכון. הוא בעיקר טעה במסקנות הפוליטיות שלו. הוא לא קלט שמה שהוא מסיק זה רק היבט אחד של מכלול האפשרויות, ולא בהכרח הפרשנות הנכונה".
אלכסנדר גולדפרב היה חברו הטוב של ליטוויננקו, וביקר אותו כמה פעמים בבית החולים. גולדפרב נשמע בשיחה טלפון אתמול מלונדון בטוח בנוגע לשאלת זהות המחסלים של חברו: "החומר הרדיואקטיבי שהרג את ליטוויננקו, פולוניום 210, הוא רעיל יותר מכל רעל אחר. זה משהו שאולי אפשר למצוא בדימונה ובמקומות מסוימים גם ברוסיה. מי שמקבל חומר כזה ליד, יכול להפוך אותו לפצצת גרעין מלוכלכת. לכן המסקנה היא שמאחורי הרעלתו עומדת מדינה. אלא שבניגוד למה שחשב ליטוויננקו, אני לא חושב שזה פוטין, אבל אני בהחלט סבור שמדובר בגורם מסוים בשירותים החשאיים של רוסיה שקיבל גיבוי מהקרמלין לפעולה. אני לא יודע אם זה מגיע ישירות לדרגים הבכירים בקרמלין או לדרגים הבכירים בשירותים החשאיים.
"מה שכן, הם רצו לעשות את זה מזמן כי ליטוויננקו נחשב לאויב של השירותים החשאיים של רוסיה, אלא שרק עכשיו הם הגיעו אליו. בניגוד לאחרים כמו ברזובסקי שמסתובב עם שמירה, ליטוויננקו הסתובב לבד. ואני לא יודע מי יהיה הבא בתור. מעניין מה יעשו בריטניה וארצות הברית כאשר הן יבינו באיזו קלות עשו שימוש בחומר כזה שהגיע למרכז לונדון".
ליאוניד נבזלין הוא עוד אוליגרך יהודי-רוסי,מראשי ענקית הנפט הרוסית יוקוס, הגולה בישראל ואף קיבל אזרחות ישראלית. נבזלין מחובר מאוד לברזובסקי ושניהם משתפים פעולה בנושאים פוליטיים שונים הקשורים באופוזיציה לשלטונו של פוטין.
לפני כחודשיים נפגשו נבזלין ויועציו עם ליטוויננקו בהרצליה פיתוח. ליטוויננקו מסר לידי נבזלין מסמכים מסוימים הקשורים לתיק יוקוס. לדברי נבזלין, בידיו של ליטוויננקו היה מידע על פשעים המבוצעים במעורבות ישירה של השלטונות ברוסיה. נבזלין העביר את המסמכים לאינטרפול בתקווה שיסייעו בחקירת מותו של ליטוויננקו.
"מתוך כך שאני רואה מחובתי לסייע לחקירה הכוללת של נסיבות המוות הטרגי של ליטוויננקו, אני מעביר מסמכים אלה ממש בשעה זו לרשויות החוקרות בבריטניה", אמר נבזלין וציין כי "אני שולח את תנחומיי למשפחתו ולקרוביו של אלכסנדר. אני הכרתי אותו באופן אישי".
לדברי נבזלין "הקרמלין והפס"ב ממשיכים לפעול באותן שיטות ברוטליות שבהן פעלו מאז ומתמיד, והם עושים הכול כדי להשתיק את המתנגדים להם. מסיבה זו הם רוצחים עיתונאים ברוסיה או כל אדם אחד שיכול לדבר נגדם, וטביעות האצבע של השלטונות הרוסיים במקרה הרצח הנוכחי הן ברורות".
לאולג גורדייבסקי אין ספק שהקרמלין והשירותים הרוסיים רצו להיפטר מליטוויננקו חבריו. "הם (השירותים החשאיים, א"ב) שונאים שלושה אנשים: בוריס ברזובסקי, אחמד זכאייב (בדלן צ'צ'ני הגולה בלונדון) ואת ליטוויננקו שכתב מאמרים שבהם צחק על פוטין", אמר גורדייבסקי.
גורדייבסקי אפילו מסביר את שיטת הפעולה של הרוסים: "מדובר בסוכן לשעבר שנכלא במוסקבה. הוא שוחרר במפתיע והפך מהר למיליונר. הכול חשוד מאוד. אבל הקג"ב גייס אנשים לאחר שעצר אותם מאז שנות ה-30. כך הם עובדים. האיש בא ללונדון כחבר. נפגש עם ליטוויננקו במלון, ושם לו רעל בתה. זה היה לפני הפגישה עם האיטלקי".
גורדייבסקי הוסיף עוד באירוניה דקה שעד מותו של ליטוויננקו הוא היה הרביעי ברשימת החיסולים: "עכשיו אני השלישי. לפניי ישנו ברזובסקי, שהם לא יכולים להגיע אליו כיוון שהוא מסתובב עם שמירה. גם לזכאייב קשה להגיע כי הוא גם מוגן".
ולמרות הצהרות אלו הרואות ברוסיה אחראית למותו, יש לא מעט גורמים הסבורים שהאחראים למותו של ליטוויננקו נמצאים דווקא במקום אחר לגמרי. גורמים אלה מצביעים לכיוונו של פטרונו של ליטוויננקו, הטייקון הגולה ברזובסקי, שאולי החליט לחסלו אחרי שסיים להשתמש בשירותיו.
בכל מקרה, כדאי לשים לב להודעת דובר מודיעין החוץ הרוסי שיצאה בעקבות הרעלתו של ליטוויננקו: "כל ההאשמות המופנות כלפי מודיעין החוץ הרוסי אינן משכנעות. מאז שנת 1959, כשהלאומן האוקראיני בנדרה נהרג, לא ביצע שירות הביון הסובייטי ויורשו, שירות מודיעין החוץ הרוסי, פעולות להשמדה פיזית של מי שלא מוצאים חן בעיני רוסיה. יש לחפש את מי שאחראים לכך מקרב הפמליה שלו בלונדון".
גם התקשורת הרוסית התייחסה במשך ימים רבים בזהירות יתרה לפרשה. ליטוויננקו אמנם התפרסם כלוחם זכויות וחושף שחיתויות, אך יש הרואים בו בוגד ששירת את ברזובסקי. רבים האמינו להכחשות הרשויות וסברו שהקרמלין לא יכול היה להרוויח דבר ממותו של ליטוויננקו. "מוזר", נכתב באחד העיתונים, "להרוג את ליטוויננקו עכשיו, שנים רבות אחרי שהוא פרסם את הגילויים שלו".
עיתון אחר טען דווקא שחיסולו של ליטוויננקו הוא בגדר "מתנה לברזובסקי שהקרמלין לא ימהר לתת". בעיתון שלישי נכתב שליטוויננקו לא איים על הקרמלין, לכן לא סביר שמדובר בקנוניה של הקרמלין. "זה הרי יפגע עוד יותר בתדמיתה השבירה של רוסיה בעיני המערב", נכתב .
נא להמתין לטעינת התגובות
