"ביה"ד הרבני מוסמך להתיר נישואים אזרחיים"
בג"ץ קבע כי בתי הדין הרבניים מוסמכים לעסוק בנושא, למרות שכלפי חוץ אינם מכירים בנישואים אלו. בשל הסוגיה הסבוכה קרא בג"ץ להסדיר החקיקה
פסק הדין עוסק בעתירה של אישה, שנישאה לבעלה לפני כ-20 שנה בטקס נישואים אזרחי בקפריסין, והם נרשמו כנשואים במנהל האוכלוסין. לזוג נולדה בת, אך עם השנים עלו יחסיהם על שרטון והם החלו בהליכי פירוד בבית הדין לענייני משפחה.
בשלב מסוים הגיש הבעל לבית הדין הרבני האזורי תביעה למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי הם אינם נשואים כדת משה וישראל, או לחלופין - הכרזה על גירושין. למרות התנגדות האישה, קיבל בית הדין האזורי את התביעה וביטל את הנישואים כשהוא קובע שאין צורך בגט מאחר והתחתנו שלא כדת משה וישראל. בהמשך הדגיש בית הדין כי השניים אינם גרושים, והם פנויים להתחתן עם אחרים.
האישה ערערה על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול כשהיא טוענת שבית הדין הרבני האזורי לא היה רשאי לקבוע שהם פנויים להתחתן, כאשר נישואיהם האזרחיים עדיין עומדים בתוקפם. עוד היא טענה כי כדי להביא את הנישואים האזרחיים לכלל סיום, יש צורך בהכרזה על גירושין, וזאת כדי שהיא תקבל את מלוא הזכויות המגיעות לה כגרושה, זכויות הכוללות בין היתר מזונות וחלוקת רכוש.
ואכן, בית הדין הרבני הגדול קיבל את ערעורה, וקבע שבית הדין אכן מוסמך להתיר את נישואיהם, אך יש צורך בגט או בפסק דין, שלא יהיה הצהרתי בלבד כפי שעשה בית הדין הרבני האזורי. בעקבות זאת, פרסם בית הדין הרבני האזורי פסק דין נוסף שבו מציין כי הוא מתיר את הנישואים ועל כן, הצדדים אינם נשואים כדת משה וישראל והם פנויים אך אינם גרושים.
על פסק דין זה עתרה האישה לבג"ץ כשהיא מציינת שההחלטה להתיר את הנישואים האזרחיים, למרות התנגדותה, אינה חוקית. הדיונים בעתירה נמשכו קרוב לשלוש שנים, במהלכן ביקש בג"ץ לשמוע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואת עמדת בית הדין הרבני הגדול, שמצא עצמו נאלץ להכריע בשאלה האם הממסד הרבני מכיר בנישואין אזרחיים. בסופו של דבר, דחו השופטים את העתירה וקבעו חד-משמעית כי לבתי הדין הרבניים ישנה סמכות להתיר נישואים אזרחיים. בנוסף המליצו השופטים לכנסת לפתור את הסוגיה הסבוכה הזו בחקיקה פרלמנטרית.
ברק, שכתב את פסק הדין, ציין כי אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין הרבני, שניתן לאחר שאפסה התקווה לשלום בית בין הצדדים ולאחר שהוא הגיע למסקנה כי אין מקום להשאיר את הצדדים בקשר פורמלי אזרחי.
"ההכרה בישראל בנישואים אזרחיים בין יהודים שנערכו
ברק ציין את עמדת בית הדין הרבני הגדול שהובאה במהלך הדיונים ושהכירה למעשה בנישואים אזרחיים לצורך גירושין. "פסק הדין הרבני המשלים ופסק דיננו שלנו, המשקפים את הדין הקיים, עשויים להוות בסיס נורמטיבי עליו תוכל הכנסת להשתית את הפתרון הראוי לנישואים אזרחיים", כתב ברק. "כל עוד המחוקק לא יאמר את דברו, אין מנוס מפתרונן השיפוטי של הבעיות שהחיים מעוררים. ההכרה 'כלפי חוץ' שמעניק בית הדין הרבני הגדול לנישואין אזרחיים על פי המשפט העברי עצמו היא בעלת חשיבות רבה".
עו"ד הרב גלעד קריב, מהמרכז לפלורליזם יהודי, מסר בתגובה לפסק הדין כי "בג"ץ העניק תעודת כשרות מלאה לנישואים של בני זוג יהודים-ישראלים בחו"ל, וקבע לראשונה כי על בתי המשפט ובתי הדין הרבניים להכיר בנישואים אלו כנישואים תקפים".
קריב הוסיף עוד: "בג"ץ הכיר בעובדה כי לנוכח מעמדה החשוב של הזכות לחיי משפחה ולנוכח המציאות בה אלפי ישראלים בוחרים להינשא בחו"ל, יש להכיר בתוקף נישואין אלו. פסק הדין קובע אמנם כי לנוכח המציאות החקיקתית הנוכחית הליך הגירושין יתקיים בבית הדין הרבני, אולם בתי דין אלו ידרשו להעניק תוקף מלא לנישואים ולא יוכלו להתייחס אליהם כבטלים מעיקרם.
"יש לקוות כי המחוקקים יפנימו את דברי בית המשפט על זכות היסוד לחיי משפחה, ויפעלו ליסוד נישואים אזרחיים בתוך מדינת ישראל, באופן שימנע את הצורך המביש של אלפי אזרחים צעירים ליהנות מחסדי מדינות זרות, בבואם להקים משפחה ישראלית חדשה", סיכם עו"ד קריב.
נא להמתין לטעינת התגובות
